תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - סיור ערב בתל גזר
   



- הכנס השנתי של תגליות "הזית והשמן בעת העתיקה" 1.2.19 יום שישי 8.30-13.30  
 
- תגליות נבחרות שנחשפו לאחרונה במסגרת "סקר דרום השומרון" - סדרת סיורים עם ד"ר דביר רביב  
 
- לבקשת מטיילי סדרת איסלאם, יום עיון מסכם לסדרת איסלאם, יום חמישי 17.1.19 ,9.00-15.00 סמינר לוונסקי  
 
- הצטרפו לקורסי הרצאות מרתקים על מורשת יון העתיקה, בהנחית פרופ' בועז זיסו וד"ר רחל גוטסמן בימי רביעי במוזיאון תל אביב לאמנות.  
 
- נפתחה קבוצה ייחודית לסיורים בצעד קל, שתוביל אותנו אל אתרי ההתיישבות, ההיסטוריה והארכיאולוגיה המרתקים - "מדן ועד אילת - אתרים ארכיאולוגים בצעד קל" בהדרכתו של אודי לניאדו  
 
- לאחר הסיור המוצלח לגליל המערבי, ממשיכים בסדרת "ארכיאולוגיה והיסטוריה מנדטורית" בהדרכת ד"ר שי רוזן  
 
- מקומות אחרונים לסדרת נצרות חדשה, וחלק מסדרת נצרות של שנת 2017 ,עם איילת אורפז  
 
שביל ישראל, חבר מביא חבר לסיור נסיון ללא תשלום (סיור נסיון רק לשבתות)  
 
סדנת הצילום, שנה שלישית, באתרי צילום מרתקים עם הצלם והמדריך ברוך גיאן  
 
- תגליות פתחה את הדלתות לשנת ההרצאות החדשה "תגליות מן העבר" תשע"ט .התחלנו סמסטר א'  
 
 

תל גזר
 היכרות עם האתר ומחשבות על שימור ופיתוח

 
תל גזר נמצא בצפון שפלת יהודה, סמוך לעמק איילון. זהו גן לאומי הפתוח לקהל הרחב בכול שעות היממה. הגישה לאתר בדרכי עפר נוחות לכול רכב. אפשרות אחת להגיע לאתר דרך היישוב כרמי יוסף ואפשרות שנייה להיכנס לאתר בדרך משולטת מקיבוץ גזר. בסקירה זו נציג חלק ממסלול סיור שעורכת תגליות באתר ונעלה מחשבות על תכנית לשימור ולפיתוח האתר וסביבתו.
החפירות בתל גזר החלו בשנת 1902 בידי הארכיאולוג הבריטי ר.א.ס. מקאליסטר. לפני כ-50 שנה פעלה במקום משלחת חפירות אמריקאית בראשה עמד ביל דיוור, אחד מבכירי הארכיאולוגים האמריקאים העוסקים בתקופת המקרא. במשך שנים רבות שימש תל גזר כבית ספר מרכזי ללימודי הארכיאולוגיה של השדה עבור אוניברסיטאות רבות בארה"ב. בשנים האחרונות חודשו החפירות באתר על ידי שתי משלחות שונות: משלחת ברשות פרופ' סטיב אורטיז וד"ר סאם וולף ולצדה משלחת נוספת שהתמקדה בחקר מפעל המים של גזר, ובראשה עמדו פרופ' ג'ים פרקר, ד"ר דניס קול, ד"ר דן ורנר וד"ר צביקה צוק מרשות הטבע והגנים.
בכניסה לאתר הוצבה טבלת אבן המציגה העתק מוגדל של כתובת גזר, הכתובת המקורית בגודל כף יד והיא שמורה במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול. זהו אחד הטקסטים העבריים הקדומים ביותר שנמצאו באתרי העתיקות במזרח הקדום. סמוך לשלטי ההסבר שבכניסה לאתר הוכשרה גבעת תצפית על גבי שפכי החפירות הארכיאולוגיות, ממנה ניתן לצפות על עמק איילון במזרח, על מישור החוף מאפק בצפון ועד לאשקלון בדרום ועל כול סביבת התל. סיור קצר באתר יאפשר למבקר בו להתרשם מאתר המצבות (רדו מהתצפית צפונה ופנו ימינה על השביל המרכזי של התל). עשר מצבות מונוליתיות הוצבו באתר בתקופת הברונזה התיכונה, בציר דרום-צפון. מקאליסטר הציע שהיה זה אתר פולחני בו הקריבו בין השאר ילדים למולך. אך לימים הוכח שקברי הילדים שנחשפו במקום קדמו לימי הקמת המצבות ואין ביניהם קשר. המתבונן בשרטוט המצבות שהוכן בידי מקאליסטר, יכול להבחין שהמרחק בין המצבות כמעט זהה, למעט שני פערים גדולים שנותרו בין המונוליתים. לדעתנו, היו באתר שתיים-עשרה מצבות במקור ושתיים הוסרו מאתרן. משלחת החפירות האמריקאית הציעה שאתר המצבות מייצג ברית שבטים, אשר ייסדה שנית את גזר לאחר מאות שנים בהם היא לא הייתה מיושבת מאז תקופת הברונזה הקדומה II. ברית שניים עשר שבטים מוכרת לא רק מהמסורת הישראלית ויש דוגמאות לכך באתוסים מרחבי העולם העתיק כולו.
מעט צפונה מאתר המצבות ניתן להתרשם מבסיס החומה של האתר בתקופת הברונזה התיכונה. הייתה זו חומה בעלת בסיס אבן וככל הנראה הנדבכים העליונים שלה נבנו בלבנים. לאורך החומה שובצו מגדלים מלבניים, אשר בלטו מהחומה הן כלפי חוץ והן לתוך העיר. כמה עשרות מטרים צפונית-מזרחית למצבות, חפרה משלחתו של דיוור חתך בחומה החיצונית של תל גזר, חומה שתוארכה על ידם לתקופה הברונזה המאוחרת. חוקרים רבים הסתייגו מתיארוך זה, בעיקר בשל ההנחה שרווחה לפיה בתקופת הברונזה המאוחרת לא הוקמו חומות סביב הערים. המבקרים נטו לתארך את החומה לתקופת הברזל ב'. אין לשלול אפשרות שהחומה החיצונית של גזר נבנתה בשלבים קדומים של תקופת הברזל א'. גזר נמצאת במרחק הליכה של שעות אחדות מעקרון הפלשתית וייתכן שתושביה הכנענים הושפעו משכניהם וביקשו לבצר את עירם בחומה כפי שהיה מקובל בערי פלשת.
דרומה מאתר המצבות נמצא מבנה אבן שזוהה על ידי יגאל ידין כשער מימי המלך שלמה אשר נבנה לדעת ידין, בתבנית ממלכתית אחידה בערים חצור, מגידו וגזר. מקאליסטר תאר אגף מהשער כ"מצודה מכבית", בשל כתובת שנחקקה על המבנה מאות שנים לאחר הקמתו, אך משלחת ההיברו יוניון קולג', בניהולו של דיוור, חשפה שער בעל כניסה ישרה, תעלת ניקוז במרכזו ושלשה תאים בכל אגף משני עברי הכניסה. אי לכך, הם אמצו את פרשנותו של ידין. מערבית למכלול השער נמצאו מכלולים של מבני שרד ששימשו בתקופת הברזל.
שביל המוליך בשוליים הדרומיים של התל, מוביל חזרה לכיוון חניית הרכבים. בהמשך השביל נמצא השער הכנעני של תל גזר. מבנה לבנים מרשים אשר השתמר מזה כ-3,800 שנה. מערבה מהשער נחשפה חומת אבן אדירה שתוארכה לתקופת הברונזה התיכונה (בת תקופתו של שער הלבנים ושל החומה שתוארה מצפון לאתר המצבות). מערבית לחומה חשפו חופרי ההיברו יוניון קולג' מבנה אבן ענק. זהו מגדל עצום שהיה חלק מביצורי העיר ורק חלקו נחשף על ידי החופרים. המגדל שרד רק עד לגובה רצפתו ויש להניח שגובהו המקורי היה כ-10 מטרים מעל המפלס הנוכחי. מיד לאחר חציית גשר העץ שהותקן באתר על ידי רשות הטבע והגנים, יש שביל היורד בתלילות למפעל המים של תל גזר. המחקר הארכיאולוגי עסק רבות בטיבו ובזמנו של מפעל זה, אך בניגוד להנחות קודמות קבעו חוקרי מפעל המים שהוא הוקם כבר בתקופת הברונזה התיכונה.
סביב תל גזר יש שפע חסר תקדים של שרידים ארכיאולוגים. ביניהם יש לציין את כתובות תחום גזר. מדובר בכתובות שנחקקו על גבי משטחי סלע ובהן סימון תחומו של התל על ידי כתובת עברית ובכיוון ההפוך נחקק ביוונית שמו של בעל הנחלה הסמוכה. תופעה זו ייחודית בהיקפה לגזר ונראה שיש ליחסה לתיחום היישוב בתקופה ההלניסטית לצרכים הלכתיים. בנוסף נמצאו סביב התל עשרות מערות קבורה, מתקנים חקלאיים שונים, בית מרחץ מרשים אשר היה מרוצף בפסיפסים ועוד.
מזרחית לתל גזר נמצא עין ירד – מקור המים היציב בצפון השפלה. המעיין והתל היוו יחדיו מוקד לכעשרה יישובי לוויין אשר התקיימו במרחק שלא עלה על קילומטר אחד משולי התל.
תל גזר וסביבתו מתאפיינים בריכוז חסר תקדים של תופעות ארכיאולוגיות מרשימות, חלקן ייחודיות לאתר. אך למרות מיקומו המרכזי וחשיבות הממצאים בתל ובסביבתו, האתר כמעט אינו זוכה למבקרים, אין בתחומו תשתיות בסיסיות לקליטת התיירים, כגון מים, סככות צל ועוד והוא רחוק מלממש את הפוטנציאל התיירותי הגלום בו.
מומחי השימור של מכון ישראלי לארכיאולוגיה גיבשו תכנית רעיונית לפיתוח מרכז מבקרים בתל ובסביבתו. הכוונה לקיים במקום מרכז סביבתי שיעסוק בהכרת האתר וסביבתו הטבעית על כל היבטיה. המבקרים באתר יהיו שותפים פעילים בקידום החפירות, השימור ותחזוקתו השוטפת של האתר. בשל מיקומו המרכזי של תל גזר, ניתן להפוך אותו למוזיאון פתוח שיציג היבטים שונים ומגוונים בחיים בארץ ישראל בימי קדם. פיתוח האתר יתבצע תוך חיבור לקהילה הסובבת אותו ויכלול בתוכו מרחב משמעותי של נוף ארכיאולוגי-חקלאי סביב התל.


 
  חזרה לעמוד הקודם >>>
 
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים