תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - ארמון הנציב או גן עוזא
   



 
 

ארמון 'הנציב' של ממלכת יהודה או אולי גן עוזא?

 

לפני חודשים אחדים חשף ארכיאולוג רשות העתיקות, יעקב ביליג, את אחד מהמבנים המרשימים ששרדו משלהי ימי ממלכת יהודה במרחב ירושלים.
על פי ממצאי החפירה, בסמוך לטיילת ארמון הנציב, קשה לקבוע מה היה אופיו של המכלול שנבנה במקום. המבנה החפור נחרב, ככל הנראה בחורבן הבבלי של ירושלים, בשנת 586 לפני הספירה, או בסמוך למועד זה. שרידי המבנה נהרסו ואבני הבניה פורקו לטובת שימוש משני בפריטי האבן האיכותיים והיקרים. בין שרידי המבנה נחשפו שלוש כותרות אבן שלמות בגודל בינוני ובאיכות סיתות חסרת תקדים. בנוסף נמצאו פריטים של חלונות מפוארים – שבהם שולבו מעקות. אלה הורכבו מעמודונים מסוגננים שעל גביהם סדרת מיני כותרות בגודל זעיר בסגנון הפרוטו-איאולי. פריטי אבן אלה עשויים מאבן גיר רכה, הם מגולפים מעשה ידי אומן, וביניהם כותרות בגדלים שונים. שתיים מתוך שלושת כותרות העמודים נטמנו באופן מסודר, זו על גבי זו. בשלב זה עדיין קשה לומר מי הטמין את הכותרות באופן שבו הן התגלו, ומדוע הוא עשה זאת. יש לקוות שסוגיה זו תתבהר בהמשך המחקר.

 

בתמונה: יעקב ביליג מציג שתיים מהכותרות באתר (צילום: רשות העתיקות)



הכותרת ה'פרוטו-איאולית' הינה ממאפייני הבנייה המובהקים של ממלכות ישראל ויהודה בימי הבית הראשון ומסמליה החזותיים של התקופה. לדעת חוקרים רבים מקור ההשראה לכותרות אלה היה עץ התמר, הלולב שבמרכזו וכפות התמרים המתעגלים. בעת העתיקה שימש גזע התמר כעמוד קונסטרוקטיבי אשר נשא את מערכת הקורות של גגות המבנים ובהחלט יתכן שהאדריכלים שעיצבו את הכותרת רצו לרמז בצורתה את המשך השימוש במקור הצמחי. הכותרות שנמצאו עד כה בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי הארץ, באתרים בהם: חצור, מגידו ורמת רחל, היו כותרות גדולות וכבדות אשר סותתו באופן גס יחסית. ארכיאולוגים נטו ליחס את הכותרות הללו לאדריכלות של ארמונות. באתר בארמון הנציב, נמצאו כותרות קטנות משמעותית ואיכות הסיתות שלהן הייתה מרשימה מאוד. לא ברור מה היה המקור של הכותרת ה'פרוטו איאולית'. היא הייתה נפוצה באומנות השנהב הפניקית כבר בראשית תקופת הברזל ובעבר היה מקובל להניח שהכותרת עוצבה במרחב חוף הלבנון. עם זאת, הכותרות הללו נפוצות בעיקר בישראל.
 


בתמונה: מיני כותרות אשר שימשו לעיצוב מעקה

(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)


הכינוי של הכותרות ניתן להן על ידי החוקרים בשל הדמיון של כותרת זו לכותרת האיאולית או האיונית אשר הפכה מאוחר יותר בתקופה הקלאסית לסמל המבוהק של הסדר האדריכלי האיוני, אשר נפוץ מזרחית לים האגאי, בחוף אסיה הקטנה, כיום תורכיה. איוניה הייתה חבל ארץ בדרום החוף המערבי של תורכיה, מאזור איזמיר דרומה ואילו איאוליה השתרעה מצפון לאיזמיר ועד לאזור ימת השיש ומיצרי הדרדנלים. 
 

בתמונה: כותרת איונית. 
גלריית אגוזי ©

 

הנחת החוקרים הייתה שמקור ההשראה לכותרת האיונית או האיאולית, הינה הכותרת ה'פורטו-איאולית' או בתרגום ה'קדם איאולית'. חשיבותו של מוטיב אומנותי זה כסמל המייצג את ממלכות יהודה וישראל, אף הביאה את בנק ישראל לבחור אותו כעיטור שמקשט את מטבע חמשת השקלים של מדינת ישראל.


 

חשיפת המבנה המפואר, שנבנה בפרק הזמן שבין ימיו של המלך חזקיהו ועד לימיו של המלך יאשיהו, מעידה, על שיקום ירושלים לאחר המצור האשורי על העיר בימי המלך חזקיהו, בשנת 701 לפנה"ס, מצור שממנו העיר בקושי ניצלה.
ממצאי החפירה מוצגים לציבור בעיר דוד, לצד תצוגה וירטואלית באתר האינטרנט של עיר דוד1.

התגלית הזו, לצד הארמון שנחשף בעבר ברמת רחל והמרכז המנהלי שחשפה רשות העתיקות לאחרונה במורדות ארנונה, מעידים על תחייה חדשה של העיר ו'יציאה מהחומות' של ימי הבית הראשון לאחר המצור האשורי. אנחנו מגלים מבני שרד במרחב החקלאי, בתי אחוזה ומבני שלטון באזור הפרוז שמחוץ לעיר ויש בכך כדי על ההתפתחות המרשימה של ירושלים במהלך המאה ה-7 לפסה"נ.

 

בתמונה: ביליג מציג הצעה לשחזור עמודון ומעליו כותרת

(צילום: רשות העתיקות)


 

חופר האתר, יעקב ביליג, מציע לזהות את המבנה שהיה במקום כבית שרד של אחד מנכבדי העיר בימי שלטון ממלכת יהודה. הוא משחזר מבנה מגורים עם מרפסת רחבה שפרטי האבן שנמצאו על ידו שימשו בה כמעקה. המרפסת פנתה לעבר עיר דוד ולבית המקדש. האתר בו התקיימה החפירה הינו אחת מנקודות התצפית המרשימות ביותר על עיר דוד ועל הר הבית.
בין חוקרי ירושלים של ימי בית ראשון עלה רעיון נוסף לשחזור האתר כמקומו של גן עוזא. ראשית, נסקור בקצרה את תיאוריו של גן עוזא במקורות:

עשרים ואחד מלכים מלכו ביהודה. מבין ארבעת האחרונים שלושה גלו ומתו בגלות, ואחד - יהויקים, לא קשור לקבורה בעיר דוד. מתוך שבע-עשרה הקודמים, שלושה-עשר המלכים הראשונים נקברו על פי התיאור בספר מלכים בעיר דוד ובתיאור הקבורה של כולם מוצגת נוסחה קבועה: "וישכב עם אבותיו ויקבר בעיר דוד", "ויקבר עם אבתיו בעיר דוד" או בדומה לכך. בספר דברי הימים יש שינוי מסוים לגבי ארבעה מתוכם - יהורם, יהואש, עוזיהו ואחז. על מלכים אלה מספר ספר דברי הימים שקברו אותם בעיר דוד אבל לא בקברות מלכים ומדגיש שהיו חולים בשעת מיתתם. 
 

בתמונה: הדמיה של מרפסת התצפית הצופה אל ירושלים ובית המקדש (שלום קוולר – עיר דוד)

 

 

לקראת סוף ימי הבית הראשון עבר שדה הקברות המלכותי לגן עוזא, ובו נקברו מנשה, אמון וכנראה גם יאשיהו, הם החמישה-עשר, הששה-עשר והשבעה-עשר ברשימת מלכי יהודה. על מנשה נאמר: "ויקבר בגן ביתו בגן עֻזָּא" (מל"ב כא:יח; דהי"ב לג:כ: "ויקברֻהו ביתו"), ועל אמון בנו: "ויקבר אתו בקבֻרתו בגן עֻזא" (מל"ב כא:כו; בדה"י אין מקום קבורתו נזכר). על יאשיהו נאמר "בקבֻרתו" (מל"ב כג:ל) וזה מתקשר ל"בקבורתו" של אמון, בדברי הימים כתוב: "בקברות אבתיו" (דהי"ב לה:כד) וכאמור, אבותיו - מנשה ואמון נקברו בגן עזא. החוקרים העלו הרבה השערות לפירוש המונח גן עוזא. יש סוברים ש'עֻזָּא' היא צורה מקוצרת של עוזיהו וזהו גנו של עוזיהו המלך (כך רמז כבר יוסף בן מתתיהו ב'קדמוניות'). גבי ברקאי הציע לאתר את מיקומו של גן עוזא בהר ציון, סמוך לאתר שזוהה לימים כ'קבר דוד'.
חוקרי אשור ובבל מצביעים על נוהג, שהיה מקובל בארצות שנשלטו בידי האימפריות הללו, להקים בשולי ערי שלטון גנים מלכותיים שאחד המאפיינים שלהם הינו מרפסת בנויה ומעוטרת הצופה אל הנוף.
בתבליט מקויונג'יק, אתרה של נינווה הבירה האשורית העתיקה, אשר מוצג במוזיאון הבריטי, ישנו תיאור של גנים סדורים ומעוצבים המיוחסים למלך אשורבניפל. בתחום הגנים מוצגת אמת מים, בחלק הימני ותעלות השקיה, אשר הוליכו מים מנהר החידקל הסמוך להשקיית הגנים. בראש הגנים ניצב מבנה פתוח הנסמך על שני עמודים בין שתי אומנות, או אולי בין שני עמודים עבים יותר, ומעליהם מערכת קורות מעוטרת.

בתמונה: ציור צבעוני של התבליט המקורי

 

כותרות העמודים והאומנות מזכירות מאוד בעיצובן את הכותרת ה'פרוטו איאולית'. בחלקו השמאלי של התבליט מתוארת דמות הנראית כמלך או כהן. לדעת מנהלי משלחת החפירות החדשה ברמת רחל, גם הארמון שהוקם שם נבנה תחת השפעת התרבות האדריכלית האשורית. הוא ניצב במקום גבוהה מאוד הצופה על כל המרחב וסביבו פותחו בהשקעה עצומה גנים מפוארים, ברכות מים ותעלות השקיה.
 


בתמונה: שרטוט של התבליט המדגיש את הפרטים בו


הערות:
1 https://my.matter.co.il/tour/-7fe51

 

לקריאת המאמר בפורמט PDF
 

  חזרה לעמוד הקודם >>>
 
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
שעות מענה טלפוני: ימים א-ה, 09:00-16:00
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים