תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - גורל בפוליטיקה
   



 
 
מסיפורי חפצים ארכיאולוגיים
גורל בפוליטיקה
מאת: פרופ' משה פישר
 

בימים אלה, כשמתקרבים למערכת בחירות רביעית במדינתנו, ועולות שאלות על אופיין של הבחירות ותכליתן, טוב לגלוש במנהרת הזמן ולראות מקרוב כיצד ניסו אבות הדמוקרטיה, היוונים, לפתור את הבעיות. לצורך העניין, הבה נקפוץ לביקור במוזיאון האגורה של אתונה, השוכן במבנה המרשים של הסטואה של אטלוס1, לצדה של הפלאקה האתונאית המפורסמת. חלקו הגדול של המוזיאון מוקדש לארכיאולוגיה של החיים הפוליטיים של אתונה העתיקה. באחת הוויטרינות המוקדשות לריאליה של הדמוקרטיה היוונית מוצג לוח אבן בעל שורות וטורים סימטריים של חריצים.
 


בתמונה: לוח אבן עם חריצים ממוזיאון הסטואה של אטלוס באגורה האתונאית


מהו פשר האבן הזאת ומה היא עושה בין הפריטים המשקפים את החיים הפוליטיים של אתונה העתיקה?
והנה, קצת על גילוי הממצא הייחודי ועל מחקרו: בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו באגורה (הכיכר המרכזית הכלכלית והפוליטית) של אתונה, על-ידי המשלחת האמריקאית, נתגלה בשנת 1937 לוח אבן, שעל צדו האחד היו שורות וטורים של חריצים זהים ואילו על צדו השני הייתה חקוקה כתובת, שכללה החלטת-עם של המועצה (הבּוּלֵה) האתונאית משנת 132 לספירה. ברור היה לחוקרים, שמדובר בפריט שעבר שימוש חוזר, מיחזור במושגי העת העתיקה. שלא נתבלבל, גם תחת השלטון הרומי, אתונה ניהלה את ענייניה הפנימיים על פי החוקה הדמוקרטית העתיקה. כנהוג בנוסח החלטות מהסוג הזה, הופיעו בכתובת שמות המשתתפים, עיקרי ההחלטה וגם הוראה מפורשת היכן יש לחקוק את ההחלטה אחרי שנכתבה על גבי פפירוס והיכן יש להציג אותה לטובת הציבור. שורה אחת מתוך הרבות שכללה הכתובת משכה את תשומת ליבם של החוקרים, והיא זו שהמליצה לסתתים: "יש לחקוק את ההחלטה על-גבי קלרוטריון מאבן". בבדיקת הפריט הזה משכו החריצים המסודרים שעל גבו של הלוח את תשומת ליבם של החוקרים. המילה היוונית קלרוטריון (kleroterion) פירושה "מכונת הגרלה"2. המונח היה ידוע לחוקרי הדמוקרטיה האתונאית בעיקר אחרי גילוי ספרו של הפילוסוף אריסטו (322-384 לפני הספירה) "מדינת האתונאים", בשנת 1879, על גבי פפירוס במצרים3. בספרו אריסטו מתאר בין היתר את מנגנון מכונות ההגרלה ששימש לבחירתם של המושבעים בבתי המשפט הרבים של אתונה במאות החמישית והרביעית לפני הספירה.
להלן תמצית התיאור של אריסטו (שוכתב והותאם על פי הפרקים: סג-סו):
"...שופטי בתי-המשפט נבחרים בגורל לפי שבטיהם [עשרה במספר, מ"פ] ... ישנם עשרה מבואות לבתי המשפט, אחד לכל שבט; עשרים מכשירי-הגרלה, שניים לשבט... יש קלפיות שלתוכן מטילים המועמדים את כרטיסיהם (פינאקיה, ראו איור; הוא כרטיס זיהוי של כל אזרח, מ"פ)...; ליד כל כניסה יש כדים ובכדים שמים בלוטים ועליהם רשומות אותיות כמספר הטורים שעל-גבי מכשיר הגרלה...ואת הבלוטים שופכים לתוך משפך וצינור שנמצא צמוד למכשיר...פותחים את הברז שלמטה והבלוטה שיוצאת (ועליה אות של טור במכשיר, מ"פ) ניתנת לראשון המועמדים שבתור, וששולף את כרטיס הזיהוי שלו ונועץ אותו לחריץ הראשון שבטור הנושא את האות שעל הבלוטה..."

 


בתמונה: פינקיון (pinakion)-לוח זיהוי של אזרח אתונאי, שכולל את שמו, שם האב ושם שבט
(במקרה הזה שבט Kephisos, היום פרבר צפוני של אתונה, ששמו קיפיסה)

 

כך שומרים על הסדר, ממלאים את כל החריצים שבמכשיר ובוחרים במושבעים לבתי משפט ולתפקידים אחרים. בכך מונעת המדינה הדמוקרטית ניצול לרעה בידי בעלי תפקידים וניגוד אינטרסים. הכל נעשה לפי הגורל.
 


בנוסף לכך, המחוקק דאג גם ל"טוהר המידות" באומרו (לפי אריסטו, מדינת האתונאים סג, 3):  "רשאים לשמש כשופטים [מושבעים] בני שלושים שנה ומעלה, שאינם חייבים כסף לאוצר ואינם משוללים זכויות-אזרח. שימש כשופט אחד שאינו רשאי לכך – מוסרים אותו ומביאים אותו לבית-המשפט..." !!! [-סימני קריאה שלי, מ"פ]. מסתבר, שלא הכל משאירים בידי הגורל....
 


בתמונה: שחזור הקלרוטריון
במוזיאון Ure ברדינג אנגליה

 

הקריאה המחודשת בספרו של אריסטו, נוסח ההמלצה היכן יש לחקוק את ההחלטה ובדיקת הטקסט שעל-גבו של הלוח בעל החריצים הבהירו לחוקרים חד-משמעית שלפניהם גילוי מרשים של קלרוטריון ויחד אתו הוכחה חותכת לאמינותם של דבריו של אריסטו בנוגע למנגנון הבחירה ההוגנת של המערכות הפוליטיות והמשפטיות באתונה הדמוקרטית. גילוי זה אפשר לחוקרים לשחזר את אופיו ומראהו של מכשיר ההגרלה ולזהות עוד כתריסר מכשירי הגרלה כאלה, שאת פשרם לא הבינו קודם.
הצצה זו לנהלי החיים הפוליטיים של אתונה העתיקה מאפשרת לעמוד על ניסיונם ליצור הנהגה שוויונית שתנהיג את החברה כולה על פי עקרונות אלה. האין זה יסוד למחשבות על שיפור חיינו אנו כיום?

קריאה מומלצת:
מ' פישר, חיי יום-יום ביוון הקלאסית. האוניברסיטה הפתוחה, יוון הקלאסית, יחידה 11, תל-אביב 1980: 14-12

 

Sterling Dow 1939. Aristotle, the Kleroteria, and the Courts. Harvard Studies in Classical Philology 50:1-34.
 

1הכוונה לאטלוס השני, מלך פרגמון, שתרם את המבנה לעיר אתונה באמצע המאה השנייה לפני הספירה. אחרי שנחפרה הסטואה בשלמותה, על-ידי המשלחת האמריקאית, ממשלת ארה"ב ממנה את שחזורה והכשרת המבנה כמוזיאון האגורה.
2קלרוס (kleros) הוא גורל, מכאן גם המילה קלרוכיה (klerouchia), כלומר חלקת אדמה ופיסת התיישבות, שניתנה למתיישבים על פי הגורל.

3תורגם לעברית: אריסטו, מדינת האתונאים (תרגם דוד אשרי), ירושלים תשל"ג


לקריאת המאמר בפורמט PDF
 

  חזרה לעמוד הקודם >>>
 
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
שעות מענה טלפוני: ימים א-ה, 09:00-16:00
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים