תגליות - סדרת סיורים "והארץ הייתה תוהו ובוהו"
   



חדש בתגליות: סידרת סיורים מרתקת ומסעירה, בעקבות הפקת המופת של הערוץ הראשון "והארץ הייתה תוהו ובוהו"  
 
נפתחה ההרשמה לסדנאת הצילום עם הצלם והמדריך ברוך גיאן. שנה חדשה, מקומות חדשים וחשיפות חדשות  
 
"תגליות מן העבר" - נפתחה ההרשמה לסדרת ההרצאות המרתקת, מבית תגליות, לשנת תשע"ח (2017-2018).  
 
שביל ישראל בנגיעה ארכיאולוגית - נפתחה ההרשמה למסע הכי מרתק בארץ. שנה-א', שנה-ב', שנה-ג'. הצטרפו גם אתם לחוויה  
 
 
להרשמה יש לגלול לתחתית העמוד
 
 
לוגו הסדרה, הערוץ הראשון©

"והארץ הייתה תוהו ובוהו" (בראשית א, ב') 

סדרת סיורים בעקבות הפקת המופת של הערוץ הראשון
 
בערוב ימיו הפיק הערוץ הראשון סדרה איכותית של תכניות המציגות את הרצף ההיסטורי והארכיאולוגי של ארץ ישראל. בסדרה השתתפו טובי המומחים בארץ, מרביתם מדריכים ומרצים בתגליות במשך שנים רבות. לאחר תקופת הכנה ממושכת גיבשנו עבורכם תכנית סיורים מרתקת, בהובלת מגישי תכנית הטלוויזיה, אשר תציג לכם את קיצור תולדות ארץ ישראל באמצעות סיור באתרים ולא רק דרך המרקע.
                                                                                                                        

28.9.17 יום חמישי - אתרים פרהיסטוריים לאורך בקע הירדן הצפוני
פרופ' גונן שרון  -  המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית

 
את הסיור נתחיל במערות נחל עמוד (מערת עמוד ומערת הגולגולת), ראשוני האתרים הפרהיסטוריים שנחפרו בישראל. משם נמשיך לאתר בן התרבות האשלית בסמוך לגשר בנות יעקב, על גדת הירדן. בין ממצאי החפירות באתר: אבני יד וקופיצים מבזלת, העדות הקדומה ביותר לשליטה באש מחוץ לאפריקה, וכן גולגולת של פיל. לסיום, נבקר בעינן (מאלאחה) - כפר בן התרבות הנטופית לחופו של אגם החולה הקדום, בו נמצאו עדויות ליושבי הקבע הראשונים, לבתי אבן ולכלב המבוית הקדום בעולם.
 
27.10.17 יום שישי – מסע המלך תחותמס ה-III בין אפק למגידו
ד"ר יובל גדות -  המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב

 
בשנת 1478 ערך תחותמס ה-III מסע צבאי רחב היקף שבסופו הכניע בשדות מגידו ברית ערים כנעניות. כתוצאה מהמסע השתעבדו ערי כנען, שהיו עד אז ערי ממלכה עצמאיות, לעולה של האימפריה המצרית. למשך פרק זמן של כ- 400 שנים היו המלכים המקומיים כפופים לשלטון המלכים במצרים ולרצונם. הצלחתו המסחררת של המסע הובילה את תחותמס ה-III להנציח את יומני הקרב ואת שמות המקומות אותם כבש על קירות מקדשו.
בסיור ניסע בעקבות תחותמס ה-III מאפק שעל מעברות הירקון ועד לאתר הקרב המכריע במגידו. בתצפית אל עבר מעבר נחל עירון (ואדי ערה) נשמע כיצד תכנן תחותמס לנצל את הגיאוגרפיה של המקום ולהפתיע את אויביו. במהלך הביקור באפק ובמגידו נעמוד על מאפייניה של העיר הכנענית ונבין את דרכי השלטון המצרי ואת אופיו.
 
1.12.17 יום שישי - מעיר דוד לרמת רחל
ד"ר עומר סרגי - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב

 
מראשית המלוכה ועד לגלות: סיור בעקבות תולדותיה של ממלכת יהודה.
ממלכת יהודה צמחה סביב מרכז הכוח הפוליטי בירושלים, החל מהמאה ה-י' לפסה"נ. היא מעולם לא הייתה אחת הממלכות הגדולות או החזקות בלבנט, אבל בשלהי ימיה התחילו סופרי הממלכה באיסוף ובחיבור של כתבי המקרא, ובכך הקנו לה את חשיבותה ההיסטורית. כתבים אלה סיפרו, בין השאר, את תולדותיה של הממלכה - מימי המלך האגדי דוד, מייסדה, ועד לנפילתה בידי הבבלים כארבע מאות שנה מאוחר יותר. בסיור זה נעקוב אחר תולדותיה של הממלכה באמצעות התחקות אחר הממצא הארכיאולוגי במרכז הפוליטי, הכלכלי והאינטלקטואלי שלה: ירושלים. על ראשית הממלכה ועל התפתחותה נלמד בעיר דוד, ואת הסיור נשלים בביקור ברמת רחל, אתר המספר על גורלה של יהודה באחרית ימיה ולאחר מכן.
 
29.12.17 יום שישי – ממרשה ללכיש
פרופ' אורן טל - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב

 
התקופה הפרסית (332-539 לפסה”נ) והתקופה ההלניסטית (63-332 לפסה”נ) פותחות הלכה למעשה את העידן הקלאסי בתולדות העולם העתיק.
זמנן חופף בעיקרו למחצית השנייה של האלף הראשון לפסה”נ ומשקף תקופה בה ארץ-ישראל חסתה בצל אימפריות בינלאומיות אדירות ממדים.
בהיות הארץ גשר בין-יבשתי בין מצרים לסוריה מחד ובין מזרח למערב מאידך, היא ידעה השפעות שהביאו לשינויים מדיניים, חברתיים ותרבותיים ביחס לתקופות קודמות.
במסגרת הסיור נתוודע לשני מרכזים חשובים בשפלת יהודה, ששימשו אתרי מנהל אזוריים ביחידה הגיאוגרפית של אדום (אדומיאה); מרשה, בירת ההיפרכיה (היחידה המנהלית) של אדום המערבית בתקופה ההלניסטית, ולכיש, ששימשה אתר בגבול בין מדינת יהודה ואדום בתקופה הפרסית, בה הוקם בית מושל נוכח מציאות מדינית חדשה באימפריה האכמנית.
הסיור יתמקד ברובו בשרידים מן התקופה ההלניסטית (התלמית והסלאוקית) במרשה, מהם בתי מגורים ומבני מסחר ומהם חללים תת-קרקעיים (ששימשו חללי אחסון, אוורור, בורות מים, בתי-בד ומתקנים לגידול יונים), וכמו כן קברי כוכים.
בלכיש נעלה על התל ונתחקה אחר מערך הביצורים והשרידים שנותרו בשטח מבית המושל הפרסי.
                              
 
12.1.18 יום שישי – רומא וביזנטיון בגליל התחתון
הגברת יסכה הרני


בסיור נצעד בעקבות יהודים, פגנים ומאמיני ישוע בגליל הרומי והביזנטי. נבקר בשרידי הבתים, בתי התפילה, מקומות העבודה ובמרחבים הפתוחים אשר היו עדים לאינטראקציה בין שלוש אוכלוסיות אלה. נקרא את הטקסטים בשטח וננסה להבינם במשקפיים של גיאוגרפיה וגיאופוליטיקה.
נסייר בכפר נחום, במגדלה, בספינה בגינוסר ואם יוותר לנו זמן, נמשיך לכורסי. במהלך הסיור נבחן מה ניתן ללמוד על יהודים, רומאים ונוצרים, שחיו זה לצד זה בעיירות ובכפרי הדייגים לצד הכנרת.
נצעד במורד מהר האושר לטבחה ונתמודד עם השאלה: מהי הדרך אל האושר?...
            
9.2.18 יום שישי – הערבה בתקופה המוסלמית הקדומה
ד"ר יגאל ישראל - רשות העתיקות
 
דרך הערבה שימשה כציר מרכזי למפרץ אילת. בתקופה המוסלמית הקדומה נבנו לאורכה ישובים וחוות חקלאיות בקרבת מעיינות: אילות, עברונה, באר אורה, יטבתה, דרום צופר, עין יהב, מואה, עין רחל, נחל שחק, עין זך ועין חוצב. במרחב זה נעשתה כרייה והתכה של נחושת וזהב. בין אתרי הכרייה שנחקרו: תל חרא אל חדיד הסמוך לאילת, וואדי טווחין (זהב), נחל עמרם, תמנע ובאר אורה. בערבה התיכונה נמצאו אתרי התכת נחושת שהעפרות הובאו אליהם ממכרות פונון ועיר נחש שבעבר הירדן. מדרך הערבה עלו דרכים לסיני, להר הנגב ולבקעות ערד ובאר שבע. מסוף שנות ה-80 נערכו סקרים וחפירות השופכים אור על ההתיישבות, על חיי היום יום, על תרבותם החומרית, שפתם ואמונתם של אנשי התקופה המוסלמית הקדומה.
את הסיור נתחיל באתר נחל עומר - כפר מן התקופה המוסלמית הקדומה (700- 820 לספירה).  נבקר גם בשטחי חקלאות השלחין הסמוכים לכפר. משם נמשיך לביקור במואה - נצפה בבריכה, במצודה ובחאן.
בצהריים ניסע לעיר אובות-עין חוצב - תמר המקראית. נבקר באתר תוך דגש על התקופה המוסלמית הקדומה. נמשיך בנסיעה דרך ציר מעלה עקרבים - ירוחם לצומת חגי ונבקר ב"עיר האבודה", כפר מן התקופה המוסלמית הקדומה. בסיור ישולבו קטעי הליכה קצרים.
 
2.3.18  יום שישי - מבצרי הצלבנים בצפת ובמצד עתרת על גדת הירדן
ד"ר קייט רפאל – מומחית לתקופת ימי הביניים

 
המבצר הצלבני בצפת נמנה על הגדולים שניבנו בממלכה הצלבנית. למרות שכיום ניתן לראות באתר רק את השער הראשי, את בור המים הגדול ואת מגדל העוז, ההיסטוריון הצרפתי האנונימי, בן המאה ה-13, השאיר תיאור נפלא ומפורט, שמאפשר את שחזורו המלא. נפילת המבצר תוך שבועות ספורים לידי הממלוכים, ממחישה היטב את הבעייתיות של המבצרים הללו, שהיו גולת הכותרת של הארכיטקטורה הצבאית בימי הביניים. בניית המבצר הביאה לשינוי חשוב בתולדות צפת. מנקודה זו הלך הישוב והתפתח, ועם כיבושו ע"י הסולטן הממלוכי בייברס (1266) הפכה צפת לבירה האדמיניסטרטיבית של צפון ארץ ישראל.
מצפת נרד לגדת הירדן ונבקר במצד עתרת. בניגוד למבצר בצפת, מבצר זה הוקם בעת שהצלבנים היו הכוח החזק ביותר במרחב. המבצר הוא בעצם אתר בנייה, שבנייתו מעולם לא הושלמה. תקופת חייו מסתכמת ב-11 חודשים. המשא ומתן בין צלאח א-דין והמלך הצלבני בולדווין ה-4 והשתלשלות המאורעות עד לחורבן המבצר מהווים פרק מעניין בדיפלומטיה של התקופה. תיאורי הקרב והממצאים מהחפירה הארכיאולוגית מרתקים ומצמררים כאחד. לצד הסיפור ההיסטורי עומד אירוע גיאולוגי מרשים - קריעת המבצר לשניים ע"י רעידת האדמה החזקה בשנת 1202, מהתמונות הברורות ביותר של נזקי רעידות האדמה בצפון הארץ.
בדרכנו חזרה למרכז נבקר בחאן הממלוכי בג'יב יוסוף, המספר סיפור שונה מאוד מזה של שני האתרים הקודמים. בנייתו מייצגת תקופה שקטה יחסית בתולדות האזור. השלטון הממלוכי הריכוזי, שבירתו הראשית הייתה בקהיר ובירתו השנייה בדמשק, דאג לבנייה ולתחזוקה של רשת כבישים ותחנות, שאפשרו לשיירות סוחרים, צליינים ולאוכלוסייה המקומית לנוע בבטחה ברחבי הסולטנות. האינטרס הכלכלי עמד ללא ספק בבסיס ההחלטה להקים את החאן. חשוב להדגיש, שפעילותו של החאן הייתה תלויה במידה רבה בתפקודם של החאנים שניבנו על הכבישים שמדרום ומצפון לו. יעילות מערכת הכבישים והתנועה בהם הייתה תלויה בתפקוד כל החוליות. יציאתו של חאן אחד מכלל פעילות חיבלה במערכת כולה. במהלך הביקור באתר נבחן את ההבדל המהותי בין כלכלה וניהול של ממלכה צלבנית קטנה לעומת ניהול של סולטנות שמשתרעת מהפרת ועד הנילוס. שמו ומיקומו של החאן קשורים במסורות מקומיות ובאתר צליינות קטן
.
 
26.4.18  יום חמישי – חותמם של הממלוכים בארץ ישראל
פרופ' יוסף דרורי -  המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה,
אוניברסיטת בר-אילן
 
נתחיל את הסיור בגשר ג'ינדאס, בצפונה של העיר לוד,  שהוקם בידי הסולטן ביברס (שלט 1277-1260) כחלק מתוואי דרך דואר הסוסים הממלוכית (הבריד) שקישרה בין קהיר, דמשק והלאה לנהר הפרת. נמשיך לירושלים ונבקר בכמה מונומנטים ממלוכיים מרכזיים לאורך רחוב השלשלת, הרחוב הראשי המוליך מאזור השווקים המרכזיים של העיר העתיקה אל שער השלשלת שבמערב הר הבית. נבחן את מבנה הטשתמוריה, שחזיתו מדגימה היטב את עושר מרכיבי עיטורי הבנייה הממלוכית, נצפה בשתי חזיתות של מבני קודש, הכילאניה והטאזיה מאמצע המאה הארבע עשרה. נמשיך למדרסת תנכיזיה, מתחם רב תכליתי הכולל אולם הוראה, חדרי מגורים לתלמידים ולסגל, אגן מים להיטהרות ומרחב תפילה. נבקר בשוק עושי הכותנה (סוק אלקטאנין) ונבחן את המבנים הציבוריים הסמוכים לו. נסייר לאורך רחוב המועצה, אחד הרחובות המובילים אל הר הבית ממערבו. נשלים את היום בביקור בנבי מוסא, אשר הוקם על ידי הסולטן ביברס בשנת 1269, כציון מקום קבורתו של משה. האתר שימש יעד לעליה לרגל בימי הביניים.
 
11.5.18 יום שישי -  באר שבע:  נאת מדבר עות'מאנית ומלחמת העולם הראשונה
פרופ' מירי שפר - מוסנזון, ראשת החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל-אביב
 
המסלול יעקוב אחרי הקמת באר שבע, העיר העות'מאנית החדשה היחידה שתוכננה והוקמה בארץ. נחזור צפונה כמלווים של הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה.
בדרכנו לבאר שבע נבקר בקבר רבן גמליאל ביבנה, או קבר אבו הרירה המוסלמי מהתקופה הממלוכית. במקום נציג את היחס של המרחב המוסלמי לארץ ישראל מנקודת מבט אימפריאלית, תחילה מקהיר ואחר כך מאיסטנבול, במאות השנים שלאחר מסעות הצלב, כפי שהדבר מתבטא בבניה (מה בונים, היכן בונים, כמה בונים, מי בונה). סקירת מבוא זו תסייע בהבנת המיזם להקמת באר שבע בסוף שלהי האימפריה העות'מאנית.
את הסיור בבאר שבע נתחיל באנדרטת חטיבת הנגב. משם נוכל להבין את הקמתה של באר שבע בראשית המאה ה-20: מדוע דווקא אז בונים העות'מאנים את העיר החדשה היחידה בפרובינציה, אחרי 400 שנות שלטון? ומדוע דווקא כאן, בבאר שבע? נבין את ההיגיון המקומי של הקמת עיר דווקא בנגב ונקשור את היזמה לתהליכים אזוריים באימפריה העות'מאנית ולמהלכים גלובאליים בינלאומיים. נמשיך לבאר שבע עצמה. נתחיל בשוק הבדואי ומשם נמשיך לסייר בעיר העתיקה בכדי לחוש את מבנה הרחובות אשר תכנן שתי וערב. ניכנס למתחמי המוזיאונים והרכבת ונסיים בבית הקברות הבריטי.

 
 
כללי:
 
  • הסיורים יצאו מהחניון הסמוך לתחנת הרכבת סבידור מרכז. ניתן לתאם מראש איסוף והורדה על ציר הנסיעה של האוטובוס.
  • ההסעה תתבצע באוטובוס תיירים. המחירים כוללים דמי כניסה לאתרים.
מחירים והטבות ברישום מוקדם:
  • הסדרה יצאה לדרך - הזדמנות אחרונה להרשמה במחיר מוזל עד ליום ה-26.10.17
    1,640 ש"ח (8 סיורים), עד 8 תשלומים
  • דמי הרישום לסיור בודד - 220 ₪
  • התשלום: עד-8 תשלומים ללא ריבית
                                                                                             
במקרה של ביטול:                                                                 
  •     תתאפשר החלפת משתתף ובכפוף לתשלום בפועל של יתרת התשלום ע"י המשתתף החלופי או זכות להשתתפות חברים של המבטל לסיורים הנותרים.
  •       פתיחת סדרת הסיורים מותנית במינימום נרשמים. במקרה של ביטול מסיבה זו יוחזר מלוא הסכום ששולם ע"י הנרשמים.
 
 
נבי מוסא, צילום: אברהם גרייצר©
 
  חזרה לעמוד הקודם >>>
   
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים