תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - כנסיית האיה סופיה באיסטנבול
   



 
 

כנסיית האיה סופיה באיסטנבול - קונסטנטינופוליס


בחודש יולי 2020 הודיע נשיא תורכיה רג'פ טאיפ ארדואן שארצו תכריז על מבנה האיה סופיה כמסגד פעיל. הצהרתו זכתה לאהדה רבה מאוד בקרב הציבור בתורכיה ולביקורת קשה, בעיקר מהעולם הנוצרי.
כנסיית איה סופיה עמדה בלב הסערה של האירועים ההיסטוריים העולמיים במהלך 1500 השנים האחרונות.
גַּאיוּס פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹנְסְטַנְטִינוּס, הידוע בכינויו - קונסטנטינוס הראשון או הגדול, היה קיסר האימפריה הרומית החל בשנת 324 ועד למותו בשנת 337. קונסטנטינוס זיהה את אתרה של העיר ביזנס, במפגש ימת השיש עם מיצר הבוספורוס וקרן הזהב ובמקום אסטרטגי זה, המוקף משלושת אבריו בגופי מים המשמשים לתובלה ימית בין-לאומית, הוא החליט להקים את 'רומא החדשה' כבירה חלופית לאימפריה. תושבי העיר, אשר העריצו את הקיסר בשל הבחירה בעירם כבירת האימפריה ובשל השינויים הדרמטיים שהוא חולל בעיר, החלו לכנות את עירם קונסטנטינופוליס - עירו של קונסטנטינוס, וכך התקבע שמה למשך למעלה מאלף שנים. הקיסר קונסטנטינוס לא הסתפק בהעתקת מיקום בירת האימפריה. הוא קיבל החלטה אשר שינתה באופן דרמטי את מהלך ההיסטוריה והחליט לאמץ את הנצרות כדת רשמית ובכך החל בהליך ממושך של דחיקת הפולחן הפגאני וקביעת הנצרות כדת הבלעדית באירופה ובאסיה הקטנה. בדומה לבירה המקורית, גם העיר החדשה השתרעה על שבע גבהות ובראש אחת מהן נבנתה כנסיה מרכזית בצמוד לארמון הקיסר.

בתמונה: קונסטנטינוס הגדול (מימין) מעניק את העיר קונסטנטינופול למרים ולישו הילד
ויוסטיניאנוס (משמאל) מעניק להם את האיה סופיה.
פסיפס קיר ביזנטי מעל לכניסה הדרומית של הנרתקס של כנסיית איה סופיה באיסטנבול.


בשנת 360 נבנתה במקום קודמתה, כנסייה חדשה ביוזמתו של קונסטנטיוס, בנו של קונסטנטינוס הראשון. בסמוך לארמון הקיסר ולכנסייה ניצב הצירקוס של קונסטנטיפוליס, אשר שימש כזירת מרוצי המרכבות של בירת האימפריה הביזנטית. המרוצים במתקן זה היו אירועים המוניים שמשכו עשרות אלפי צופים. התחרות התנהלה בין קבוצות שונות אשר כל אחת מהן זיהתה עצמה עם צבע מסוים: כחולים, ירוקים, אדומים ולבנים ועל פי רוב כל קבוצה נתמכה בידי אוהדים שנטו לזהות את עמדתם הפוליטית עם אהדתם לקבוצה. ניתן בפירוש להשוות את ההתנהלות לאבחנה הגסה בין אוהדי הפועל האדומים לאוהדי בית"ר הצהובים-שחורים. ב-13 בינואר, שנת 532, בימי השלטון של הקיסר יוסטיניאנוס, ניצלו רבים מהמתקהלים בצירקוס את האירוע והחלו לקרוא למרד בשלטון בעודם צועקים חזור ושנו: "נִיקֶה, ניקה" או ניצחון. האוהדים הרבים יצאו מהצירקוס והחלו לחולל מהומות ברחבי העיר. יוסטיניאנוס שקל לברוח מהעיר ולהגן על עצמו ועל אשתו הקיסרית תיאודורה, אך פְּרוֹקוֹפּיוּס מספר שתיאודורה הייתה נחושה להשיב בכוח את שלטון הקיסר. המשימה הוטלה על מפקדי הצבא הרומי, בראשם בליסאריוס. במהלך המהומות והמהלכים לדיכוין נהרגו כשלושים אלף איש וחלקים ניכרים מהעיר נהרסו ובהם גם הכנסייה שניצבה באתרה של האיה סופיה.
 


בתמונה: יוסטיניאנוס בפסיפס קיר
בזיליקת סן ויטאלה
ברוונה איטליה

 

לאחר הכנעת המורדים ציווה יוסטיניאנוס להתחיל בשיקומה של העיר ובין היתר הוחלט על הקמת כנסיית ה'איה סופיה', החוכמה האלוהית, Αγία Σοφία (המילה איה נכתבת ביוונית כ'אגיה' אך הג' לא מבוטאת). המבנה החדש תוכנן על ידי האדריכלים איזדורוס מהעיר מילטוס ואנתמיוס מטרלס. הם קיבלו את השראתם ממבנה קטן יחסית שנבנה שנים אחדות קודם לכן, צפונית מערבית לארמון הקיסר ומכונה על ידי התורכים קוצ'וק איה-סופיה, או איה סופיה הקטנה. בהקמת המבנה עסקו במשך 5 שנים כעשרת אלפים פועלים. מדובר במבנה התקהלות הראשון בתולדות האנושות אשר יצר חלל מרכזי רחב ממדים שנתמך על ידי ארבע אומנות ענק ולא על ידי יער עמודים או טורי עמודים. ב-27 לדצמבר 537 נחנכה הכנסייה, וכשיוסטיניאנוס נכנס למבנה בעת חנוכתו הוא הכריז: "ניצחתי אותך שלמה" כשהוא מכוון לכך שלראשונה בתולדות האנושות הצליח יציר אנוש לבנות היכל מפואר יותר מבית המקדש הראשון. מיותר לציין שליוסטיניאנוס לא היה מושג ממשי כיצד נראה בית המקדש של שלמה, אך בעולם הנצרות הייתה אידאליזציה של בית המקדש הראשון. כעשרים שנה לאחר מכן, כיפתה של הכנסייה קרסה ונדרשו 5 שנים נוספות לשקם את הכיפה, אשר ניצבה עתה בגובה 56 מטרים (כגובה בניין בן 19 קומות) מעל רצפת הכנסייה. קוטרה של הכיפה 32 מטרים.

בתמונה: האיה סופיה במבט מדרום
 

מתוך תיאור הכנסייה בידי פרוקופיוס: הכנסייה מובחנת ביופי שאינו ניתן לתיאור, המצטיין הן בגודלה והן בהרמוניה של ממדיה, ללא חלק מוגזם או חלק חסר; היא מפוארת יותר מבניינים רגילים, והרבה יותר אלגנטית מאלה שאינם בעלי פרופורציה מושלמת כל כך. הכנסייה מלאה באור שמש; היית מעיד שהמקום אינו מואר על ידי השמש מבחוץ, אלא שהקרניים ניבעות מתוכו, שפע כזה של אור נשפך לכנסייה זו ....
פרוקופיוס מקיסריה (בארץ-ישראל) שימש כיועצו של הגנרל בליסאריוס והיה ההיסטוריון החשוב ביותר של המאה ה-6. הוא מת בשנת 560 וחזה בחייו בהקמתה ובחנוכתה של האיה סופיה.


בתמונה: פרוקופיוס
 

הכנסייה כולה עוטרה בציורי קיר ולימים אף בפסיפסי קיר מרהיבים בהם שימוש רב מאוד בזהב. מאז הקמתה ועד לבניית הבסיליקה הגותית של סנטה מריה דה לה סדה בסביליה שבספרד, במאה ה-13, הייתה האיה-סופיה המבנה הגדול בעולם. החל מהמאה ה-17 הייתה בסיליקת פטרוס הקדוש למבנה הגדול בעולם, אך במשך שנים רבות ועד לעידן המודרני, הייתה האיה-סופיה אחד מהמבנים המקורים הגדולים ביותר בעולם כולו.

בתמונה: בראש המבנה כיפה בקוטר 32 מטרים ואליה צמודות חצאי כיפות ורבעי כיפות
היוצרות יחדיו את הקירוי למבנה הענק

 

בשנת 1453 כבש הסולטאן העות'מני, מהמת ה-2, את קונסטנטינופוליס והחל לכנותה איסטנבול, אשר הפכה לבירת האימפריה העות'מנית למשך למעלה מ-450 השנים הבאות. ציורי הקיר והפסיפסים המפוארים של הכנסייה כוסו בטיח, בקיר הדרומי נבנה מחרב ולצידו מנבר, סביב המבנה הוקמו ארבע צריחים בסגנון עפרון, האופייני לאדריכלות העות'מנית והמבנה הוסב לשמש כמסגד המרכזי של בירת האימפריה. יופיו המיוחד של המבנה והתכנית הייחודית שלו, המאפשרת התקהלות של אלפי אנשים תוך שמירה על קשר עין בין האנשים ובין הקהל כולו למוקד התפילה, גרם לאדריכלים העות'מניים לחכות את תכנית האיה סופיה ולאמץ אותה בבניית המסגדים העות'מניים במשך מאות שנים, זאת בניגוד לתכניות המסגדים בארצות האחרות בעולם המוסלמי.

 

גדול האדריכלים של האימפריה העות'מנית - מימאר סינאן, תכנן את מסגד הסולימאניה, כמסגד הראשי של הסולטאן סולימאן המפואר, במאה ה-16. הוא השכיל לאמץ את תכנית האיה-סופיה ובאמצעות הידע ההנדסי הרב שהיה בידו, אלף שנים מאוחר יותר, הוא הקים מסגד שהיה מעודן בהרבה ולדעת רבים יפה באופן משמעותי מהאיה-סופיה, אך הסולימאניה לא הגיעה לממדיה של קודמתה. יש האומרים שסולימאן המפואר, אשר בעברית שמו שלמה, השיב ליוסטניאנוס כגמולו והצליח להקים היכל מפואר יותר מקודמו.
 


בתמונה: מסגד הסולימאניה באיסטנבול.
נבנה אלף שנים לאחר האיה סופיה, משתמש בתכניתה הבסיסית אך בפרופורציות מושלמות

 

בשנת 1934 החליט מוסטפה כמאל אתאטורק להכריז על המבנה כמוזיאון וכך הוא נותר עד לקיץ 2020. במסגרת מהפכת ההפרדה של הדת מהרפובליקה התורכית, זיהה אתאטורק את חשיבותה של האיה-סופיה והוא בחר להציגה כאתר מורשת עולמית. עם ההחלטה להכריז על האתר כמוזיאון החלו רסטורטורים להסיר בעדינות את הטיח מעל עבודות האמנות הביזנטיות שעיטרו את הכנסייה תוך שהם חושפים אין ספור ציורי קיר ופסיפסי קיר מופלאים. המבנה הפך במהלך המאה ה-20 לאחד מאתרי התיירות הפופולאריים ביותר בתורכיה. בשנת 2014, אשר היוותה שנת שיא, ביקרו באתר 3,574,043 מטיילים, שהם כ-10,000 מטיילים בממוצע ביום.
 

בתמונה: המנבר של המסגד ולמעלה פסיפס ביזנטי המציג את מרים ואת ישו על רגליה

 

ב-10 ביולי 2020 אישר בית המשפט בתורכיה לסיים את מעמדו של המבנה כמוזיאון ודקות אחדות לאחר מכן חתם הנשיא ארדואן על צו המורה להכריז על המבנה כמסגד. ארגון אונסק"ו הביע מחאה חריפה.

לקריאת המאמר בפורמט PDF

 

  חזרה לעמוד הקודם >>>
 
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
שעות מענה טלפוני: ימים א-ה, 09:00-16:00
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים