תגליות - קיץ לדוד המלך בשפלת יהודה מאת עמרי עבאדי
   



חדש ב"תגליות עולמי" – סיור לצרפת הרומית– מסע בגאַליה נַרבּונֶנסיס 15-22 למרץ 2018  
 
חדש בתגליות - השתלמויות למורי דרך. הסיור הקרוב 24.12.17 תגליות חדשות בבקעת תמנע. הרשמה מראש דרך משרד התיירות  
 
חדש בתגליות: סידרת סיורים מרתקת ומסעירה, בעקבות הפקת המופת של הערוץ הראשון "והארץ הייתה תוהו ובוהו"  
 
נפתחה ההרשמה לסדנאת הצילום עם הצלם והמדריך ברוך גיאן. שנה חדשה, מקומות חדשים וחשיפות חדשות  
 
"תגליות מן העבר" - נפתחה ההרשמה לסדרת ההרצאות המרתקת, מבית תגליות, לשנת תשע"ח (2017-2018).  
 
שביל ישראל בנגיעה ארכיאולוגית - נפתחה ההרשמה למסע הכי מרתק בארץ. שנה-א', שנה-ב', שנה-ג'. הצטרפו גם אתם לחוויה  
 
כנס השנתי של תגליות 2018  
 
 
קיץ לדוד המלך בשפלת יהודה
מאת עמרי עבאדי
שפלת יהודה היא אחד האזורים הנחקרים ביותר מבחינה ארכיאולוגית בארץ ישראל. קרבתה לשדרת ההר ולירושלים, לב לבה של ממלכת יהודה המקראית, הפכה אותה לאבן שואבת למשלחות מחקר רבות שפקדו אותה כבר מראשית המחקר הארכיאולוגי ועד ימינו.
עונת החפירות של קיץ 2013 כללה מספר גדול של משלחות שחפרו באתרי השפלה: בעזקה, בשוכה, בתל בורנה, בתל עיטון ועוד, אך מאחר ואנו עוסקים בראשית ממלכת ישראל, ניתן לציין שני אתרים עיקריים שהוסיפו מידע חשוב על תקופה זו. האתר הראשון הוא תל-א-צפי (צפית), השוכן על גדות נחל האלה. הוא מערבי יחסית, קרוב לצומת ראם, ועצום בגודלו. האתר השני, גם הוא על גדות נחל האלה, הוא חורבת קיאפה, הסמוך לתל עזקה, מזרחי מחברו וקטן מאוד ביחס אליו.
בתל-צפית, המזוהה עם גת פלשתים, סיים השנה פרופ' אהרון מאיר מאוניברסיטת בר אילן את עונת החפירה ה-16. ברחבי האתר קיימים שטחי חפירה רבים החוצים את כל הרצף ההתיישבותי של ארץ ישראל מתקופת הברונזה (מסוף האלף הרביעי ועד שלהי האלף הראשון לפנה"ס), בה הייתה תל-צפית עיר גדולה ומבוצרת, ועד לימי המנדט הבריטי, שבו הייתה כפר קטן בלבד.
המחקר על תקופותיו השונות של האתר הוא חשוב ומרתק, אך ללא ספק המוקד שלו הוא העיר גת הפלשתית. העיר מקבלת את המאפיינים הפלשתיים במאה ה- 12 לפנה"ס, עם הגעתם של קבוצות מהגרים מהים האגאי, המכונים בשם "פלשתים". מהגרים אלו בונים שם את אחת הערים החשובות שלהם, שנחרבה רק במאה התשיעית לפנה"ס על ידי חזאל מלך ארם.
כבר בעונות החפירה הראשונות נמצאו בתל שרידים של העיר הפלשתית מהמאה העשירית לפנה"ס, ימי דוד המלך. בין השאר נמצאו מבני מגורים, ומקדש פלשתי עם שני עמודים במרכזו. עם זאת, גם בעונה הנוכחית (2013) לא היה ידוע גודלה המדויק של העיר והפתעות רבות מתגלות במהלך החפירה. הפתעה כזו התגלתה בשטח D, שטח חפירה של המשלחת הנמצא מתחת לתל מצפון, רחוק משאר שטחי החפירה. עד כה חשבו כי אזור זה הוא חד שכבתי ומייצג את תקופת המאה התשיעית עד חורבן חזאל, ואכן נמצאו בו בכל שנה כמויות גדולות של כלים יום-יומיים שנותרו במקומם מאז שנחרבה העיר בשרפה אדירה. בין הממצאים מהמאה התשיעית שהתגלו במקום ישנם שרידים של כלים פולחניים כמו קובעות, מקטרים ומצבה, כלים מתעשיית המתכת שפעלה במקום וכן חפצים יום יומיים כמו טאבונים לאפייה, משקולות נול לתווייה, קנקנים ועוד. הממצא החשוב והמפורסם ביותר שנמצא באתר הוא מזבח אבן בעל שתי קרניים, שהתגלה ב-2011.
הפתעת העונה היא הגילוי שמתחת לשכבת החורבן קיימת עדות לכך שראשית הירידה מהתל לעיר התחתית היה כבר במאה העשירית לפנה"ס, ימי דוד ושלמה. מלבד הכלים היום-יומיים התגלה גם מצבור כלי מנחות, כמו: קערות ופכיות ווטיביות, וכן קונכייה ימית שלמה שייתכן ששימשה ככלי קיבול לצורכי פולחן. לממצא זה משמעות רבה להבנת הסיבה לאזכורים הרבים כל כך של גת במקרא בתקופת שאול ודוד המלך.
חשיבותה של העיר גת במאה התשיעית לפנה"ס כבר ידועה. עיר זו היא מהחשובות בארץ, ודאי שמהחשובות מבין ערי סרני פלשתים, ולא הייתה בסביבתה עיר הדומה לה בגודלה מלבד דמשק. כעת מתברר שכבר במאה העשירית, ולא רק מהמאה התשיעית כמו שעד כה חשבנו, העיר הייתה רחבה בגודלה (כפי שנזכר במל"ב יב, 8 בקשר לכיבוש העיר על ידי חזאל).  בזכות הממצאים החדשים אפשר להבין את פנייתו של דוד המלך לאכיש מלך גת (שמו"א כא). דוד מבקש לשרת בצבאו של מלך בעל סטנדרטים גבוהים, שליט בעל עוצמה ורוצה לשתף איתו פעולה דווקא בגלל זה.


מצדו השני של עמק האלה, במרחק קילומטרים ספורים מתל צפית, סיים פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית את העונה השביעית והאחרונה של משלחת ח'רבת קיאפה. האתר, שזכה לפרסום נרחב בתקשורת, למאמרים רבים ואף לספר פופולארי אחד מאת גרפינקל עצמו, הינו אתר מרתק: הוא שמור בצורה מדהימה אך עם זאת שנוי במחלוקת. נראה כי זהו אתר עירוני קטן, עשיר בממצא ארכיאולוגי מהמאה העשירית לפנה"ס, המציג עיר מתוכננת עם חומת סוגרים ושני שערים מרשימים בחלקה המערבי והדרומי. לפי רוב החוקרים, הישוב הוא בעל מוצא אתני יהודאי, כפי שניתן לראות לפי שלל הממצאים האופייניים ליהודאים: העדר עצמות חזיר, בתי ארבעה-מרחבים, קרמיקה המושפעת מאזור ההר ועוד. העובדה שהושקעו באתר מחשבה רבה ותכנון עוד לפני הבנייה – מפתיעה, ואולי מעידה על כוח מדיני, סדרי מינהל, כלכלה וארגון חברתי שעזרו בהקמת היישוב. עובדה זו אף מחלישה את טענות החוקרים השוללים את ממלכת דוד ושלמה.
השנה עלה האתר לכותרות בעיתונות הפופולארית בעקבות הכרזתו של גרפינקל על מציאת "ארמון דוד המלך בשפלת יהודה". למעשה, מדובר בעצם בשטח החפירה שבראש התל ובו נמצאו עד כה בעיקר שרידים של חווה חקלאית מהתקופה הביזנטית. מתחת לשרידים האלו, על סלע האם, חשף גרפינקל שרידים הכוללים ראשי קירות של מבנה ששטחו היה כ-1,000 מ"ר ואורך הקיר הסוגר שלו היה כ-30 מטר. בקיר הסוגר נמצא גם פתח כניסה מרשים, שממנו ירדו לשער הדרומי של העיר. על היקף המבנה, בחלק הצמוד לקיר הסוגר, נמצאו חדרים ובהם שרידים של מתכות, קרמיקה מהתקופה הנ"ל ושברי כלי בהט מיובאים.
סביר להניח שלפי גודלו החיצוני של המבנה הוא שימש כמבנה ציבורי רחב, אך הוא רחוק מארמון דוד המלך, הנמצא בירושלים. עוד לפני חשיפת המבנה טען גרפינקל כי קיאפה (שלפי זיהויו היא העיר "שעריים" המוזכרת בקרב דוד וגוליית) הייתה אחת משלוש הערים החשובות ביהודה במאה העשירית, יחד עם חברון וירושלים. הבעיה היא שאין להצעה זו אישוש מקראי, וכן האתר קטן בשטחו בשביל לטעון טענות נחרצות כאלו. עם זאת, זהו עדיין אתר בעל חשיבות ארצית שמאיר לנו את המאה העשירית לפנה"ס.
נסכם ונאמר, כי שני הגילויים המרתקים שנחשפו הקיץ בתל צפית ובח'רבת קיאפה הוסיפו נדבכים חיוניים למחקר על ראשית המלוכה בישראל.
הערה קטנה לסיום: פרופ' גרפינקל, שסיים את החפירה האחרונה (בינתיים) בקיאפה, מתכנן להתחיל בחפירה חדשה בתל לכיש, תל א-דוואר (בערבית). תל לכיש הוא בין האתרים הנחפרים ביותר בארץ ישראל ועם זאת רב הנסתר על הגלוי בו. נקווה לשמוע חדשות מעניינות נוספות הקשורות לוויכוח הארכיאולוגי הארוך לגבי המאה העשירית לפנה"ס. תשובה אחת, עושה רושם, לעולם לא תהיה...

 
  חזרה לעמוד הקודם >>>
   
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים