תגליות - פלמירה תדמור והמדינה האיסלאמית
   



חדש ב"תגליות עולמי" – סיור לצרפת הרומית– מסע בגאַליה נַרבּונֶנסיס 15-22 למרץ 2018  
 
חדש בתגליות - השתלמויות למורי דרך. הסיור הקרוב 24.12.17 תגליות חדשות בבקעת תמנע. הרשמה מראש דרך משרד התיירות  
 
חדש בתגליות: סידרת סיורים מרתקת ומסעירה, בעקבות הפקת המופת של הערוץ הראשון "והארץ הייתה תוהו ובוהו"  
 
נפתחה ההרשמה לסדנאת הצילום עם הצלם והמדריך ברוך גיאן. שנה חדשה, מקומות חדשים וחשיפות חדשות  
 
"תגליות מן העבר" - נפתחה ההרשמה לסדרת ההרצאות המרתקת, מבית תגליות, לשנת תשע"ח (2017-2018).  
 
שביל ישראל בנגיעה ארכיאולוגית - נפתחה ההרשמה למסע הכי מרתק בארץ. שנה-א', שנה-ב', שנה-ג'. הצטרפו גם אתם לחוויה  
 
כנס השנתי של תגליות 2018  
 
 

פלמירה תדמור והמדינה האיסלאמית
כותב: אלון שביט מנכ"ל מכון ישראלי לארכיאולוגיה

 
תדמור נמצאת במדבר הסורי בסמוך לנהר הפרת. המקורות ההיסטוריים אודות העיר, אשר ראשיתם כבר מלפני כ-4,000 שנים, מעידים על עושרה של העיר בהיותה תחנת דרכים חשובה על הדרך המדברית בין מסופוטמיה לסוריה. בספר מלכים, תמר (תדמור) מוזכרת כעיר שפותחה על ידי המלך שלמה (מל"א ט': יח). יתכן שה'תמר' היה מקור שמה היווני - פלמירה. מיקומה של תדמור בין הממלכה הפארתית לאימפריה הרומית הפך ליתרון כלכלי אדיר לעיר החל בימי אוגוסטוס קיסר, אז החלו לשרור יחסי שלום בין המעצמות. העיר שימשה כצומת מרכזי לסחורות בין המזרח הרחוק לאגן הים התיכון. עיקר פריחתה ועושרה של העיר החל מהכרזתה כעיר חופשית, על ידי הקיסר אדריאנוס, בשנת 129 ועד לשלהי המאה ה-3. בשנת 272 לספירה החליט הקיסר אוריליאנוס לחסל את כוחה ואת עצמאותה של העיר. ניסיון מרד של תושביה הביא לתגובת נגד אלימה של הרומים אשר הרגו רבים מהתושבים וגרמו הרס רב לעיר, ממנו לא התאוששה. בזכות היותה נווה מדבר בעל מקור מים יציב, המשיך הישוב בעיר תדמור. בימי הביניים אף הייתה בו קהילה יהודית על פי עדותו של בנימין מטודילה.
פרשת גילויה של תדמור מרתקת בפני עצמה. כבר במאה ה-17 ניסו אירופאים אחדים להגיע לעיר ולחקור את צפונותיה, אך בדואים שחיו בתחומה עשו כל שביכולתם למנוע את ביקורי הסקרנים. בשנת 1751 הגיעו שלושה חוקרים אנגלים לחורבות העיר וחקרו אותה בצורה יסודית. שנתיים לאחר מכן הם פרסמו את הממצאים בהם תיאור הכתובות המפורסמות של תדמור וכן תחריטים שתארו את המבנים המונומנטאליים שנותרו בין החורבות. מבין שורות הכתובות עלה שמה של המלכה זינוביה האגדית, אשר משלה בממלכת תדמור הסורית שחתרה לעצמאות מהאימפריה הרומית, במאה ה-3 לספירה. במהלך המאה ה-20 פעלו בעיר תדמור משלחות מחקר רבות ובוצעו בה עבודות שימור ושחזור של המונומנטים השונים.
אם מזדמן לכם לבקר בתדמור, אל תחמיצו את אחד מהמונומנטים החשובים בה: מתחם בל הינו מתחם מקודש המשלב השפעות מזרחיות ומערביות והוא הוקדש לאל Bal (בעל). חצר המקדש המשתרעת על 205 X 210 מטרים, מרוצפת בלוחות אבן ומוקפת בקיר מעוטר והיא מרשימה ביותר. המקדש הוקם במרכז החצר והמקורות ההיסטוריים מלמדים שכותרות העמודים הקורינתיים שהקיפו אותו הוכנו מנחושת וצופו בזהב. שדרת העמודים הארוכה של תדמור משתרעת לאורך כ-1,100 מטרים והיא נחשבת למרשימה מסוגה ברחבי העולם העתיק. השדרה שימשה כציר מרכזי למבני הציבור בעיר. השדרה לא הוקמה בציר ישר, בשל אילוצי השטח, אך מתכנני העיר השכילו להציב מונומנטים מפוארים בנקודות בהן משתנה ציר הרחוב. המזרחי ביניהם הוא שער הניצחון והמערבי הוא הטיטראפילון, אשר היה בנוי מארבע אומנות רבועות שמוקמו בפינות צומת הרחובות. על כל אומנה ניצבו ארבעה עמודים ועליהם הייתה מערכת של כותרות, קורות ועיטורים. מצפון לרחוב העמודים, בין שני המונומנטים שתוארו לעיל, הותקן נימפאון (מזרקת מים מפוארת) ובית מרחץ. מדרום לרחוב ניצב התיאטרון המפואר של העיר, האגורה 
– היא השוק העירוני ובניין הסינאט. סמוך למבנים אלה נמצא גם מקדש נבו, מכלול אדריכלי מפואר שכולל מערכת שערים המוליכה לחצר מוקפת עמודים, מזבח ומקדש שניצב על במה מוגבהת וסביבו עמודים בסגנון קורינתי. בצפונה של העיר הוקם מתחם בעל-שמין, אשר כולל ארבע חצרות ומקדש קטן אשר בחזיתו ארבע עמודים קורינתיים.
בקצה המערבי של שדרת העמודים המרכזית נמצא מקדש הקבורה. השתמרותו חלקית, אבל נותרו בו שישה עמודים קורינתיים הנושאים שרידי גמלון משולש. לא ברור למה שימש המקדש, אך כינויו ניתן לו בשל סמיכותו לבית הקברות המפואר ורחב הידיים של העיר. המתחם האחרון אותו נציין הוא מחנה דיוקלטיאנוס, אשר שימש את הצבא הרומי החל בשלהי המאה ה-3. זהו מתחם מתוכנן היטב, כמקובל במחנות צבא רומיים, שנמצא במקום הגבוה ביותר בעיר וממנו תצפית על העיר כולה. בחלקו מהמערבי הוקם פורום מרשים וממנו עולה גרם מדרגות למקדש שכונה על ידי החופרים: "מקדש אותות הלגיונות".
בחודשים האחרונים אנו מתבשרים על מעללי דאע"ש בחורבות תדמור. אמנם לא הגיע לידנו עדות ברורה להרס ממשי של השרידים הרומיים, אבל שרידים מאוחרים יותר, בהם קברים מוסלמיים נהרסו על ידי אנשי דאע"ש. לפני ימים אחדים פורסם סרטון ווידאו המציג הוצאה להורג המונית שבוצעה בתיאטרון הרומי של תדמור ובמסגרתה נורו למוות מאות מתנגדי דאע"ש, חיילים ואזרחים כשעל מושבי התיאטרון יושבים וצופים אזרחים רבים.
 
 
  חזרה לעמוד הקודם >>>
 
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים