תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - הרודיון לאור החפירות החדשות
   



 
 

הרודיון לאור החפירות החדשות במדרונות ההר ובראשו 
מאת: 
רועי פורת, יעקוב קלמן ורחל צ'אצ'י
משלחת חפירות הרודיון ע"ש אהוד נצר
האוניברסיטה העברית ומכון ישראלי לארכיאולוגיה ע"ר

בעשור האחרון זכה ארמונו הייחודי של המלך הורדוס בהרודיון למפעל נרחב של חפירות ומחקר שהובילו אהוד נצר ומשלחתו, ששפך אור על מבנהו ושלבי הקמתו של ההרודיון כמכלול, וכן על אגפים משמעותיים שלא היו מוכרים קודם לכן. בתוך כך התגלו המונומנטים במדרון הצפוני של ההר, בראשם התיאטרון המלכותי ומבנה הקבורה - המאוזוליאום, שזוהה עם מקום קבורתו של המלך הורדוס (אותם נתאר בסקירה נפרדת).
באוקטובר 2010 נהרג אהוד נצר בתאונה בתיאטרון בהרודיון. הרודיון שכה אהב והיה למפעל חייו - הפך באחת למצבת נצח לפועלו. המשלחת שהקים, המוסיפה לשאת את שמו, בראשות המחברים, ממשיכה מאז במפעל החפירות שכולל מחקר, פרסום ופיתוח האתר לקהל הרחב, תוך צעידה במתווה הרעיוני הרחב שסלל נצר.

    











בתמונות:
מימין: תצלום אויר של הרודיון וסביבתה
משמאל: פרופ' אהוד נצר ז"ל לצד שרידי המאוזוליאום של הורדוס

 

התמונה העיקרית שהתקבלה בעקבות החפירות החדשות הינה של מכלול הקבורה המונומנטאלי שבנה הורדוס לעצמו בהרודיון בשנות חייו האחרונות. כחלק ממפעל זה הסב הורדוס את כל ההר לאחוזת קבר שבמוקדה ההר המלאכותי דמוי הקונוס, המהווה מצבת ענק בדמות תל קבורה. בתוך המצבה שולבו מבנה הקבורה שעל המדרון והארמון המבוצר שבראש ההר, שחדל לשמש כארמון ושולב כמונומנט בולט בראש המצבה. גרם מדרגות רחב וטקסי נבנה כדי לקשר בין אגפי אחוזת הקבר. הסתבר שההר המלאכותי של ההרודיון לא נבנה ככזה מלכתחילה, ועד לקראת מותו של הורדוס עמדו ארמון-מבצר ההר והמבנים במדרון חשופים ובולטים על הר טבעי. 

שלבי הבניה והפעילות בהר הרודיון - סקירה מעודכנת כרונולוגית-היסטורית
בעקבות החפירות והמחקרים שנערכו בעשור האחרון ניתן כיום להציג תמונה ארכיאולוגית-כרונולוגית המבוססת של שלבי הבניה והפעילות בהר הרודיון, ולהצביע על כמה אירועים היסטוריים הבאים לידי ביטוי בשרידים שנמצאו. 

 

שלב  הפעילות תאריך
1 התקופה ההלניסטית – מאחז ראשון בראש ההר מאות 2-3 לפנה"ס
2 הביצור הראשון של הורדוס בהרודיון 30-37 לפנה"ס*
3 הרודיון רבתי – שיאו של מפעל הבניה של הורדוס 30 – 20 לפנה"ס*
4 אחוזת הקבר המונומנטאלית של הורדוס 20 – 4 לפנה"ס*
5 התקופה שבין מות הורדוס לפרוץ המרד הגדול 4 לפנה"ס – 66 לסה"נ
6 המרד הגדול – אחיזה בראש ההר, והרס המאוזוליאום 66 – 71 לסה"נ
7 התקופה שבין המרידות –חיל מצב רומי בהר 71 – 132 לסה"נ
8 מרד בר כוכבא – מפקדה בראש ההר 132 – 136 לסה"נ
9 התקופה הביזנטית מאות 4 - 9

*תאריך משוער

המאחז הראשון בראש ההר
תחת מפלסי החצר הפריסטילית בארמון ההר מימי הורדוס, התגלו שרידי מבנים ומאגר מים שתוארכו לתקופה ההלניסטית (מאות 2-3 לפנה"ס). נראה שאלו שרידים של ביצור סלווקי, אדומאי או יהודאי, שהוקם בגבולה הצפוני של אדומיאה, ואפשר שפעל בתקופת התסיסה בה פרץ מרד החשמונאים. עד כה לא התגלו בהרודיון כלי חרס האופייניים לתקופה החשמונאית עצמה, וייתכן שבתקופה זו עמד ההר בשיממונו עד לימי הורדוס.

הביצור הראשון של הורדוס בהרודיון
על פי יוסף בן מתתיהו (יוספוס), התוודע הורדוס אל הרודיון בשנת 40 לפנה"ס במהלך הקרב הגורלי והטראומטי שנערך בקרבת מקום בינו לבין צבאו של מתתיהו אנטיגונוס, שבעקבותיו החליט להקים אתר זיכרון בהר הרודיון. סביר להניח שהחלטה זו, שהתגבשה כנראה גם משיקולים גיאוגרפיים ואסטרטגים, באה לידי ביטוי בשטח כבר בשנים הראשונות למלכותו של הורדוס. נראה שמקומה של הרודיון על גבול יהודה ואדומיאה על גבול המדבר, וכן שליטתה על צומת דרכים חשוב, הביאו להחלטתו של הורדוס להקים במקום אתר שישלב ביצור עם אתר זיכרון, ובהמשך אף מרכז שלטוני וארמון. הקמתו של מרכז שלטוני וארמון פרטי בקצה הארץ הנושבת על גבול המדבר, על הגבול האתני-מנהלי של אדומיאה קשור כנראה למוצאו האדומי של הורדוס ולתמיכתם הטבעית של האדומים בו אל מול המתח שהיה בינו לבין האוכלוסייה ביהודה ובירושלים. היה בזה גם המשך למפעלי הבנייה של קודמיו – השליטים החשמונאים שבנו את ארמונותיהם המבוצרים במדבר יהודה. המרכז בהרודיון היווה מבחינות מסוימות אלטרנטיבה לירושלים. 
המבנה המשמעותי הראשון שהקים הורדוס על ראש הר הרודיון הוא המגדל העגול (המזרחי), שהיה בראש ובראשונה אלמנט ביצורי על פסגת ההר הנישא ואיפשר תצפית ושליטה. מעבר לכך נראה שמתבטא בו גם (כמו במגדלים בירושלים) הרצון של הורדוס להקים מונומנט המהווה נקודת ציון בולטת בנוף. המגדל העגול נבנה כמבנה נפרד לפני ארמון-מבצר ההר, ומבנה המעטפת של המבצר שנבנה אחריו, נגש ונשען עליו משני צדדיו. עדות לכך היא כיוונם של הקירות בקומת המגורים שהשתמרה בראש המגדל העגול השונה מעט מהאוריינטציה של כל קירות הארמון המבוצר, וכן מיקומו בנקודה הגבוהה ביותר בהר. כנראה שהמגדל העגול היה נקודת האחיזה הראשונה של הורדוס בהרודיון, והוא הוקם כבר בעשור הראשון לשלטונו, כחלק מהחלטתו להקים מונומנט לציון נצחונו בקרב, ומחשיבותו האסטרטגית של המקום. 

בתמונה: הרודיון רבתי - שיא מפעל הבניה של הורדוס


הקמתו של הארמון בהרודיון, שבראשו ארמון-מבצר ההר החלה כפי הנראה רק לאחר שנת
30 לפנה"ס.  אומנם על פי יוספוס הוקם ההרודיון רק לאחר נישואיו של הורדוס למרים השנייה (סביב שנת 23=24 לפנה"ס), אך נראה שדובר במעיין טקס "חנוכת הבית" ושהבניה בפועל החלה מספר שנים קודם לכן.  מפעל הבניה כלל את הקמת ארמון=מבצר ההר, וכן את הקמתם במדרון, בשלבים, של גרם המדרגות הרחב (הקדום), התיאטרון המלכותי, מאגרי מים ומבני אחסון ומגורים. אז הוקמו גם המכלולים העיקרים בהרודיון תחתית, ובראשם "מכלול הבריכה" ו"הארמון הגדול".
העדויות לכך עולות משילוב נתונים ארכיאולוגיים שונים, שבראשם שיקולים סטרטיגרפים בשילוב תיארוך של הממצאים. בהסתמך על הסגנון של השלב הראשון של ציורי הקיר שנחשפו באולם המלכותי בתיאטרון, יש לתארך את הקמת התיאטרון לפני שנת 20 לפנה"ס  (שלב העיטור השני באולם, הכולל דמויות, מתוארך לשנת 15 לפנה"ס בקירוב). ריבוי שלבי הבניה שבוצעו כחלק ממפעל זה שבמהלכו הוקם גם התיאטרון, ושיש להניח שלשם השלמתם נדרש היה לפחות עשור, מלמדים שהוא החל קרוב לשנת 30 לפנה"ס. בכך תומכים גם מכלולי כלי החרס והמטבעות שנמצאו במבנים המלמדים כי אלו הוקמו ופעלו, וחלקם אף בוטלו, בעשור השלישי לפנה"ס. במהלך החפירות התגלו עשרות שברי אמפורות (קנקנים מיובאים) שעליהם חותמות וכתובות המלמדות על משלוח יין למלך הורדוס בשנת 27/26 לפנה"ס - עדות לכך שהאתר כבר תיפקד בשנים אלו. הקמת הרודיון רבתי בעשור השלישי לפנה"ס לוותה בשינוי מנהלי-גיאוגרפי נרחב שערך הורדוס ביהודה, לאחר שנת 30 לפנה"ס, שכחלק ממנו הפכה הרודיון לבירת הטופרכיה החדשה.

אחוזת הקבר המונומנטאלית 
עם השלמתו של מפעל זה, הוסב כל ההר לאחוזת קבר מונומנטאלית שכללה מצבת ענק בדגם תל קבורה. הוא החל עם הקמת מבנה המאוזוליאום במדרון, תוך ביטול מבנים ומאגר מים ועם הקמת מתחם קבורה וגן במקומם. פעולה זו בוצעה ככל הנראה סמוך לשנת 15 לפנה"ס. הקמת מבנה הקבורה על המדרון הייתה מעין הקדמה להקמת אחוזת הקבר הנרחבת. יתכן, שכבר בשלב זה תוכננה הקמתו של ההר המלאכותי דמוי הקונוס, והחלה בנייתו של מסדרון הקשתות בכניסה אל ארמון=מבצר ההר, שנועד לאפשר את המשך הפעילות בארמון במקביל להקמת המצבה הענקית. פעולה זו נקטעה עם החלטת המלך להוציא את מבנה ההר משימוש כארמון תוך סתימת הכניסה אליו, ולהקים הר מלאכותי, שיהיה כנראה גדול יותר מאשר תוכנן בתחילה, תוך כיסוי כל המבנים שהיו על המדרון, פרט למאוזוליאום ומתחם הקבר.
ההר המלאכותי דמוי החרוט היה מפעל הבנייה האחרון שביצע הורדוס בהרודיון, כחלק מתוכניתו המונומנטאלית להפוך את כל הר הרודיון לאחוזת קברו ומצבת הנצח שלו. ההחלטה על השינוי הדרמטי התקבלה כנראה סמוך לשנת 10 לפנה"ס, וביצוע מפעל אחוזת הקבר הושלם רק לקראת מותו וקבורתו של הורדוס במקום ב=4 לפנה"ס.
מחקרו של מפעל ההר המלאכותי, שכלל גם מחקר גיאולוגי וגיאומורפולוגי, לימד כי לשפיכת העפר במדרונות קדמו פעולות חציבה נרחבות אשר שינו בפועל את הטופוגרפיה הקדומה של הר הרודיון. בשלב מקדים זה נותק ההר מהגבעה שממזרח לו, אליה היה מחובר באוכף מתון, תוך חציבה של עמק מלאכותי ביניהם. חציו המזרחי של הר הרודיון נחצב והוחלק בשיפוע תלול.
במהלך הקמת ההר המלאכותי הובאו ונשפכו על המדרונות כ=380 אלף קוב (!) של אבנים ועפר, תוך תכנון הנדסי וביצוע מוקפד, שכלל פעולות ייצוב של המדרון המלאכותי למניעת גלישות קרקע.  התוצאה שהתקבלה היא זו ששרדה ונראית עד ימינו (להוציא את פצעי החפירות) – הר דמוי חרוט תלול המנותק מסביבתו ובולט בנוף. כך הקים הורדוס את תל הקבורה המונומנטאלי שלו.

בין מות הורדוס לפרוץ המרד הגדול
תקופה זו מתאפיינת בירידה דרמטית של הפעילות באתר, ומתבטאת בהזנחת המבנים בראש ההר ובמתחם הקבר. העדרם הכמעט מוחלט של מטבעות בהר מפרק זמן זה, לצד עדויות על קריסות והצטברויות עפר ומפולות עוד קודם למרד הגדול, מלמדים על עצירת הפעילות בהר ועל הסבתו לאחוזת קבר. עם זאת, נראה כי הרודיון תחתית המשיכה לשמש בתקופה זו כבירת הטופרכיה, כפי שעולה מרשימת הטופרכיות ביהודה של יוספוס ופליניוס.

הרודיון במרד הגדול
במהלך מרד זה החזיקו המורדים היהודים בראש ההר. מדברי יוספוס עולה שהיו אלה האדומים, ששלטו במהלך המרד בחבל הארץ הטבעי שלהם. השרידים שנמצאו מלמדים על התיישבות של אוכלוסייה גדולה תוך חלוקת שטח הארמון ליחידות מגורים והקמת מתקנים שונים.  לקראת סופו של המרד הרסו המורדים את המאוזוליאום שבמדרון עד היסוד. ניתן להניח שההרס בוצע על ידי סיעתו של שמעון בר-גיורא, שערכה באזור, על פי תיאורו של יוספוס, מסע הרס וחורבן, וניסתה לכבוש את הרודיון מידי סיעת האדומים. בסופו של המרד השתלטו הרומאים בראשות באסוס על הרודיון. לא ברור אם היה זה לאחר מצור וקרב, או שהמורדים נכנעו.

בין המרידות – חיל מצב רומי בהר
השרידים מתקופה זו דלים באופן יחסי, וכוללים מספר ריכוזי אשפה שנחפרו בתוך מבצר ההר ובמדרון הצפוני. המטבעות שנמצאו, מלמדים כי חיל מצב רומי החזיק במקום לאחר המרד הגדול וכנראה גם מאוחר יותר. הייתה זו כפי הנראה ישיבת ארעי לפרקי זמן קצרים, שכללה ניקוי חדרים ורצפות במבצר, אך דומה שעיקר שטח המבנה נותר בחורבנו, ולא שוקם לאחר המרד. העדרו של ממצא משמעותי מתקופה זו גם בהרודיון תחתית מלמד כי לא התקיים בהרודיון ישוב קבע בתקופה זו. עם זאת, תעודה משנת 124 לסה"נ ממערות מורבעאת, מתייחסת לטופרכיה של הרודיון שהוסיפה לפעול בתקופה זו. מסתבר שלמרות שהאתר חדל לתפקד כמרכז מנהלי, הוסיף האזור המנהלי לפעול.

מרד בר כוכבא
מתוך המקורות ההיסטוריים, ובראשם התעודות ממערות ואדי מורבעאת, אליו הגיעו הפליטים מהרודיון, וכן מהממצא הארכיאולוגי העשיר שנמצא במקום, עולה שבר כוכבא הקים בהרודיון אחוזת שלטון מבוצרת, שכללה מפקדה צבאית ומרכז מנהלי. המורדים הכשירו במקום מעין "מבצר גרילה" ששמש את הלוחמים כבסיס התקפי מבוצר, שכלל מבנים בראש ההר ומערכת מסועפת של מנהרות חצובות ובנויות בבטן ההר עם פתחי גיחה בנויים ומוסווים במדרונות. המנהרות, הנוחות למעבר, נועדו הן להתקפה והן למילוט בעת הצורך.
במהלך החפירות החדשות נחשפו מנהרות רבות שנפרצו בבסיס חומת המבנה, והמשיכו, עם תמיכות וקירוי עץ (שפורק מהמבנה ההורדוסי), בתוך מילוי העפר של ההר המלאכותי.

 

בתמונה: קורות עץ שרופות ששימשו לתמיכת מחילות מימי בר-כוכבא
 

החפירות בתחומי המבצר הראו שהשימוש במנהרות לא הוגבל רק לבטן ההר, אלא היה נפוץ גם בתחומי המבצר. התגלו מנהרות קצרות שעוברות דרך הקירות ויוצרות מעברים בין חדרים וחללים, ומהם אל מערכת המנהרות שבבטן ההר.

מטבעות המרד וממצאים נוספים שהתגלו מלמדים על חשיבותו המנהלית של המקום בזמן המרד. מאות אבני בליסטראה, אבני דרדור וראשי חצים, שנמצאו בחפירות מאפשרים לשחזר את מהלך הקרבות במקום. סימני השריפה העזה בראש ההר מעידים על חורבן המקום בתום הקרבות.  שלדים וקברים שנתגלו בהרודיון, לצד הממצאים במערות המפלט במדבר אליהם הגיעו הפליטים מהרודיון, מלמדים על אחריתם המרה של המורדים.

רעידות אדמה וקריסות
במהלך החפירות בהיקפו של מבנה המעטפת של הארמון נחשפו מספר קרעים דרמטיים בחומה החיצונית של המבנה. משני צידי חדר הכניסה, קרס חלקה העיקרי של החומה החיצונית. אבני המפולת וחלקי קירות נמצאו נפולים לתוך פרוזדור המעטפת. הקריסות מצדי חדר הכניסה קשורות באופן ברור למנהרות הצפופות מימי מרד בר כוכבא שנפרצו בבסיס חומת המבצר וערערו אותה. באגף המערבי של מבנה המעטפת נחשפו מספר קרעים נוספים בחומה ההיקפית, וחלק גדול מהחומה באזור זה נפל ונחת מטה. יש להניח שהקריסה היא תוצאה של רעידת אדמה חזקה, שעל פי הממצא בשכבת המפולות המסיבית ותחתיה, נראה שיש לתארכה לתקופה שבין סיום מרד בר כוכבא לתקופה הביזנטית, אולי לרעש הגדול של שנת 363 לסה"נ. שרידי פעילות נזירים ביזנטיים נחשפו בכל רחבי מבנה ההר, רק מעל שכבת המפולות.

התקופה הביזנטית
בתקופה הביזנטית נבנה בהרודיון תחתית על גבי שרידי המבנים מימי הורדוס, כפר גדול ובו שלוש כנסיות. על חורבות ארמון מבצר ההר הוקם מנזר קטן ומבנה תפילה קטן (קפֵּלָה). ככל הנראה המשיך היישוב בהרודיון להתקיים עד המאה התשיעית לסה"נ. בחפירות הפרנציסקאנים ובחפירות החדשות נמצאו ברחבי הארמון החרב כולל בראש המגדל המזרחי, שרידים של תאי התבודדות של נזירים שכוללים חדרים מרוצפים בפסיפס, מתקני מים וקבורות אדם בחלל הבור שבליבת המגדל, המלמדים על חשיבותו כנקודה נישאת גם במכלול המנזר הביזנטי.  

בתמונה: שלג בהרודיון תחתית - ינואר 2013

 

*הסקירה הבאה תוקדש למונומנטים שנחפרו בשנים האחרונות בהרודיון

לקריאת המאמר בפורמט PDF לחצו כאן
 

 
  חזרה לעמוד הקודם >>>
 
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים