תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס נֵירוֹן קֵיסָר
   



 
 

טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס נֵירוֹן קֵיסָר: קיסר או מפלצת?

טיבריוס (נולד ב-16 בנובמבר 42 לפני הספירה ומת ב-16 במרץ 37 לספירה) היה הקיסר הרומי השני, בן השושלת היוליו-קלאודית, ואחד הגדולים בין קיסרי רומא. הוא גם היה מצביא מבריק. עם זאת, הוא נותר בזיכרון ההיסטורי כרודן קודר ואכזר. טיבריוס היה אדם מורכב מאוד ועד היום דמותו מהווה חידה.

חייו המוקדמים
הקיסר המיועד נולד לטיבריוס קלאודיוס נירון ולליוויה דרוזילה מהמשפחה הקלאודית. אביו התנגד לכוחו ההולך וגובר של אוקטביאנוס (אוגוסטוס קיסר). הוא נאלץ לברוח עם אשתו, בעת שיוליוס קיסר נרצח, בשל כעסו של אוגוסטוס, אך בסופו של דבר זכה לקבל מהקיסר חנינה.
עם זאת, כשראה אוגוסטוס את ליוויה הוא התאהב בה, למרות היותה בהיריון מבעלה. הקיסר אילץ את אביו של טיבריוס להתגרש מאמו.
טיבריוס הצעיר גדל בתחילה עם אביו, אך לאחר שנפטר האב, עבר להתגורר בביתו של אביו החורג אוגוסטוס. רבים מיחסים את מזגו הקודר והחשדני של טיבריוס לנסיבות המשפחתיות הייחודיות.


בתמונה: אוגוסטוס קיסר - הגליפטוטק במינכן


הקריירה המוקדמת של טיבריוס
אוגוסטוס דאג מאוד לטפח לעצמו יורש וכבר בשלב מוקדם טיבריוס נחשב ליורש פוטנציאלי. הוא נכנס לחיים הציבוריים תחת חסותו והדרכתו של אוגוסטוס והיה נואם איכותי. עד מהרה קיבל פיקוד צבאי והוכיח שהוא מצביא מבריק. לאחר השירות במזרח, ניתן לו פיקוד על כמה לגיונות.
טיבריוס הצליח לכבוש את האזור ההררי של ראטיה Raetia (שוויץ המודרנית). מאוחר יותר הוא כבש חלקים גדולים מפאנוניה ואיליריה, למרות שעמד בפני צבאות גדולים. טיבריוס גם פתח במתקפה מעבר לנהר הדנובה והכניע את המרקומנים. לימים הצטווה להגיע לגרמניה שם הביס כמה שבטים. לאחר מותו של חברו הקרוב של אוגוסטוס, אגריפס, הזמין אוגוסטוס את טיבריוס לרומא.

 בתמונה: טיבריוס, מימין ואמו ליוויה, משמאל,
פסלים מפסטום (איטליה)
המוזיאון הלאומי של ספרד  לארכיאולוגיה - מדריד


טבריוס באמצע קריירה
בשנת 11 לפני הספירה נאלץ טיבריוס להתגרש מאשתו הראשונה ויפסניה אגריפינה (Vipsania), בתו של מרקוס אגריפה, ממנה נולד בנו, דרוסוס (Drusus). אוגוסטוס גרם לטיבריוס להתחתן עם יוליה, בתו, וכתוצאה מכך הפך הבן החורג של הקיסר לאבי נכדיו. נאסר עליו באכזריות לראות את אשתו הראשונה.
נראה כי אוגוסטוס רצה שטיבריוס ישמש כאפוטרופוס של יורשיו. עם זאת, נישואיו ליוליה היו אסון והוא נשאר מאוהב באשתו הראשונה בעוד שיוליה לא טרחה להסתיר את יחסיה עם גברים אחרים. יחסיו עם הקיסר הלכו והתדרדרו.
למרות המתח בינו לאוגוסטוס, טיבריוס נבחר בשנת 6 לסה"נ כשליט על מזרח האימפריה. אך לפתע הוא התפטר ופרש לרודוס, שם למד פילוסופיה ורטוריקה. לא ברור מה היו הסיבות להתפטרות הדרמטית. עלתה השערה שהוא הושפל בגלל בגידות אשתו או שהוא הרגיש שהוא כבר לא מועמד לרשת את אוגוסטוס. לאחר מספר שנים, טיבריוס רצה לחזור לרומא, אך אוגוסטוס סירב לאפשר לו לחזור, למרות תחינותיה של אמו ליביה.

טיבריוס כיורש
טיבריוס יכול היה למות בגלות אך בגלל סדרת אירועים מדהימה, שניים מנכדיו של אוגוסטוס נפטרו בעודם צעירים. בנסיבות טרגיות אלה בחר אוגוסטוס להכריז על טיבריוס כיורשו. בשנת 12 לספירה גורש נכד נוסף של אוגוסטוס וטיבריוס מונה כקיסר שותף. נראה שאוגוסטוס לא התלהב למנות את טיבריוס כיורשו, אך ליביה שכנעה אותו.

טיבריוס כקיסר (37-14 לספירה)
כאשר נפטר אוגוסטוס, טיבריוס, הפך לפחות בפומבי, לקיסר. הוא התמודד עם אתגרים רבים וביניהם מרד באיליריה ומרד בקרב הלגיונות באזור נהר הריין. גרמניקוס, היה זה שהכניע את המרד, על פי ההיסטוריון טאקיטוס.


בתמונה: גרמניקוס
 

טיבריוס היה בעל כישורי מנהל והוא חיזק את האדמיניסטרציה של האימפריה הרומית תוך שהוא ממשיך במדיניותו של אוגוסטוס. הוא נמנע ממלחמות מיותרות והאוכלוסייה נהנתה תחת שלטונו מתקופה של שלום ושגשוג.
טיבריוס הטמיע את השיטה השלטונית הקיסרית ופעל להבטיח שהיא תתקבל על ידי הרוב המכריע של האליטות המקומיות. עם זאת, טיבריוס ניהל קשר לא טוב עם האליטה של הסנטורים הרומיים והוא ערך משפטים רבים באשמת בגידה והוציא להורג סנאטורים רבים. גרמניקוס היה פופולארי מאוד בקרב האוכלוסייה, והיסטוריונים רבים מאמינים שטיבריוס ציווה להרעיל אותו.

פרישה לקאפרי והעברת סמכויות לסיאנוס
הקיסר היה מודע לחוסר הפופולריות שלו, והוא מאס בשלטון. הוא פרש לאי קאפרי ומושכות השלטון הושארו לסיאנוס, אטרוסקי במוצאו שהיה מפקד המשמר הפרטוריאני (שומרי ראש הקיסר).
טיבריוס נשאר בקאפרי, שם, על פי ההיסטוריון סווטוניוס (Suetonius), 'נהנה' מביצוע עינויים אכזריים ומאורגיות מיניות. סיאנוס שלט ברומא באגרוף ברזל תוך שהוא מחסל סנטורים רבים. עם זאת, במהרה שאף לכס הקיסרי.

בתמונה: שחזור של וילה יוביס בקאפרי
 

כשהובא לידיעתו של טיבריוס שסיאנוס זומם לקחת לידיו את השלטון הוא הגיב על כך מידית. טיבריוס הוציא להורג את סיאנוס ותושבי רומא התעללו בגופתו במשך שלושה ימים, עד שזרקו אותה לטיבר. גם רבים מקרב מקורביו ובני משפחתו של סיאנוס מצאו את מותם. עם זאת, טיבריוס עדיין לא שב לרומא והשלטון נותר ברובו בידי יורשו של סיאנוס כמפקד המשמר הפרטוריאני.

טיבריוס היה פרנואיד, והיו לו הרבה יורשים פוטנציאליים שחוסלו ללא סיבה מיוחדת. בסופו של דבר הוא החליט להכשיר את בנו של גרמניקוס, קליגולה, ליורשו יחד עם נכדו היחיד, טיבריוס גמלוס. על פי החשד, קליגולה ואנשי המשמר הפרטוריאני רצחו את טיבריוס בחניקה.

מורשת טיבריוס
טיבריוס, יורשו של אוגוסטוס, עשה רבות בכדי להבטיח שהמערכת הקיסרית תצליח לשרוד לאחר מותו של אוגוסטוס ומנע התפרצות נוספת של מלחמת אזרחים. הוא לא בחל במהלכים אגרסיביים ואכזריים, אבל למרות העריצות שלו הוא זכה להערכה על ידי היסטוריונים רומיים מאוחרים יותר.


לקריאת המאמר בפורמט PDF
 

  חזרה לעמוד הקודם >>>
 
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים