תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - השור מפרנזה
   



 
 

פסל שור פַרְנֶזֶה – The Farnesian Bull
או באיטלקית Toro Farnese


 

פסל שור פַרְנֶזֶה הוא פסל שיש עצום ממדים, הגדול ביותר בעולם היווני-רומי. הפסל מציג סצנה מן המיתולוגיה היוונית.
 

פסל שור פרנזה במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי בנאפולי


הפסל עצמו נמצא במהלך חפירות בגימנסיון של מרחצאות קראקלה ברומא בשנת 1546, והיה במשך שנים רבות חלק מהאוסף של משפחת האצולה מהעיר רומא משפחת פרנזה, ומשם קבל את שמו. פליניוס הזקן, בן המאה הראשונה לספירה מייחס את הפסל המקורי לפסל היווני אפולוניוס מטראלס שחי במאה השנייה לפני הספירה בקאריה שבאנטוליה (כיום טורקיה האסיאתית) ולאחיו טאוריסקוס שהיה בן מזל שור. פליניוס מציין שהפסל הוכן מגוש שיש בודד וענק. הפסל הועבר לרומא והיה בבעלות פוליטיקאי עשיר בן רומא ששמו גאיוס אסיניוס פוליו (Asinius Pollio). הפסל מאוסף פרנזה הוא העתק ענק של המקור שנבנה כדי לפאר את מרחצאות קראקלה, שנבנו בראשית המאה השלישית לספירה.
הפסל נמצא שבור לחלקים. בכתובת חרוטה על קיר מרחצאות קרקאלה נמסר ש"בתקופת האפיפיור פאולוס השלישי נמצאו שברים רבים ויפים של דמויות אדם ובעלי חיים, אשר היו חלק מקבוצה פיסולית אחת והועברו לארמונו של הקרדינל פרנזה". שברי הפסל עברו תהליך שיחזור בידי האומן מיכאלאנג'לו אשר הכיר העתקים נוספים שלו ועל בסיסם הוסיף את החלקים החסרים. מיכאלאנג'לו ביקש להציב את הפסל במזרקה אותה תכנן להציב בגן בין פלאצו פרנזה לווילה פרנסינה הסמוכה. הפסל שוקם שוב במאה ה-18 ופעם נוספת במאה ה-19. מידות הפסל: כ 3X3 מטרים וגובהו מעל 4 מטרים. משקלו 21.8 טון.

 


תקריב של ראש השור נתפס בידי אחד מבניה של אנטיופה 


האגדה על דירקה והשור
זאוס היה בעל מוניטין רב כמי שאינו שולט ביצריו ובין השאר הוא התאהב באנטיופה והכניס אותה להריון ממנו נולדו שני בניה – אמפיון וזיתוס. אנטיופה חיפשה לעצמה מקלט והגיעה למלך תבאי ליקוס. אך אשת המלך, דירקה, חשדה באנטיופה והתאכזרה אליה עד שלבסוף בניה של אנטיופה החליטו לקשור את דירקה לשור זועם אשר גרר אותה ודרס אותה למוות.

על משפחת פרנזה:
המשפחה מוכרת מהמקורות ההיסטוריים החל במאה ה-10. היא עברה מטוסקנה שבצפון איטליה ללאציו, אשר בתחומה נמצאת רומא, והחלה לצבור רכוש והשפעה בקרב ממלכת הוותיקן ששלטה ברומא.
פייר לואיג'י פרנזה נשא לאשה את בת משפחתו של האפיפיור בוניפקיוס השמיני ,ממשפחת קסטני, מהמשפחות העתיקות והמכובדות ברומא. בתו - ג'וליה פרנזה היפה, הייתה נשואה, בהיותה בת 19, לאורסינו אורסיני ,אך בו בזמן שימשה כפילגשו של האפיפיור אלכסנדר השישי לבית בורג'ה. אחיה, אלסנדרו, התמנה בזכות השתדלותה לתואר קרדינל ולימים היה לאפיפיור פאולוס השלישי. הוא הורה להקים את ארמון פרנזה במרכז רומא כבית מגורי המשפחה. במהלך שנות כהונתו דאג למלא את הארמון באוסף האומנות הרומית שנאסף בין השרידים העתיקים ברומא. הארמון קיים עד היום ומשמש את שגרירות צרפת. את נכדו, שנקרא אף הוא אלסנדרו, מינה האפיפיור לקרדינל בגיל 14. את בנו הבלתי-חוקי פייר לואיג'י, מינה למפקד צבא מדינת האפיפיור.

 

פאלציו פרנזה ברומא, הוקם במאה ה-16 וכיום משמש את שגרירות צרפת באיטליה


בשנת 1731 איבדה משפחת פרנזה את מעמד הדוכסות לאחר שלא נותרו בקרבה יורשים זכרים שהיה בידם להמשיך את השושלת. בת המשפחה אליזבטה, שנודעה בספרד כאיסבל דה פרנסיו, נישאה למלך ספרד פליפה החמישי ובנם קרלוס השלישי התמנה למלך דרום איטליה וסיציליה שהיו בחסות בית המלוכה הספרדי. בנסיבות פוליטיות אלה ולאחר שהמשפחה איבדה את מעמדה ברומא החליטו בני המשפחה להעביר את אוסף האמנות העשיר שלהם מפלציו פרנזה ברומא למבנה המוזיאון בנאפולי, אשר שימש קודם לכן כאוניברסיטה.
 

אלסנדרו פרנזה – האפיפיור פאולוס ה-3
 

לקריאת המאמר בפורמט PDF

 

  חזרה לעמוד הקודם >>>
 
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
שעות מענה טלפוני: ימים א-ה, 09:00-16:00
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים