תגליות - תגליות מן העבר – סדרת הרצאות סמסטר ב'
   



נפתחה ההרשמה לסדנאת הצילום עם הצלם והמדריך ברוך גיאן. שנה חדשה, מקומות חדשים וחשיפות חדשות  
 
"תגליות מן העבר" - נפתחה ההרשמה לסדרת ההרצאות המרתקת, מבית תגליות, לשנת תשע"ח (2017-2018).  
 
"תגליות עולמי" - לגלות את העולם לעומקו. האי כרתים, בהדרכת פרופ' אסף יסעור-לנדאו, ארכיאולוג המתמחה בתרבויות הים האגאי ובקשרים ביניהן לבין הלבנט. 2-7, אוקטובר - 2017  
 
שביל ישראל בנגיעה ארכיאולוגית - נפתחה ההרשמה למסע הכי מרתק בארץ. שנה-א', שנה-ב', שנה-ג'. הצטרפו גם אתם לחוויה  
 
 

תגליות מן העבר – סדרת הרצאות סמסטר ב' (5 למרץ – 11 ליוני)
בשיתוף מכון אבשלום
אומנות הפסיפסים, מטמונים ומטבעות, בתי כנסת עתיקים

להורדת תכנית הקורס המלאה לחץ כאן

א. אומנות הפסיפסים
 
5.3.14  -  הרצאה 1: ד"ר לי-היא חבס – האוניברסיטה העברית ירושלים
"התפתחות הפסיפסים מן התקופה היוונית, ההלניסטית והרומית"
בהרצאה נעקוב אחר התפתחות הפסיפסים מן המאות החמישית לפני הספירה ועד לשלהי העת העתיקה. מפסיפסים עשויים חלוקי נחל ועד לחיתוך אבנים בגדלים, צורות וחומרים שונים. נעקוב אחר רצפות הפסיפס והכתלים והנושאים שנבחרו ע"י האמנים.
 
12.3.14 -  הרצאה 2: פרופ' רינה טלגם – האוניברסיטה העברית ירושלים
תיאורים מיתולוגיים בפסיפסי ארץ-ישראל ועבר הירדן בתקופה הרומית והביזנטית
בהרצאה נתוודע אל כמה מפסיפסיה היפים של ארץ-ישראל בתקופה הרומית ובכלל זה פסיפס בית דיוניסוס ופסיפס בית אורפיאוס בציפורי, פסיפס אכילס בשכם ופסיפס המוזות מגרש ונדון בגורלה של המורשת הקלאסית לאחר התנצרותה של האימפריה הרומית. התרבות הקלאסית הוסיפה להיות חלק מן החינוך ההומניסטי לו זכו בני המעמדות הגבוהים בתקופה הביזנטית, אולם החיבור העמוק של ההלניזם אל העולם הפגאני הציב בפני נוצרים ויהודים אתגר הניכר היטב ברצפות הפסיפס.  
 
19.3.14 -  הרצאה 3: פרופ' רינה טלגם – האוניברסיטה העברית ירושלים
פסיפסי בתי הכנסת ופסיפסי הכנסיות על רקע המחלוקות בין יהודים ונוצרים בשלהי העת העתיקה
בית הכנסת נתפס כ"מקדש מעט" אשר לא התחרה בקדושתו של המקדש ולא בטל את הכמיהה לכינונו מחדש. בנצרות היחסים הם הפוכים והכנסייה מוצגת כיורשת המשכן והמקדש וכעולה עליהם. בהרצאה אבקש להראות כיצד מתייחסים הפסיפסים בשני סוגי מבני ההתכנסות לעניין זה וכן למחלוקות הנוגעות לקריאה הנכונה בתנ"ך ולחישוב הזמנים.
 
26.3.14 -  הרצאה 4: ד"ר לי-היא חבס - האוניברסיטה העברית ירושלים
פסיפסי הכתלים והכיפות בכנסיות הביזנטיות
בהרצאה נסקור את פסיפסי הכתלים והכיפות של כנסיות ביזנטיות שנבנו ברחבי האימפריה הביזנטית. בנוסף לערך הדקורטיבי שלהם, הפסיפסים שתיארו אירועים מן התנ"ך והברית החדשה, שימשו כאמצעי דידקטי מן המעלה העליונה להכרת המקורות והבנת התאולוגיה והדוקטרינה הנוצרית. בנוסף העצימו את כוחם ומעמדם של התורמים והקיסרים.
 
ב. מטבעות, זהב, כסף ומטמונים
 
2.4.14 -  הרצאה 5: ד"ר חיים גיטלר – אוצר ראשי לארכיאולוגיה ואוצר לנומיסמטיקה, מוזיאון ישראל
מטבעות פְּלשת בתקופה הפרסית וראשית הטביעה הארץ-ישראלית
מאז הופעתם הראשונה לפני כ-2600 שנים, היוו מטבעות חלק אינטגראלי מחיי היומיום בחברות בהם שימשו, ושיקפו חלק משאיפותיה העמוקות של האנושות כולה. מדור לדור, ערים, מדינות, מלכים ושליטים טבעו מטבעות רבים המהווים מקור מידע אודות פעילויותיהם של חברות ויחידים כאחד.    על אף גודלם משמשים המטבעות מקור היסטורי בעל ערך. הסמלים והכתובות הטבועים בהם מאפשרים להתחקות אחר ההיסטוריה הבלתי-כתובה של ערים ומדינות, ואף לאשר או לבטל נתונים מעורפלים ממקורות היסטוריים אחרים. יתרה מזאת, מאחר ומטבעות מהווים עדות מוחשית ישירה מתקופת טביעתם, טמון בהם יתרון שאינו קיים במקור הספרותי שהועתק בידי דורות מאוחרים ותחת סיבות שונות. פענוח שפת המטבעות, אוצר סמליהם, וקיצורי כתובותיהם חושף מידע רב אודות החברות בהם שימשו. ההרצאה תתמקד בראשית טביעת המטבעות הארץ-ישראלית החל מאמצע המאה החמישית לפסה״נ באזור פְּלשת (רצועת החוף הדרומית של ארץ ישראל שבתקופה הפרסית הגובלת עם מצרים). טביעת מטבעות אלו בערים אשדוד, אשקלון ועזה מרתקת וכוללת אלמנטים איקונוגרפיים ייחודיים.
 
 
22.4.14 -  הרצאה 6: פרופ' בועז זיסו – אוניברסיטת בר-אילן
מינהל וכלכלה בבית ישראל - על ההתנהלות הכלכלית של "מדינת בר-כוכבא"
מי היו הלל בן גריס וחורון בן ישמעאל ? מה להם וליהונתן בן מחניים ולישוע בן גלגולה ?
תעודות ואיגרות שנתגלו במדבר יהודה שופכות אור על דמויות של מפקדים ופרנסים שמינה מנהיג המרד, שמעון בן כוסבא (136-132 לסה"נ). מן התעודות עולה תמונה מרתקת על דמויות מפקדים ופרנסים, העסוקים בהחכרת קרקעות, פיקוח על משקולות, יישוב סכסוכים ועוד כהנה וכהנה עניינים אזרחיים. ההרצאה תעסוק בממצאים ארכיאולוגיים, כגון מטבעות כסף וברונזה, מטמוני מטבעות ומשקולות עופרת נושאות כתב ובממצאים פפירולוגיים: תעודות כלכליות מזמן המרד. נבדוק מה ניתן ללמוד מן הממצאים הללו על מערך המטבע, על קשרי מסחר, על קשרי חוץ ועל היבטים רבים ומגוונים של התנהלות "מדינת" המורדים תחת הנהגתו של שמעון בן כוסבא.
 
30.4.14 -  הרצאה 7: ד"ר יואב פרחי – האוניברסיטה העברית ירושלים
אלים וגיבורים במטבעות ערי ארץ-ישראל בתקופה הרומית
שלושים ותשע ערים טבעו מטבעות באזורנו בתקופה הרומית. לרוב נשאו פני המטבע את דיוקן הקיסר בעוד על גב המטבע הוטבעו דגמים שונים המאפיינים את הערים השונות, כדוגמת: סמלים, כתובות, אלים, גיבורים, מבנים מיוחדים וכד'. במקרים לא מעטים המידע המופיע על גב מטבעות הערים לא שרד במקורות אחרים ומכאן חשיבותם הרבה. בהרצאה זו נדון במטבעות ערי ארץ-ישראל בתקופה הרומית ונציג מידע יוצא דופן אודותיהם.
 
7.5.14 -  הרצאה 8: גב' נילי אחיפז – אוניברסיטת חיפה
מטמונים ונוהג הטמנות רצפה בבתי הכנסת
כאשר מוצאים מטמון ובעיקר מטמון בעל ערך נוכל לצערנו לומר שמשהו טרגי קרה לבעל המטמון, שכן הוא לא שב לקחתו. נספר על מספר מטמונים שנמצאו בבתי כנסת. יחד עם זאת כאשר עשרות, מאות ואלפי מטבעות חסרי ערך מונחים בתשתית הרצפה בבתי כנסת. המניחים מעולם לא התכוונו לאסוף את כספם. הסיבה הייתה אחרת. בהרצאתנו נתאר את נוהג הטמנות הרצפה בבתי הכנסת בארץ ישראל בתקופה הביזנטית.

ג. בתי כנסת עתיקים

14.5.14 - 
הרצאה 9: ד"ר דורון שר אבי - החוג ללימודי ארץ ישראל- המכללה האקדמית הרצוג
הרוצה להחכים- ידרים: הרהורים על בתי הכנסת של "דרומא"                                                                                       
לבתי הכנסת של דרום יהודה מן התקופה הביזנטית, מאפיינים ייחודיים המבדילים אותם מעשרות בתי כנסת שנתגלו ברחבי ארץ ישראל. קווי אופי אלה ניתנים להסבר בעיקר על רקע סביבתם: שולי הארץ הנושבת על גבול מדבר יהודה והנגב. בהרצאתנו, נעמוד מקרוב על השפעתו של המרחב הגיאוגרפי על חיי היום יום בדרום הר חברון בשלהי העת העתיקה ונראה כיצד בא הדבר לידי ביטוי בארכיאולוגיה של בתי הכנסת, תוך השוואתם אל בתי הכנסת הידועים מן הצפון. בהרצאה נדון בבתי הכנסת בסוסיא, אשתמוע, מעון, עין גדי ורימון.
 
21.5.14 -  הרצאה 10: ד"ר עוזי ליבנר - האוניברסיטה העברית ירושלים
בתי הכנסת בארץ ישראל בתקופת הבית השני נפתח בשאלה היכן ומתי נולד מוסד בית הכנסת ולאחר מכן נעבור לסקור את בתי הכנסת מימי הבית השני שנתגלו בארץ, תיארוכם, ומאפייניהם האדריכליים (כולל בית הכנסת שהתגלה לאחרונה במגדלא). נעסוק במגוון שאלות, כגון: האם בתי הכנסת היוו 'אופוזיציה' לפולחן במקדש? לאילו צרכים שימשו בדיוק בתי הכנסת הללו? ועד כמה היה מוסד זה נפוץ באותה תקופה?
 
28.5.14 -  הרצאה 11:  ד"ר עוזי ליבנר - האוניברסיטה העברית ירושלים
הפולמוס סביב תיארוך בתי הכנסת הגליליים 
המחלוקת סביב תיארוך בתי הכנסת הגליליים מעסיקה את המחקר הארכיאולוגי למעלה משנות דור. התפיסה המסורתית ראתה בהם מבנים מן המאות השנייה-השלישית לספירה וזאת על סמך מקבילות סגנוניות באזור דרום סוריה המתוארכות בעזרת כתובות. בשנים האחרונות טענו מספר חוקרים כי כל המבנים הללו נבנו רק בתקופה הביזנטית, בעיקר במאות החמישית-השישית. למחלוקת זו השלכות מרחיקות לכת על תפיסות יסוד בדיסציפלינה הארכיאולוגית ועל המחקר ההיסטורי של יהודי ארץ ישראל בתקופות הרומית והביזנטית. בהרצאה נסקור את המחלוקת והשלכותיה, נבחן את הדרכים השונות להתמודדות עם שאלת התיארוך, ונציג את תרומת חפירתנו בביה"כ בואדי חמאם להכרעה בוויכוח המתמשך.
 
11.6.14 -  הרצאה 12: מר יהושע (ישו) דריי – המרכז לשחזור טכנולוגיה עתיקה
אום אלקנאטר – חפירה אחרת
במהלך העשור האחרון מתבצע באום אלקנאטר שבדרום רמת הגולן פרויקט חפירה ארכיאולוגית ייחודי - שיקום ושחזור בית כנסת מן התקופה הביזאנטית (מאה 6 לספירה). בית הכנסת השתמר באופן יוצא דופן והתגלתה בו, לראשונה במחקר בתי הכנסת העתיקים, היכלית ארון קודש שלמה.    על אף ששחזור המבנה נעשה תוך חיקוי ושימוש בטכניקות הבנייה המקוריות, שיטות החפירה והתיעוד מתבצעות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים של המאה ה- 21.
 
פתיחת הקורס: 5 למרץ 2014 במכון אבשלום. מפגש אחרון: 11 ליוני 2014.
הקורס כולל 12 מפגשי הרצאות שיתקיימו בימי רביעי, בין השעות 19:45-21:15, למעט פגרה בפסח ושבועות.
כתובת: רחוב שושנה פרסיץ 15, ת"א (קמפוס מכללת לוינסקי).
 
המחיר: 620 ₪ לאדם לכל הסדרה.
רישום מוקדם בהנחה של 5% לנרשמים עד 14 לפברואר ובכפוף למקום פנוי.

פרטים נוספים והרשמה במשרדי תגליות 03-6423432
  חזרה לעמוד הקודם >>>
   
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 03-6423432 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים