תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - - משתתפי ההרצאות - שימו לב לשינוי בסדר ההרצאות. (החלפה בתאריכים בין מוזיאונים לאנדלוסיה). ההרשמה לסדרת ההרצאות המרתקת לשנת תשע"ט (2018-2019) בעיצומה. הקדימו להירשם!
   



מלטה - סיור נוסף לחו"ל עם תגליות עולמי, חנוכה 4-9.12.2018  
 
- חדש! חדש! חדש! קורסי הרצאות מרתקים על מורשת יון העתיקה, בהנחית פרופ' בועז זיסו וד"ר רחל גוטסמן החל מ 10.10.18 במוזיאון תל אביב לאמנות.  
 
- החלה ההרשמה לסדרת הסיורים החדשה "ארכיאולוגיה והיסטוריה מנדטורית בהדרכת ד"ר שי רוזן "  
 
- בואו לסיור הכרות בחוויה המדהימה והיחודית לתגליות, שביל ישראל בנגיעה ארכיאולוגית, עם ד"ר רמי אמיר. 22.9.18 יום שבת  
 
- מקומות אחרונים לסדרת נצרות חדשה, וחלק מסדרת נצרות של שנת 2017 ,עם איילת אורפז  
 
- שביל ישראל עם ד"ר רמי אמיר ,ההרשמה בעיצומה לכל הקבוצות  
 
- הירשמו לסדנת צילום לשנה השלישית, היוצאת לאתרי צילום מרתקים, עם הצלם והמדריך ברוך גיאן  
 
- בקרוב תיפתח קבוצה ייחודית, שתוביל אותנו אל אתרי ההתיישבות, ההיסטוריה והארכיאולוגיה המרתקים - "מדן ועד אילת - אתרים ארכיאולוגים בצעד קל" בהדרכתו של אודי לניאדו  
 
- משתתפי ההרצאות - שימו לב לשינוי בסדר ההרצאות. (החלפה בתאריכים בין מוזיאונים לאנדלוסיה). ההרשמה לסדרת ההרצאות המרתקת לשנת תשע"ט (2018-2019) בעיצומה. הקדימו להירשם!  
 
 


"תגליות מן העבר"
 
תגליות שמחה לפתוח את ההרשמה לסדרת ההרצאות המרתקת לשנת תשע"ט (2018-2019)

שימו לב לשינוי בסדר ההרצאות.
(החלפה בתאריכים בין מוזיאונים לאנדלוסיה)
השינוי מעודכן בתכנית באתר.


 
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:



"תגליות מן העבר"
סדרת הרצאות לשנת תשע"ט


סדרת הרצאות סמסטר א'

10.10.18 – 02.01.19, ימי רביעי ב-20:30-19:00 באולם שיטרית, מוזיאון תל-אביב לאמנות

70 שנות ארכיאולוגיה במדינת ישראל
האבות המייסדים

 
תגליות מבקשת להוקיר את האבות המייסדים של הארכיאולוגיה הישראלית לרגל שבעים שנות עצמאות לישראל. דור המייסדים כלל בתוכו 'ענקי' מחקר, שזכו לתהילה בעולם האקדמי הרחב. בסדרה זו נכיר ארבעה מהם בלבד, אך בעתיד בכוונתנו להקדיש את הבמה הראויה לחוקרים נוספים, ישראלים וזרים, אשר תרומתם לעיצוב הארכיאולוגיה הישראלית לא תסולא בפז.
 
פרופ' יגאל ידין פרופ' נחמן אביגד פרופ' מיכאל אבי-יונה פרופ' בנימין מזר
 
 
 
10.10.18 האב, הבן ו... רוח הקודש: בעקבות פרופ' יגאל ידין ואביו - פרופ' אליעזר (ליפא) סוקניק
ד"ר גיא שטיבל  -  המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב


בית אלפא, מצדה, תל חצור, המגילות הגנוזות, האנציקלופדיה המקראית, בית הנכות לעתיקות היהודים, מכתבי בר-כוכבא ובבתא הם רק חלק משמות האתרים והפרויקטים הנקשרים בשמם ובפעילותם המחקרית של בני משפחת סוקניק, שהשאירו חותם מרכזי על שדה המחקר של עברה של הארץ. אליעזר ליפא סוקניק היה הארכיאולוג הראשון שזכה למשרה אקדמית בארץ. כאחד ממקימי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית נודע בחקר בתי הכנסת הקדומים, בהשתתפותו במספר משלחות חפירה מרכזיות כדורא אירופוס וסבסטיה, וכראשון שעמד על אותנטיות וחשיבות המגילות הגנוזות. בנו יגאל ידין סלל בעבודת הדוקטור שלו, שהוקדשה לחקר מגילת המלחמה, את הדרך לתחום חקר המגילות, הקדיש מחקר ללימוד תורת המלחמה בעולם המקרא ובהמשך ניהל מספר משלחות חפירה משמעותיות לתל חצור, מערת האגרות שבנחל חבר וכמובן במצדה. בהרצאה נלך בעקבות הביוגרפיות של האב והבן, ששזורות בקשר בל יינתק במארג של העשורים הראשונים של הארכיאולוגיה הישראלית.
 
17.10.18 פרופ' נחמן אביגד
הלל גבע - מנהל החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה
 

נחמן אביגד (1992-1905) היה מבחירי הארכיאולוגים בישראל ונחשב לאחד ממניחי היסוד למחקר הארכיאולוגי המודרני של קדמוניות ארץ ישראל. אביגד היה בעל כישרונות רבים ומגוונים ואישיות מיוחדת. עבודתו השתרעה על פני יובל שנים של מחקר פורה, הן בחפירות בשטח והן במחקר עיוני. הוא לימד במשך שנים רבות כפרופסור במכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי המחקר בהם עסק ולימד כללו ארכיטקטורה וכלי חרס קדומים, והתמחותו העיקרית הייתה באפיגרפיה ובפליאוגרפיה העברית והארמית. גולת הכותרת של עבודתו הארכיאולוגית היו החפירות שניהל בין השנים 1969–1982 ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים. בצד ניתוח ופרסום התגליות החשובות שעלו בחפירות אלו הוא התמסר למחקר שיטתי ומעמיק של כלל שרידיה הקדומים של העיר לתקופותיהם. מאמריו וספריו, שהקיפו תחומי מחקר שונים, זכו להתפרסם בבמות רבות בארץ ובחו"ל והביאו לו הכרה בינלאומית. על מצויינותו זכה בפרסים יוקרתיים, שהבולט בהם הוא פרס ישראל (1977).

24.10.18 פרופ' מיכאל אבי-יונה
ד"ר גבי ברקאי

 
מפעלו הידוע ביותר של פרופ' מיכאל אבי-יונה (1974-1904) הוא דגם ירושלים של ימי בית שני, המוצג היום במוזיאון ישראל. פרופ' אבי-יונה היה ידוע כאחד מעמודי התווך במחקר הישראלי בתחומי הארכיאולוגיה, הגאוגרפיה-ההיסטורית, ההיסטוריה של התקופה הקלאסית ותולדות האמנות.
מלבד עשרות ספרים ומאות מאמרים שכתב היה ידוע גם בחוש ההומור, באישיותו המלבבת ובהיותו מורה דגול.
 
31.10.18 פרופ' בנימין מזר
פרופ' עמיחי מזר - המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית
 

פרופ' בנימין מזר היה היסטוריון של תקופת המקרא וארכיאולוג, מאבות המחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל בתקופת המנדט ובמדינת ישראל. הוא ניהל את החפירות בבית שערים, בתל קסילה, בעין גדי ואת החפירות מדרום וממערב להר הבית בירושלים. מזר פרסם מחקרים רבים בתחום ההיסטוריה המקראית וזיקתה למחקר הארכיאולוגי. פרופ' מזר היה מנהיג ויזם אקדמי מובהק הן בתחומי הארכיאולוגיה והן באוניברסיטה העברית ובחיים האקדמאיים בישראל בכלל.

 
המוזיאונים לארכיאולוגיה

המוזיאונים לארכיאולוגיה בארץ ובעולם מהווים מדיה חשובה עבורנו להיכרות עם תרבותם החומרית של עמים וחברות בעת העתיקה. בעבר ביקשנו מאוצרי מוזיאון ישראל להציג בפנינו את התערוכות אותן הם עיצבו, כל אחד בתחום ההתמחות שלו. הפעם אנו מבקשים להיעזר באוצרי המוזיאון בכדי להבין את פעולתו של האוצר ואת תהליכי ההתפתחות של עבודת האוצרות.
 
7.11.18 עבודה במוזיאון - הצצה אל היומיום של האוצר במוזיאון
נורית גושן - אוצרת תקופת הברונזה, מוזיאון ישראל

 
ההרצאה תציג את האתגרים והלבטים המקצועיים העומדים בפני האוצרים, ובדרכו הארוכה של החפץ מהחפירה ועד לוויטרינה. נציג את הגופים האמונים על שמירת עתיקות בישראל, ונעלה שאלות הנוגעות לאתיקה ארכיאולוגית (אספנות, זיופים וכו').
 
14.11.18 להקים תערוכה: על פעולת האוצרות
נורית גושן - אוצרת תקופת הברונזה, מוזיאון ישראל

 
בהרצאה זו נמפה את סל השיקולים האוצרותיים באריגת נרטיב של תערוכה ובבחירת החפצים להצגת הנרטיב: החל מהשימור והשחזור של הממצאים, הרצון לעניין את הקהל, שיווק ופרסום התערוכה, כתיבת הקטלוג,  הפקת המחשות (מדיה) ועוד.
 
21.11.18 "ארכיאולוגיה" בזמן עבר - משה דיין, החלום ושברו
ד"ר ערן אריה - אוצר תקופת הברזל והתקופה הפרסית, מוזיאון ישראל

 
הסיפור הלא יאמן על משה דיין ויחסו לארכיאולוגיה ימחיש כאן מצב שכבר איננו אפשרי כיום. ההרצאה תציג את המקרה במבט ביקורתי נוקב: נבחן את פעולותיו של הגנרל הנודע באתרים ששדד, הזלזול בחוק והיחס שקיבל מהקהילה הארכיאולוגית. נדון בהרחבה באוסף העתיקות שצבר ובגלגוליו, עד שהגיע לתחנתו הסופית במוזיאון ישראל.
 
28.11.18 המוזיאונים לארכיאולוגיה בישראל היום
ד"ר ערן אריה - אוצר תקופת הברזל והתקופה הפרסית, מוזיאון ישראל

 
ההרצאה תדון בהתפתחות התחום המוזיאלי הארכיאולוגי בישראל עוד מלפני קום המדינה. נסקור את המוזיאונים הפעילים כיום בישראל ואת האוצרות המוצגים בהם, ונעמוד על הנסיבות שהביאו להקמתם. ננסה לעמוד על תפקידם המובחן של המוזיאונים השונים.   
 
 עולמם של הנבטים

"מעבר להרים ולמדבר, אומרות האגדות, ישנו מקום, שאיש ממנו חי עוד לא חזר והוא נקרא הסלע האדום" (חיים חפר). הנבטים, סוחרי המדבר, מושכים את סקרנותנו מזה דורות. כיצד השכילו בני שבטי המדבר לשלוט בעצמה הכלכלית של דרכי המסחר ולבסס יישובים עירוניים וחקלאיים בספר המדבר הצחיח.
 
12.12.18  חזרה לאדוני המדבר
ד"ר טלי אריקסון-גיני - רשות העתיקות

 
ארכיאולוגיה הינה תחום דינמי ובשנים האחרונות המחקר בדרום הארץ ובדרום ירדן חשף פרטים חדשים ושונים אודות הנבטים ותרבותם. הנבטים היו בני שבטים ערביים, אך לא בהכרח נוודים, ועוד בתקופות קדומות הם בנו בתים ומצדים והפעילו צבא שהגן על העיר פטרה ועל דרכי המסחר שעליהן השתלטו. 
התרבות, הדת והשפה הנבטית השתמרו גם לאחר הסיפוח הרומי של ממלכתם בשנת 106 ודרך הבשמים פעלה עוד 100 – 150 שנה תחת שלטון רומי. לאחר הסיפוח הרומי המשיכו הנבטים ליצור כלי חרס עדינים ומצויירים, ותעשיית הבשמים בפטרה המשיכה עד לקריסת הסחר הבין-לאומי במשבר של המאה ה-ג' לספירה. למרות זאת, העם הנבטי המשיך לחיות ולפעול במשך התקופה הביזנטית וגל חדש של שגשוג כלכלי  במאות ה-ד'-ה', אשר התבסס על ייצור יין בנגב, הביא לבנייה נרחבת בישובים בנגב, בחלוצה, בשבטה, ברחובות בנגב ובאתרים נוספים.
 
19.12.18 ממלכת הנבטים בשלהי ימיה לאור תעודות מדבר יהודה
ד"ר דורון שר-אבי  -  המכללה האקדמית הרצוג

עם גילויים של ארכיונים אישיים במערת האיגרות בשנות השישים של המאה הקודמת התברר, כי בשלהי המאה הראשונה ובראשיתה של המאה השנייה לספירה  התקיימו קשרים ענפים בין יהודים ונבטים משני עברי ים המלח. ארכיון בבתא הידוע כולל, בין השאר, מסמכים שנחתמו בתחומי הממלכה הנבטית טרם סיפוחה על ידי הרומאים. גם תולדות הנבטים בתקופה שאחרי הסיפוח משתקפים היטב בתעודה זו. ההרצאה תעסוק בקשרים אלו לאור התעודות הנבטיות שהתגלו במערות המפלט במדבר יהודה.
 
26.12.18 מסוחרי מדבר נודדים לבירה החצובה בסלע
ד"ר מיכאל אייזנברג -  המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן, אוניברסיטת חיפה

הנבטים, ובעיקר בירתם הקסומה פטרה, שבו את דמיונם של מטיילים רבים במאות האחרונות ומשכו את תשומת ליבם של היסטוריונים עתיקים. המחקר כיום מאפשר להתחקות אחר שבטים נודדים אלה ונתיבי הסחר שלהם באזורים המדבריים, ובעיקר אחר שרידי היישוב, הפולחן, הכתב והממצא הקטן שהותירו לנו. פטרה, ללא ספק, מבטאת את שיא עושרה של הממלכה הנבטית - מנוודים לאדריכלי מדבר מוכשרים.

2.1.19 הדת והפולחן הנבטי
ד"ר טלי אריקסון-גיני - רשות העתיקות 

 
לנבטים היה חלק חשוב בעולם העתיק בין המאות ה-ג' לפנה"ס ו-הג' לספירה. בניגוד לתרבות היהודית בארץ ישראל בתקופות אלה, ידוע מעט מאוד על חברתם ועל דתם. מקורות המידע שלנו מבוססים בעיקר על ממצאי החפירות בפטרה ובאתרים נוספים, בהם: כתובות קצרות, מבנים, פסלים ועוד. לנבטים לא היה פנתיאון של אלים רבים, אלא בעיקר אלה גדולה (אל-עוזה) ואל ראשי. בתקופה הרומית הייתה פתיחות רבה לאלים ולאלות זרים המקבילים לאלים הנבטיים ובעיקר האלה איסיס המצרית.
מקדשים נבטיים ידועים בפטרה כמו גם במקומות רחוקים, לדוגמא: בדרום סוריה, בצפון סיני ובנגב. הארכיאולוגיה ומקורות היסטוריים מאוחרים מאפשרים להבחין בהשפעה של הדת והפולחן של הנבטים על מנהגי דת האיסלאם, שצמחה בתחומם במאה ה-ז' לספירה.

 



סדרת הרצאות סמסטר ב'
 
     13.02.19 - 22.05.19, ימי רביעי ב-20:30-19:00 באולם שיטרית, מוזיאון תל-אביב לאמנות


המגילות הגנוזות ותעודות בר-כוכבא
תנאי האקלים היבשים של מדבר יהודה הפכו חבל ארץ זה למקום ניסתר מפני רבים במשך ההיסטוריה, ולסביבה המשמרת באופן מופלא חומרים אורגניים עתיקים. כך זכתה האנושות כולה להיחשף להיקף חסר תקדים של טקסטים חשובים ביותר, המלמדים על ההיסטוריה של ארץ ישראל וסביבתה.
 

 
 
13.2.19 פרשנות קדומה למקרא בקומראן
פרופ' אסתי אשל - המחלקה למקרא ע"ש זלמן שמיר, אוניברסיטת בר-אילן
 

כשאנו עוסקים בפרשנות למקרא, מדובר על פי רוב בזו המצויה במדרש או בפרשנות ימי הביניים. עם גילוי מגילות קומראן הכרנו לראשונה פרשנות קדומה הרבה יותר, שנכתבה בידי יהודים מימי הבית השני, המצויה בחיבורים שהכרנו מן התרגומים השונים, כמו ספר היובלים, ובחיבורים חדשים שלא היו ידועים עד כה, כמו המגילה החיצונית לבראשית. בהרצאה נכיר את סוגיה השונים של פרשנות זו, במיוחד לספר בראשית, ונכיר חיבורים שונים, תוך התמקדות בדמויות נשים המופיעות בסיפור המקראי, והתייחסות אליהן בפרשנות היהודית הקדומה מימי הבית השני, ונעמוד על קווי התפתחות אפשריים בין פרשנות זו לפרשנות היהודית מימי הביניים. 

20.2.19 המגילות הגנוזות: בין ארכיאולוגיה למוזיאולוגיה
ד"ר אדולפו רויטמן - אוצר המגילות הגנוזות, מוזיאון ישראל

 
מאז גילוי המגילות הגנוזות בשנת 1947 הפכו כתבי-יד אלה לאייקון תרבותי בעל משמעות עולמית. הן הוצגו במקומות שונים בעולם בהקשרים תרבותיים, דתיים ופוליטיים שונים. מטרת ההרצאה היא לבחון אספקט זה של עולם המגילות, ולברר כיצד ההקשרים והחללים השונים שבהם הוצגו המגילות השפיעו על דרך פרשנותן והבנתן.
 
27.2.19 המקרא בקומראן: הפתעות וחידות
פרופ' נעם מזרחי - ראש החוג למקרא, אוניברסיטת תל-אביב

 
כרבע מכלל המגילות שנתגלו במדבר יהודה בכלל, ובמערות קומראן בפרט, הן עותקי ספרי המקרא הקדומים ביותר שהגיעו לידינו. המגילות שופכות אור חסר תקדים על תהליכי ההתהוות וההתקדשות של ספרי המקרא בשלהי ימי הבית השני ובתקופה שבין חורבן הבית למרד בר-כוכבא. בהרצאה נתחקה אחר התמונה ההיסטורית המורכבת העולה מן המקורות הללו, ונראה כיצד היא מספקת לנו תובנות חדשות ומפתיעות לגבי היחס למקרא בתקופת הבית השני. 
 
6.3.19 מערות, תעודות ואגרות בר-כוכבא -  70 שנים של תגליות
ד"ר דורון שר-אבי - המכללה האקדמית הרצוג


בשונה ממגילות קומראן, מערות רבות במדבר יהודה הניבו ממצאים כתובים בעלי הקשר ורקע היסטורי שונה, והם מייצגים את התקופה שבין המרידות ברומא ועד שלהי מרד בר-כוכבא. ההרצאה תעסוק בהצגת קורפוס התעודות הבר-כוכבאיות העומדות לרשותנו כיום, ובאור שהן זורות על הכרת חיי היום יום ביהודה ובעבר הירדן המזרחי בשלהי ימי בית שני.

 
ערי בירה בארץ-ישראל
עמים, ממלכות ואימפריות שלטו בארץ ישראל במהלך ההיסטוריה. בסדרה זו אנו מבקשים לבחון את תרבותם של השליטים השונים באמצעות היכרות עם ערי הבירה השונות של הארץ.
 
13.3.19 שומרון - בירת ממלכת ישראל
ד"ר אריה בורנשטיין  

בראשית המאה התשיעית לפנה"ס עלתה לשלטון בממלכת ישראל שושלת בית עמרי, אשר הצליחה להביא את הממלכה לשיאים כלכליים, מדיניים ופוליטיים. שושלת זו, אשר המלך הדומיננטי בה היה אחאב, הקימה מפעלי בנייה עצומים. גולת הכותרת הייתה העיר שומרון, אשר נבנתה מהמסד ועד הטפחות ללא תשתית קודמת.
העיר השתרעה על פני שטח של כ-320 דונם והייתה הגדולה בערי האזור. בהרצאה תובא סקירה של מקורות מקראיים והיסטוריים וסקירה של הממצאים הארכיאולוגיים המרשימים שנתגלו בעיר. "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב, וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה, וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל  סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל (מל"ב כ"ב 39).
 
 20.3.19 קיסריה
ד"ר עוזי עד - מנהל שותף של משלחת החפירות בקיסריה, רשות העתיקות
 

קיסריה שעל הים הוקמה על ידי הורדוס והוקדשה לפטרונו - אוגוסטוס קיסר. החל מהשנה ה-6 לספירה שימשה קיסריה כבירה של הפרובינקיה הרומית - יודיאה (יהודה), אשר שינתה את שמה לפרובינקיה סוריה פלסטינה בעקבות מרידות היהודים ברומים. בשלהי המאה הרביעית לספירה היא הייתה לבירת הפרובינקיה פלסטינה פרימה הביזנטית. בהרצאה יינתן דגש על מתארה של קיסריה כעיר בירה רומית-ביזנטית, על מערכות המים המורכבות של העיר, על החקלאות בעורפה של העיר ועל מתחמי הקבורה של העיר.
 
 27.3.19  בית שאן – בירת פָלֶסְטִינָה סֶקונְדָה
בני ארובס - משלחת חפירות בית שאן, המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית
 

בית שאן הייתה בירתה של הפרובינקיה הרומית המאוחרת "פלסטינה השנייה". למעמד זה הגיעה העיר - ניסה-סקיתופוליס בשמה ההלניסטי הפורמאלי - רק סביב שנת 400 לסה"נ.
בשלב מאוחר זה העיר, שנוסדה בתקופה ההלניסטית, כבר פעלה במרחב במשך מאות שנים, במהלכן היא צמחה להיות אחת הערים הגדולות, המשגשגות והמרכזיות במרחב הארץ-ישראלי. בפרק זמן זה, וגם בהמשך, עברה העיר תמורות אורבאניות ותרבותיות רבות פנים. בהרצאה ננסה לעמוד בקווים כלליים על דמותה המשתנה של העיר ועל  מאפייניה הייחודיים כעיר, שבגינם נבחרה לשמש במעמד זה. כן נעמוד על הנסיבות ועל התהליך של שקיעתה ההדרגתית, אובדן תהילתה ומעמדה, עד שנחתם גורלה כעיר באמצע המאה השמינית.
 
3.4.19  רמלה – בירת ג'ונד פלסטין
 ד"ר שמעון גת

 
רמלה הינה העיר היחידה בארץ-ישראל שנבנתה מן היסוד בידי מוסלמים. מאז היווסדה, בראשית המאה ה-8, עד חורבנה ברעש אדיר בשנת  1068, הייתה רמלה מן הערים הגדולות והחשובות בחבל שכונה "בִלאד אל שאם (סוריה רבתי) ובח'ליפות האיסלאמית בכלל. המקורות המוסלמיים מתארים אותה כעיר ענקית (מדינה עט'ימה) יפת מראה ומאוכלסת בעשרות אלפי תושבים. העיר שגשגה, נבנו בה מבנים מפוארים והתנהלו בה חיי רוח עשירים. מושליה נמנו בדרך כלל על האצולה המכובדת, המקורבת לשושלת השלטת בכל תקופה. מעדויות המקורות ותעודות הגניזה הקאהירית עולה דמותה של רמלה, במאות ח'-י"א, כחשובה וכבולטת בערי הארץ. ההרצאה תעסוק בימי פארה של רמלה.
 
  
מבט רב-תרבותי על אנדלוסיה (דרום ספרד)
אנדלוסיה שבדרום ספרד היוותה, בדומה לארץ-ישראל, גשר בין יבשות ותרבויות. תהפוכות ההיסטוריה הותירו ברחבי אנדלוסיה טביעות חותם של מאות שנות שלטון מוסלמי, מורשת יהודית מפוארת, ושלטון קתולי ספרדי אשר זכה לעושר אדיר עם גילוי העולם החדש. סדרת ההרצאות על אנדלוסיה תהווה הכנה לסיור של 'תגליות עולמי' לחבל הארץ המרתק הזה.
 
10.4.19 מבוא לתולדות ספרד המוסלמית
ד"ר מיקי ארליך - אוניברסיטת בר-אילן

 
משנת 711 ועד 1492 שלטו המוסלמים על חלקים נרחבים של ספרד ופורטוגל. בהרצאה נבחן שאלות מרכזיות במחקר, בהן: למה המוסלמים כבשו את האזור? כיצד הם ניהלו אותו ואיך הם הצליחו להכות שורשים באזור כה שונה ומרוחק ממרכזי השליטה המוסלמיים המסורתיים? למה, על אף הצלחות כבירות בתחום התרבות והמדע, הם נדחקו מהאזור עד שלבסוף נעלמו ממנו לחלוטין?

17.4.19 אל-אנדלוס - פריחה מוזיקלית בספרד המוסלמית
אלעד לוי - נגן קמנג'ה בתזמורת האנדלוסית
 

תקופת תור הזהב המוסלמי בחבל אל-אנדלוס (אנדלוסיה של ימינו) בספרד בישרה את בואה של תרבות מוסיקלית ייחודית, אשר נשענה על  התלכיד החברתי המיוחד ששכן בחבל אל-אנדלוס בספרד של ימי הביניים. ערבים מוסלמים לצד נוצרים, יהודים ובני שבטים אפריקאיים יצקו את השפעותיהם המוסיקליות לתוך ז'אנר מוסיקלי חדש. בהרצאה נתחקה אחר ההשפעות המוסיקליות-התרבותיות ההדדיות בין החברות השונות, ובדרך הביטוי שלהן גם בימינו.
  
15.5.19 יהדות ספרד בימי הביניים
פרופ' נחם אילן - הקריה האקדמית אונו

 
יהודים חיו בספרד כאלף שנה ויצרו ספרות ייחודית, שהשפעתה חורגת הרבה מגבולות הזמן והמקום. הם עסקו בחכמת הלשון ובספרות, בפרשנות ובהגות, במדע ובמוסר.
בהרצאה נדון במאפייני היצירה הזאת ובאופן שבו היא נתקבעה בתודעה הלאומית, ונבחן בין היתר מה המשמעות של "תור הזהב", כיצד התפתח המונח ומה הוא מלמד על המשתמשים בו.
 
 22.5.19  מבגדד לקורדובה
ד"ר מיקי ארליך - אוניברסיטת בר-אילן

 
המושג "תור הזהב" מוכר לנו בעיקר בהקשר היהודי. למעשה, מדובר בעיקר בתור זהב מוסלמי, ושני התהליכים קשורים לתופעה רחבה הרבה יותר – העברת מרכז הכובד התרבותי והמדעי מהמזרח התיכון למערב. נבחן את הסיבות והנסיבות בהן התרחשו תהליכים אלה, שבסופם הפך המערב למוקד התרבותי והמדעי, בעוד המזרח התנוון.
 

 
כללי:
סדרת ההרצאות "תגליות מן העבר"  תתקיים כקורס שנתי באולם שיטרית במוזיאון תל-אביב לאמנות, שד' שאול המלך 27 בתל אביב, בימי רביעי בשבוע, בתאריכים המפורטים לעיל ליד כל הרצאה, בשעות 20:30-19:00.

 
 
מחירים והטבות ברישום מוקדם:
 
דמי הרישום לקורס - 720 ₪ לסמסטר אחד (12 הרצאות בכל סמסטר)
דמי הרישום לקורס השנתי - 1,440 ₪
הטבות ברישום מוקדם, לא יאוחר מה- 6.9.18:

לנרשמים לשני הסמסטרים -
הנחה של 10%, ב-6 תשלומים ללא ריבית, והנחה של 15% בסיורים החד-יומיים במהלך הקורס.                                                                                                                                     
לנרשמים לסמסטר אחד -
הנחה של 5%, ב-2 תשלומים ללא ריבית, והנחה של 10% בסיורים החד-יומיים במהלך הסמסטר.
 
הרישום לקורס לאחר ה-6.9.18 הינו על בסיס מקום פנוי וללא ההטבות לעיל. אין כפל הנחות.
 
ביטולים:
                                                                                                                      
עד להרצאה השלישית בסמסטר הראשון:
הנרשמים מראש לשני הסמסטרים - יחויבו ב-25% בלבד מדמי ההשתתפות ששולמו.
הנרשמים לסמסטר אחד בלבד -  יחויבו ב-50% מדמי ההשתתפות ששולמו.

החל מההרצאה הרביעית בסמסטר הראשון:    
הנרשמים מראש לשני הסמסטרים - יחויבו ב-50% מדמי ההשתתפות ששולמו.
הנרשמים לסמסטר אחד בלבד -  יחויבו במלוא דמי ההשתתפות בקורס.

במקרה של ביטול:  
תתאפשר החלפת משתתף ללא דמי הביטול הנ"ל ובכפוף לתשלום בפועל של יתרת התשלום ע"י המשתתף החלופי, או זכות להשתתפות חברים של המבטל להרצאות הנותרות כמתנה באמצעות כרטיסים.

פתיחת הקורס מותנית במינימום נרשמים.
במקרה של ביטול מסיבה זו יוחזר מלוא הסכום ששולם ע"י הנרשמים.

 
  חזרה לעמוד הקודם >>>
   
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים