תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - הקירקוס בעולם הרומי
   



 
 

הקירקוס בעולם הרומי 

 

הקירקוס הינו מתקן השעשועים הגדול ביותר שמוכר מהעולם הקלאסי-הרומי. הוא שימש למרוצי סוסים רתומים למרכבות. ישנם המכנים אותו צירקוס, אך הדבר נובע מהנטייה לשבש את האות C בלטינית . לא ידוע על קיום מרוצי סוסים ללא מרכבות בעת העתיקה. הקירקוס הגדול ביותר המוכר לנו הינו ה'קִירְקוּס מַכְּסִימוּס' אשר הוקם בעמק פאלאטינוס, למרגלות גבעת הפלטין ברומא. מתקן זה הגיע לשיא גודלו בימי קונסטנטינוס הגדול ואורכו היה 600 מ'. זירת מרוצי הסוסים כונתה על ידי הרומים: היפודרום, היפּוֹס – סוס ודְרוֹמוּס – זירה. בשל כך נוהגים עד ימינו, בטעות, לכנות את מתקן מרוצי הסוסים היפודרום.

ציור קיר של רכב בקירקוס מהעיר פייסטום בדרום איטליה


אירועי הקירקוס היו הקדומים ביותר מבין אירועי השעשועים להמונים הידועים בעולם הקלאסי. הם מתוארים החל מימי הומרוס, בתקופה הארכאית, והם מוסדו כבר במאה ה-8 לפסה"נ במסגרת משחקי האולימפיאדה. בתקופה הביזנטית, בעת שהאמפיתיאטרון נדחק אל מחוץ לנורמות החברתיות ואף מחוץ לחוק, הפכו מרוצי הסוסים לאירוע הפופולארי ביותר.

מבנה הקירקוס היה על פי רוב בעל טריבונות ארוכות מאוד המקיפות אותו בצורת האות U. בשל גודלו של המתקן עשו הרומים מאמץ להשתית לפחות אחת מהטריבונות על מדרון טבעי ובהעדר מדרון מקביל מצדה השני של הזירה, הקימו טריבונה מקבילה על גבי קמרונות, כפי שהיה נהוג בתיאטרון ובאמפיתיאטרון. גם צלע קצרה אחת של הזירה נסגרה במערך מושבים שמתארו היה חצי עגול, צלע זו והצלע הנגדית לה נקראו 'מטאי' – והן חייבו את הכרכרות לבצע סיבוב חד יחסית, אשר הוביל לתאונות בהן כרכרות התהפכו או התחככו זו בזו תוך גרימת ריגוש רב בקרב הצופים.

 

הדמיה של הקירקוס מקסימוס ברומא, מעליו ארמונות הקיסרים בגבעת הפלטין


בלב הזירה ובמרכז ציר האורך שלה הוקמה ה'סְפִּינָא' אשר כיוונה את התנועה הסיבובית של הכרכרות לאורך המתקן. לאורך הספּינא נהגו להציב פסלים ומונומנטים גבוהים, אשר הדגישו את ציר התנועה של הכרכרות. בקירקוס של קונסטנטינופוליס (כיום איסטנבול, תורכיה), הוצב אובליסק מצרי מימי תחותמס ה-3 על גבי ציר הספּינא. את האובליסק מיקמו על גבי בלוק אבן אדיר שארבעת פאותיו אותרו בתבליטים. אחד התבליטים מתאר את הטכניקה בה הניפו הביזנטים את האובליסק הגבוה והכבד, על מנת להציב אותו על האבן. תבליטים נוספים מציגים את הווי הקירקוס והם מדגישים את תא המכובדים, בו ישב הקיסר ובני פמלייתו. בנוסף לאובליסק נבנה לאורך הספּינא עוד מונומנט דמוי אובליסק וכן הוצב שם פסל ברונזה מהתקופה הקלאסית, שנשדד מהעיר דלפי ביוון, שם הוצב בשנת 479 בכדי להנציח את ניצחון היוונים על הפרסים בקרב פָּלָטֵיאָה. הפסל הציג שלשה נחשי נחושת השלובים זה בזה. זהו אחד מפסלי הברונזה הבודדים מהתקופה הקלאסית ששרדו עד ימינו, אף שראשי הנחשים הוסרו מהפסל. הקירקוס של קונסטנטינופוליס זכה לפרסום רב בהיסטוריה בשל אירועי מרד ה'ניקה' שהתרחשו בעיר בחודש ינואר בשנת 532, בימי הקיסר יוּסְטִינְיָאנוּס. ראשיתם של האירועים היה בעת תחרות מרכבות בקירקוס בין הקבוצות השונות שנהגו להתחרות: הכחולים – אשר זכו לאהדת הקיסר ואשתו תיאודורה, הירוקים, האדומים והלבנים. כפי שקבוצות כדור-רגל כיום, מזוהות לא אחת עם מפלגות פוליטיות ואוהדי הקבוצות מתנצחים לעיתים באלימות אלה באחרים, כך היה נהוג גם בין הקבוצות המתחרות בקירקוס. מתנגדי הקיסר החלו לקרוא 'ניקה' – ניצחון והקריאות הובילו לעימות אלים שהוליך להרס העיר ולמותם של למעלה מ-30,000 איש. פרטים נוספים על המרד במאמר על כנסיית האיה סופיה.

תאי ההזנקה הוקמו בקצה הזירה והם כונו 'קָרְקֶרֶס'. במתקני הקירקוס הגדולים היו לכל היותר 12 תאי הזנקה. תאי ההזנקה היו בנויים באבן ופתוחים לכיוון מסלול המרוץ. מחסום שהוצב בפתח כל תא מנע מהרכבים ומהסוסים לצאת לדרכם לפני ההזנקה ולמנוע יתרון לא הוגן לאחד מהמתחרים. בשלב מסוים החלו לעצב את הקרקרס במתאר קשת המכוונת לכיוון מסלול הריצה, באופן שמרחק הריצה של כל כרכרה מהזינוק ועד לראשית הישורת יהיה זהה.

 

בארץ מוכרים שני מתקנים המזוהים כקירקוס בעיר קיסריה. הקירקוס הגדול, אשר אורכו 450 מטרים ורוחבו 70 מטר, נמצא בחלקה המזרחי של העיר העתיקה, באזור שהגישה אליו הייתה מוגבלת עד לשנים האחרונות. הקירקוס הזה הוקם בימי הקיסר הדריאנוס והוא המשיך לשמש בתקופה הביזנטית, עד למאה ה-6 לספירה. מרבית מושבי הטריבונה של המתקן נשדדו בעת העתיקה, אך הקמרונות שנשאו את המושבים נותרו באתרם ברובם. במרכז הספינא של הקירקוס הוצב אובליסק עשוי גרניט אסוואן מיובא ממצרים. אמנם לא מדובר באובליסק מצרי מימי הממלכה החדשה, אך הוא נחצב והובל לאתרו בלב הקירקוס בעת שזה פעל. בשנים 2004-2000 שוחזר האובליסק שהיה שבור ורק שלושה חלקים מתוכו נמצאו באתר. משקלו הכולל של האובליסק היה כ-100 טון. גובהו היה למעלה מ-15 מטר מעל פני הקרקע. על חוף ימה של קיסריה נחשף מתקן קטן משמעותית ממידותיו המקובלות        האובליסק בקירקוס המזרחי בקיסריה
של הקירקוס. נראה שמתקן זה שימש במקורות כאצטדיון, אך לימים הוחלט להסב אותו למרוצי סוסים ובחלקו הצפוני הוקמו קרקרס – תאי הזנקה. חוקרי קיסריה הציעו לכנות מתקן זה 'היפוסטאדיום' בשל השילוב בין זירת מרוצי סוסים לבין אצטדיון.


ציור קיר מפייסטום, דרום איטליה, המציג מרוץ מרכבות בקירקוס.
שימו לב לעמוד בעל הכותרת האיונית הניצב על ציר הספינא ומעוטר בסרטים



הסרט בן חור, בכיכובו של צ'רלטון הסטון, הוצג בגרסתו הפופולארית בשנת 1959 ואף זכה באופן חסר תקדים ב-11 פרסי אוסקר. הסרט המחיש את הווי הקירקוס הרומי באופן מוחשי ביותר. הסצנה המרכזית בו מציגה תחרות מרכבות בין יהודה בן חור, עשיר מיהודה לבין מסאלה, טריבון בצבא הלגיון הרומי.
 

מקורות :
פורת י', תשס"ג. מתקנים להצגות, למרוצים ולאתלטיקה בקיסריה. קדמוניות 125: 42-25.  


 

לקריאת המאמר בפורמט PDF
 

  חזרה לעמוד הקודם >>>
 
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
שעות מענה טלפוני: ימים א-ה, 09:00-16:00
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים