תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - משפחת בן-צבי בעיר הדרומית
   



 
 

יצחק ורחל ינאית בן צבי באשקלון - משפחת בן-צבי בעיר הדרומית 
מאת: ד"ר אבי ששון וגד סובול
 

דומה כי אירועי השנים האחרונות במדינה ובעיקר בדרומה, טשטשו במקצת את הגבולות הגאוגרפיים של חבלי הארץ, וכך החלה העיר אשקלון במישור החוף להימנות עם הנגב ועם דרום הארץ. לא האירועים האחרונים הם שיצרו הגדרה פסיכו-גאוגרפית זו, אלא היא מוכרת זה מכבר גם בדמותם של יישובים בדרום מישור החוף הנושאים שמות כאלה: גן הדרום, נגבה, שער הנגב ועוד. עיון בקורותיה של אשקלון בראשית ימי המדינה חושף פרשה קטנה ומעניינת, הקושרת את הנשיא יצחק בן-צבי ומשפחתו לעיר החוף הדרומית.
 
בראשית
בשנת 1921, לאחר שנות זוגיות רבות, נישא יצחק בן-צבי לרחל ינאית. ב-23 באוקטובר 1922 נולד בירושלים בנם הבכור עמרם, על שם סבו עמרם צבי שמשילביץ'; ב-1924 נולד בנם השני, עלי, הילד הראשון בשכונת רחביה בירושלים. מאז ומעולם נמשכו שני האחים אל ההרים והשדות ואל העשייה למען הכלל, בדומה להוריהם ולחבריהם.
בהיותו נער היה עמרם חבר בתנועת הצופים, תלמיד במקווה ישראל, מתנדב בפלוגת הקשר של ההגנה ושומר בקיבוץ מעלה החמישה בראשיתו. עם סיום לימודיו במקווה ישראל בשנת 1940, התגייס לצבא הבריטי במלחמה בנאצים. בשובו ארצה ב-1946 רכש משאית והחל לעבוד כמוביל, בצד פעילותו המחתרתית והציבורית. ב-30 בנובמבר 1947, למחרת הכרזת עצרת האו"ם על הקמת מדינה יהודית, כבר נמנה עמרם עם נהגי המשאיות בשיירות האספקה לירושלים ולגוש עציון, יחד עם גיסו מוסה שמעוני. לאחר קום המדינה היה לחבר "אגד", ובחודש דצמבר 1952 שמע ברדיו – בעודו אוחז בהגה האוטובוס בדרך לירושלים, על מינוי אביו לנשיא המדינה.

נטיעה ראשונה
בשנת 1953 הגיעו הנשיא יצחק בן-צבי ורעייתו רחל לביקור בעיר אשקלון, לרגל חנוכת המרכז המסחרי של שכונת אפרידר. באותה עת, אשקלון הייתה בעיצומה של קליטת עלייה גדולה והקימה שיכוני עולים ושכונות חדשות. את הזוג הנשיאותי ליווה ד"ר יחזקאל זוֹנָאבֶּנד (Henry Sonnabend), פעיל ציוני מדרום אפריקה שעלה בראש קבוצת יזמים להקים עיר חדשה בסמוך לתל אשקלון, ושעתידה להיקרא "אשקלון החדשה". לימים, אוחדה יוזמת התיישבות זו עם "מגדל" ("מגדל גד"), והוקמה העיר המאוחדת "אשקלון". היוזמה של העולים מדרום אפריקה הפכה ל"אפרידר" (ששמה נגזר ממוצא תושביה הדרום-אפריקאים, וכן על שם החברות המיישבות: דרום אפריקה ועמידר). זונאבנד שימש יושב ראש החברה היוזמת וראש המועצה המקומית אפרידר עד לאיחודה בשנת 1955 עם מגדל, ולאחר מכן שימש ראש העיר הראשון של אשקלון במשך כמה חודשים. הוא הטביע בה חותם עמוק מבחינת תפיסת עולם, תכנונה, בניינה, ענפי פרנסה ועוד.
באותן שנים נותרו בעמקים הפנימיים שבין שכונות אשקלון וסביב לה פרדסים גדולים שהועמדו למכירה. יצחק בן-צבי, שראה את העיר בראשיתה והאמין בעתידה, עודד את בנו עמרם להגיע לאשקלון ולרכוש בה חלקת פרדס. ואכן, בשנת 1954 רכשו עמרם בן-צבי וגיסו מוסה שמעוני פרדס גדול ששטחו 215 דונם בלב העיר (כיום רחוב רבין), יחד עם שני שותפים נוספים: יוסקה פלד וצבי סגלוביץ'. לפרדס ניתן השם "עמיצ"ור", ראשי התיבות של בעליו: עמרם, מוסא, יוסקה, צבי ורעיותיהם. הם ניהלו אותו יחדיו עד 1963, השנה שבה נפטר יצחק בן-צבי ועמרם עזב את העיר עם משפחתו. יש להניח כי הנשיא השני לא שיער שנטיעת פרדס באשקלון תיטע את נפש בנו בעיר, ולוּ לתקופה מסוימת, ואף לא כי שמו שלו ייקשר לעיר עוד שנים רבות לאחר מכן.

פרדס ובית
במקביל לבניינה והתפתחותה של אשקלון, החלה גם להתמסד התחבורה אל העיר ובתוכה. בסמוך לרכישת הפרדס, נקרא עמרם בשנת 1955 לעמוד בראש סניף "אגד" באשקלון, שכלל כ-30 חברים וכ-20 אוטובוסים בקווים בין-עירוניים ופנימיים. עמרם התגלה כמנהל קשוב, רחב לב ובעל כושר ארגון וניהול. הוא הוביל את התחבורה בעיר ביד רמה, והסניף היה למקור משיכה לנהגים שביקשו להתיישב ולעבוד באשקלון.

ב-16 במרץ 1948 יצא עלי בן צבי מקיבוצו בית קשת בראש חולייה  כנגד פורעי בני השבט א-זביח, על גבעת שהב נתקלו במארב ועלי נהרג.  נותר עמרם בן יחיד להוריו, ונהג לארחם בביתו שבשכונת אפרידר בסופי שבוע. בשלב מסוים קיבלו הנשיא ורעייתו מחברת אפרידר מבנה סמוך לביתו, ששימש להם דירת מגורים ומעין "מעון קיט". הנשיא נהג לפקוד את בית הכנסת בשכונה וקשר קשרי ידידות עם תושבי השכונה. הזוג בן-צבי אף נהג לרדת לחוף הים ולשוחח עם המתרחצים ועם המצילים, ולעתים אף ישב בקפה "מעדן" שבלב אפרידר, שהיה מאושיות חיי החברה באשקלון באותה עת. ותיקי העיר מתארים את דמותו האבהית והלבבית של יצחק בן-צבי, שטייל בשכונה כאחד האדם, עד כי הם כנערים לא הבינו כמה נכבד הוא נשיא המדינה.
בשנת 1953 הוקם מלון חדש בסמוך למעונו של בן-צבי. בביקורו במקום הציע למייסד המלון, ארנסט קוברי, את השם "גני שמשון" – וכך הוא נקרא עד היום. ברבות הימים הפך הבית למעון הנופש הנשיאותי, וכך קרה שב-5 ביולי 1959 הגיע ראש הממשלה דוד בן-גוריון עד לאשקלון על מנת למסור את התפטרות הממשלה לנשיא המדינה. (בפעם השנייה ב-31.1.1961)הייתה זו הפעם היחידה שהודעה על התפטרות הממשלה נעשתה מחוץ לבירה ירושלים.
בחודש מאי 1954 נערך "פסטיבל אשקלון". הוא נמשך שבוע ימים וכלל אירועי ספורט, הצגות תאטרון ומשחקי שח-מט ועוד. החגיגות נפתחו ביום שישי ה-14 בחודש - יום השנה השישי להקמת המדינה - בביקורם של הנשיא יצחק בן-צבי, שר הפנים ישראל רוקח ושרת העבודה גולדה מאיר. בפתיחת החגיגות העניקה עיריית מגדל-אשקלון אזרחות כבוד ראשונה לנשיא המדינה בטקס רב רושם. באותו מעמד הושמע לראשונה המנון אשקלון שכתב יחיאל מוהר לרגל האירוע, שבין מילותיו: "אשקלון, אשקלון, תבורכי אשקלון. / כי חידשת בבת-שחוק נעורייך, / כי מלאו חוצותייך ברון, אשקלון, / כי פועם לבבך ונכון, אשקלון, / כי ישרו בעינינו דרכייך".
ב-22 ביולי 1961 נחנכה הספרייה החדשה ברחוב הנשיא, שנקראה על שמו של עלי בן-צבי. חנוכת "ספריית בית עלי" נערכה במעמד נשיא המדינה ומשפחת בן-צבי המורחבת, כולל בתיה לישנסקי (אחותה של רחל ינאית ודודתם של עמרם ועלי). לאחר פטירתו של בן-צבי בשנת 1963, הוא הוריש בצוואתו את ביתו שנקרא "בית עלי" לתושבי אשקלון, והמעון הפך למרכז פדגוגי למורים ואחת הפינות בו הוקדשה כאתר זיכרון צנוע לבן צבי ורעייתו. עם חנוכת המבנה החדש של הספרייה העירונית ברחוב בן-גוריון בשנת 2012,  הועתקו אליה התפקודים והחומרים שפעלו בבית עלי ותכולת הספרייה.

 

בתמונה: רחל ויצחק בן צבי על רקע ביתם באשקלון
 

המיתוס והזיכרון

את תרומתו של יצחק בן-צבי לעיר אשקלון בראשיתה ולתושביה המתאקלמים בנוף חדש קשה להעריך. אולם דומה כי התקופות הקצרות שבהן שהה בעיר, תוך שהוא מזדהה עמוקות עם תושביה ורוחש להם אהדה רבה, העמיקו את ההערכה שרחשו לו פרנסי העיר ואנשיה. עדות לכך הם מפעלי ההנצחה לזכרו בעיר אשקלון, כך ששם המשפחה נישא כמעט בפי כול עד היום. "בית עלי" הוכרז כאתר לשימור, שני רחובות מרכזיים באפרידר קרויים על שמו: "בן-צבי", והרחוב הראשי בשכונת אפרידר שבה התגורר נקרא "רחוב הנשיא", וכך גם בית הספר הממלכתי בן-צבי בשכונת שמשון.

לעיון נוסף:
ששון א.  וסובול ג., אתרים היסטוריים באשקלון, עיריית אשקלון 2013.
ששון א., וסובול ג, תשע"ג, 'נשיא בחוצות אשקלון', עתמול 228, (אייר תשע"ג, אפריל 2013), עמ' 22-20.


1   בן גוריון, ד., תשנ"ז, מבחר תעודות, ירושלים, עמ' 494, 503.

תודה מיוחדת לעופר עידן, בעל העיתון המקוון "דברי ימי אשקלון" ולארכיון התצלומים של יד יצחק בן-צבי על התצלומים שהעמידו לרשותנו.
 

לקריאת המאמר בפורמט PDF לחצו כאן

 

 

  חזרה לעמוד הקודם >>>
 
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים