תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - ניסיון ליידיז
   



 

       
 
Ladies
 
ההרצאות תוגשנה בזום בימי רביעי ב-20:30-19:00 על מסך המחשב הביתי שלכם


אתם מוזמנים להשתתף בתכנית הרצאות מרתקת שהכנו עבורכם לשנה באה, אשר תכלול את הנושאים: התנ"ך והארכיאולוגיה, ארמונות מימי קדם, מטבעות עתיקים, בתי כנסת עתיקים מחוץ לארץ ישראל, סקס ותיאורים מיניים בעת העתיקה, פיסול ותבליט בתרבויות העולם העתיק.

סך הכל 24 הרצאות, אשר תוגשנה בזום בכל יום רביעי, במהלך שנת הלימודים האקדמיים, בין השעות 19:00 - 20:30.
אנו נגיש סיוע ותמיכה מקיפה בשימוש בתכנת הזום לכל הנרשמים.

המרצים בסדרה: פרופ' ישראל קנוהל, ד"ר עומר סרגי, ד"ר דניאל ויינשטוב, פרופ' יורי כהן, ד"ר גיא שטיבל, ד"ר אורית פלג-ברקת, פרופ' מירי שפר, ד"ר יואב פרחי, פרופ' בועז זיסו, ד"ר רוברט דוייטש, פרופ' עוזי ליבנר, פרופ' זאב וייס, ד"ר רחל גוטסמן, פרופ' אמיר גילן, פרופ' רינה טלגם, פרופ' משה פישר, ד"ר אפי זיו ואדריכלית רונה אביסף והגב' אורי מאירי.


תגליות קיבלה על עצמה החלטה לסייע למורי הדרך בישראל בשיתוף אגודת מורי הדרך. בגין כל מי שירשם לסדרת ההרצאות השנתית "זום על תגליות מהעבר" תגליות תדאג להעביר 200 ₪ כתרומה, באמצעות כרטיס רכישת מזון, לאחד ממורי הדרך הנזקקים.
בנוסף לכך, עמותת מכון ישראלי לארכיאולוגיה תגייס תרומות בכל האמצעים העומדים לרשותה, זאת לצורך מתן סיוע לכמה שיותר מורי דרך.
העמותה הינה מלכ"ר ומוסד ציבורי לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

עלות הסדרה השנתית בת 24 הרצאות 480 ₪    מתוכם ייתרמו למורי הדרך 200 ₪
עלות סמסטר בודד 12 הרצאות 300 ₪              מתוכם ייתרמו למורי הדרך 120 ₪
עלות הרצאה בודדת  30 ₪

סיוע למורי הדרך ללא קשר להרשמה להרצאות יתקבל בברכה כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ.

 
טופס להרשמה להרצאות נמצא בתחתית העמוד
טופס לתרומה עצמאית לחצו כאן

 
המעוניינים לסייע במיזם מתבקשים לשלוח פרטי קשר לתגליות
בדוא"ל: tagliot@tagliot.com
או ליצור עמנו קשר בטלפון 08-6611330.

 
לתכנית המלאה לחצו כאן
 
סמסטר א'
21.10.20 – 20.01.21, ימי רביעי ב-20:30-19:00


 
תנ"ך והארכיאולוגיה
מזה שנות דור מתמקדת הארכיאולוגיה המקראית ביחסים המורכבים שבין הטקסטים המקראיים לבין הממצא הארכיאולוגי. כפועל יוצא מכך לא פוסקים העימותים על שחזור ההיסטוריה המקראית. אף שעסקנו בסוגיות אלה בעבר, אנו מבקשים להציג נקודות מבט נוספות לדיון, שיפרנס ככל הנראה מחקרים וספרים רבים גם בדורות הבאים.

21.10.20 על "יעקב-אל" וראשית ישראל
פרופ' ישראל קנוהל - החוג ללימודי מקרא, האוניברסיטה העברית

תעודה מימיו של רעמסס השני מעידה על קיומה של קבוצה בשם "יעקב-אל" בארץ אדום במאה השלוש עשרה לפני הספירה. האם קבוצה זו היא גרעין של עם ישראל הקדום? ואם כך, מה ניתן ללמוד מתעודה זו על סיפורי ספר בראשית ועל ראשיתה של האמונה המקראית?

4.11.20 ראשית ישראל - ארכיאולוגיה, מקרא והיסטוריה
ד"ר עומר סרגי - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב

הרצאה זו תעסוק בשאלת ראשית ישראל ומקורותיו: מניין הגיעו הישראלים הראשונים? כיצד הם תפסו את עצמם? האם בכלל ניתן לאתר קבוצה ישראלית קדומה בארץ כנען? על מנת לענות על שאלות אלה נדון בממצא הארכיאולוגי מן ההר המרכזי של כנען בראשית תקופת הברזל, התקופה בה עלו העמים הנזכרים במקרא על במת ההיסטוריה. לאור הממצא הארכיאולוגי נעמוד על המבנה החברתי והפוליטי של הקהילות באזור. בעזרת מקורות היסטוריים ועיון במקרא, ננסה להבין האם ניתן לזהות את מקורות "ראשית ישראל" ואם כן, מה זה בכלל אומר?

11.11.20 כיבוש הארץ בימי יהושע והשופטים - היה או לא היה?
ד"ר דניאל ויינשטוב - המחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום, אוניברסיטת בן-גוריון

פרשת כיבוש הארץ מידי הכנענים בימי יהושע בן־נון והשופטים היא אחת מאבני היסוד של קורות עם ישראל בארצו. אף־על־פי־כן, בדורות האחרונים מחלוקת קוטבית מפלגת את עולם המחקר בין הרואים בסיפור המקראי סיפור גרעיני אותנטי, לבין אחרים השוללים כל שמץ של אמת בו. בהרצאה נעמת את הטיעונים של שתי האסכולות אלה מול אלה.                 

18.11.20 הממלכה המאוחדת לאור קריאה ביקורתית של המקורות
ד"ר דניאל ויינשטוב - המחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום, אוניברסיטת בן-גוריון

ממלכת דוד ושלמה נמצאת זה שנים רבות בצומת של ויכוח קוטבי בין חוקרים המקבלים את הסיפור המקראי אודותם כעובדה היסטורית, לבין אחרים הרואים את דוד ושלמה כשני מושלים של ישות מדינית קטנה וחלשה, ואת הסיפור המקראי עליהם כאתוס מאוחר. בהרצאה נעמת את הטיעונים של שתי האסכולות אלה מול אלה.
 

ארמונות בעת העתיקה
ארמונות מלכים בעת העתיקה היוו בבואה לשיאי התרבות החומרית של עמי קדם. אין פלא שחוקרים נמשכו להשקיע את מיטב מרצם בכדי לאתר את הארמונות הללו, להתחקות אחר תוכניתם האדריכלית, לחשוף שפע יצירות אמנות שעיטרו את המבנים, עושר רב של חפצי ארמון ובמקרים רבים גם ארכיונים או טקסטים שהעידו על תושבי הארמון ועל תקופתם. בסדרה זו בחרנו להציג לכם ארמונות ממרחבים גיאוגרפיים שונים ומתקופות שונות.

25.11.20 הארמון במארי
פרופ' יורי כהן - החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, אוניברסיטת תל-אביב

הארמון במארי הוא אחד הארמונות מן המזרח הקדום שנשתמרו באופן מרהיב. הארמון שימש את בני זמנו של המלך הבבלי הגדול חמורבי (סביב 1800 לפנה״ס). בארמון נשתמרו ציורי קיר, אשר מהם אפשר ללמוד על המלוכה והדת של התקופה. חדרי הארמון מאפשרים לנו הצצה לחיי חצר המלך, החל מן המשפחה המלכותית ועד לעובדי המטבח. הכרת הארמון במארי הינה חיונית לכל החפץ להבין את הארכיאולוגיה וההיסטוריה של ארמונות המזרח הקדום, ובכלל זה בארץ ישראל, שכן הארמון מהווה אב-טיפוס כלכלי, אידיאולוגי ואדריכלי למגוון רחב של מבנים במרחב כולו.

2.12.20 "פלטרין של מלך" - על ארמונות קיסרי רומא
ד"ר גיא שטיבל - המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

הארמונות לא שימשו רק כמקום מגורים למלך ולמשפחתו אלא היוו סמל שלטוני. העיצוב שלהם, בחוץ ובפנים, שימש ביטוי סמלי למעמד השליט וגם הפגין את טוב הטעם (ולעתים גם את חוסר הטעם) של בעליהם. הארמונות, על מתקניהם וגניהם, היו גם במה להצגת יצירות אמנות ופריטים שכונסו לעתים ממרחקים. הארמונות היוו בעיקר זירה לאירועי תרבות ונהנתנות, לצד תככים ומהלכים פוליטיים שעיצבו את דמות האימפריה.
במסגרת ההרצאה נצא לסיור "בתים פתוחים" וירטואלי, ונציץ בארמונות קיסריים אחדים של המאות הראשונות לסה"נ. החל בביתו של אוגוסטוס, שאמרו עליו: "שלא היה שוכב אלא במיטה נמוכה ומוצעת בפשטות", דרך ארמונות גבעת הפלטין שברומא, עבור ב"בית הזהב" ובארמון הצף של נירון וכלה בשכיית החמדה וילה אדריאנה, שהפכה למקום משכנו של הקיסר האדריאנוס.


9.12.20 הורדוס המלך הבנאי - מבט מהארמונות
ד"ר אורית פלג-ברקת - המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית

המלך הורדוס (שלט בין 37 עד 4 לפסה"נ) הוא אחד הבנאים הגדולים בתולדותיה של ארץ ישראל. על אף ששלט תחת חסותה של רומא הוא ניהל מדיניות פנים עצמאית, ייסד ערים חדשות ושיקם ערים ותיקות. מעל הכל בלט מפעל הבנייה מחדש של בית המקדש והרחבת מתחם הר הבית. אולם, השרידים הארכיאולוגיים המרשימים ביותר מגיעים דווקא מן הבנייה הפרטית של המלך. ברחבי ממלכתו בנה המלך למעלה מתריסר ארמונות, בכדי לספק את תאוותו למותרות. הארמונות נבנו לעתים קרובות במיקום הצופה לנוף מרהיב, התהדרו בטרקלינים ובבתי מרחץ והיו מעוטרים בציורי קיר ובפסיפסים. בהרצאה נסקור את הארמונות העיקריים של המלך, על שלל מאפייניהם, נעמוד על מקורות ההשראה שעמדו מאחורי התוכניות האדריכליות והאמנותיות ונשוחח על האופן בו משקפים הארמונות את אופיו האניגמטי ורב הפנים של המלך.

23.12.20 ארמונות הסולטאנים העות'מניים
פרופ' מירי שפר מוסנזון - ראשת בית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ, אוניברסיטת תל-אביב

הארמונות העות'מניים באסתנבול וברחבי האימפריה מהווים מראה לתפיסות עולם ולמערכות יחסים בתוך האליטה העות'מנית, בין האליטה לקבוצות שונות בחברה, ובין האימפריה העות'מנית לעולמות שמסביב לה, ממזרח וממערב. בהרצאה נציג ארמונות עות'מניים מתקופות שונות ומערים שונות בכדי לשחזר מה העות'מנים אמרו על עצמם דרך הארמונות שלהם, החל בטופקאפי, הארמון האימפריאלי מאמצע המאה החמש-עשרה, וכלה בארמונות המודרניים של שלהי המאה ה-19. לא נפסח על התייחסות למקומות מושב אחרים של הסולטאנים העות'מניים, ובראשם האוהלים הניידים.

מטבעות
המטבעות העתיקים היו ונותרו אחד הממצאים הנחשקים ביותר על ידי ארכיאולוגים ושוחרי עתיקות. קטנים ככל שיהיו, המטבעות מגלמים בחובם ביטוי אמנותי-תרבותי, תהליכים פוליטיים, מגמות כלכליות ומעל לכל, המטבע ידוע כאחד מכלי התארוך היעילים ביותר של הארכיאולוג. בסדרת ההרצאות על המטבעות נציג מגוון רחב של נקודות מבט על הנושא, תוך דגש על טביעת המטבעות היהודיים בארץ-ישראל.

30.12.20 העיר, האלים והקיסר: מטבעות ערי ארץ-ישראל בתקופה הרומית
ד"ר יואב פרחי - המחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום, אוניברסיטת בן גוריון

עשרות ערים באזורנו טבעו מטבעות משל עצמן בתקופה הרומית (מאה 1 לפסה״נ - מאה 3 לספ׳). מטבעות אלו הם מקור מידע עצום ומרתק. בהרצאה זו נדון בסוגיית מטבעות הערים ונחשוף מה הם מלמדים אותנו על הערים של אז ועל אתרים בהם אנו מטיילים היום, על האלים המקודשים בערים אלה, הנוף העירוני, התושבים ועוד.

6.1.21 מטבעות יהודיים מראשית ימי הטביעה ועד לימי מרד בר-כוכבא
פרופ' בועז זיסו - המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין זוס, אוניברסיטת בר-אילן

סקירה על מטבעות שטבעו רשויות יהודיות למן התקופה הפרסית, דרך התקופה התלמית, החשמונאית, ימי הורדוס ובניו, מלחמת היהודים ברומאים ומרד בר-כוכבא. פרופ' זיסו יציג בפנינו סקירה כללית ורחבה שתעסוק בדגמים, בכתובות, בעריכים, ברשות הטובעת ובמניעים לטביעה, באירועים פוליטיים הבאים לידי ביטוי במטבעות, ועוד.

13.1.21 מטבעות ימי מלחמת היהודים ברומים
ד"ר רוברט דויטש - החברה הנומיסמטית בישראל

ההרצאה תציג את ההישגים הטכנולוגיים יוצאי הדופן באיכותם, שהושגו על ידי יוצרי סדרת מטבעות הכסף בתקופת המרד הראשון ברומאים בין השנים 70-66 לספירה. לאור המצב המלחמתי בו היו שרויים היהודים, בבניית ביצורים, הכנת נשק, גיוס והכנת הצבא, היינו מצפים שהמטבעות שהונפקו יהיו באיכות בינונית, אם בכלל מצאו זמן לטבוע מטבעות. להפתעתנו, רמת הייצור הייתה איכותית ביותר, גבוהה בהרבה מאלה של השקלים הצורים שהילכו במחזור עד שנת 66 לספירה. ההרצאה תתאר את המטבעות ותצביע על תופעות שונות שעוזרות לנו לשחזר את שלבי הטביעה.

20.1.21 מטבעות היהודים בימים ההם ובזמן הזה
ד"ר יואב פרחי - המחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום, אוניברסיטת בן גוריון

כסף אינו רק אמצעי תשלום, אלא הוא מסמלי הריבונות המובהקים של כל מדינה וראי לתולדותיה. מאז הקמתה מדינת ישראל ייחודית ברמה עולמית בנושאים שונים, אחד מהם הוא אופי מטבעותיה. בהרצאה זו נסקור את מטבעות מדינת ישראל מאז הקמתה ועד ימינו אלה. נדון במקורותיהם ובסיפורים השונים שמאחוריהם.
בשנים האחרונות עלתה והתעצמה תשומת הלב הציבורית בכל הקשור בניהול המקומות הקדושים, בפיתוחם ובפרקטיקה הפולחנית בתחומם. רבים מהמקומות הקדושים המרכזיים בארצנו הם אתרי עתיקות, ולא אחת ערכי שימור העתיקות נדחקים לקרן זווית תחת עוצמות המתח הדתי-חברתי בדיון על אותם אתרים. פרופ' כהן-הטב חקר תופעה מיוחדת זאת, וביקשנו ממנו להציג עבורנו כמה אתרים מייצגים.

סמסטר ב'
17.03.21 - 23.06.21, ימי רביעי ב-20:30-19:00

בתי כנסת עתיקים מחוץ לארץ ישראל
אתרי העתיקות בארץ משופעים בשרידי בתי כנסת קדומים בגולן, בגליל, ביהודה ובנגב. רבים מאיתנו זכו לבקר במגוון בתי כנסת אלה. בסדרה זאת, תגליות מבקשת לפתוח בפניכם צוהר להיכרות עם בתי הכנסת של קהילות יהודיות בגולה. בכירי החוקרים בתחום יציגו לנו את בתי הכנסת, ובאמצעותם נכיר את הקהילות היהודיות ואת התרבות החומרית שאפיינה אותן.

17.3.21 בתי כנסת עתיקים בעולם הרומי
פרופ' משה פישר - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב

מאז התקופה ההלניסטית, יהודים ניצלו את פתיחת העולם דאז ופיתחו קשרים כלכליים באזורים מרוחקים מארץ-ישראל, כדוגמת אלכסנדריה, האי דלוס וקורינתוס ביוון, ואף השתקעו בהם. תפוצת הקהילות היהודיות פרחה ביתר שאת בעולם הרומי, הן כתוצאה של הגלות (לאחר המרידות ברומאים) ומאוחר יותר כחלק מהשגשוג הכלכלי ששרר באימפריה. יהודים התיישבו ופרחו כמעט בכל המרכזים האורבניים החשובים. אחד מסימני התרבות והאמנות הברורים של התיישבות יהודית הינו בנין בית הכנסת. בהרצאה נציג את מאפייני בתי הכנסת בעולם הרומי, בדגש על אלה מאוסטיה (נמלה של רומא), מסטובי (מקדוניה) ומאינטרקיסה (בודפשט). נעמוד על צביונם הייחודי ועל ביטויים לחיי הקהילה היהודית.

24.3.21 בתי הכנסת באסיה הקטנה
פרופ' זאב וייס - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית

ממצאים ארכיאולוגיים באסיה הקטנה (בתי כנסת, כתובות, סמלים ועוד) מעידים על התיישבות של קהילות יהודיות באזורים שונים, חלקן פעלו בערים המרכזיות ואחרות במקומות מרוחקים יותר. ההרצאה תתמקד בבתי הכנסת שנתגלו בכמה ערים באסיה הקטנה ותעסוק במגוון שאלות הנוגעות בארכיטקטורה, באמנות, במימון הבנייה ובליטורגיה. לצד העיון בממצא החומרי תעסוק ההרצאה גם בשאלות של תרבות וחברה ותבחן בנוסף מה ניתן ללמוד על הקהילות היהודיות המתקיימות במרחב הנוכרי, ועל קשריהן עם המרכז הארץ ישראלי.

21.4.21 בית הכנסת העתיק בדורה-אירופוס
פרופ' עוזי ליבנר - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית

בית הכנסת בדורה-אירופוס, שעל נהר הפרת, נחשף בשנות ה-30 של המאה הקודמת בחפירות אוניברסיטת ייל. שרידי המבנה, המתוארכים למאה השלישית, ובמיוחד ציורי הקיר המרהיבים, בהם שורה ארוכה של סצנות המתארות סיפורים מקראיים, מעוררים עד היום עניין מחקרי עצום בגלל חשיבותם לחקר האמנות היהודית הקדומה, חקר פרשנות המקרא הקדומה ומחקר התפתחותו של מוסד בית הכנסת.

28.4.21 על בתי כנסת עתיקים, על כנסיות ועל מה שביניהם
פרופ' רינה טלגם - החוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית

בהרצאה נמחיש כי לא ניתן להבין את התפתחות הכנסייה ללא התייחסות לבית הכנסת, נצביע על גרעין משותף ונטען כי יחסי הגומלין הבין-דתיים בשלהי העת העתיקה מעידים על הדדיות. נתמקד במופע הליטורגי, בעיצוב החלל האדריכלי, בריהוט ובמערכות העיטור.

סקס ותיאורים מיניים בעת העתיקה
"שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים) "שיר השירים ד', ה'). מגילת שיר השירים, המיוחסת לשלמה המלך, מבטאת את היחס השנוי במחלוקת של חברות אנושיות לעיסוק במיניות, תוך שילוב יחסים של משיכה ודחייה, ציווי ואיסור, דמיון ורמיזה. בסדרה זו, המיועדת לבוגרים בלבד, נציג את יחסן המורכב של תרבויות עתיקות לעיסוק במיניות ולביטויים הרבים והמגוונים לנושא זה באמנות.

5.5.21  סקס וארוטיקה במיתולוגיה היוונית
ד"ר רחל גוטסמן - התכנית ללימודי יוון, אוניברסיטת חיפה

מקור המילה ״ארוטיקה״ באל ארוס - אל האהבה והתשוקה היווני. המיתולוגיה היוונית משופעת בסיפורי אהבה ובסצנות ארוטיות: סיפור בריאת העולם, עלילות מלחמת טרויה, סיפור המבוך בכרתים והטרגדיה של המכשפה מדיאה, כל אלה התעצבו בדמותה של ההשתוקקות. בהרצאה נבחן את דמותו של ארוס ונדון בתפקידה של המיניות במסגרת קורפוס המיתולוגיה היוונית.

12.5.21 סקס ותיאוריים מיניים בקרב החיתים ובמזרח הקדום
פרופ' אמיר גילן - החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, אוניברסיטת תל-אביב

ההרצאה תוקדש למיניות ומגדר בעולם החיתי כפי שהם משתקפים בשלל טקסטים מסוגות שונות, בייצוגים איקונוגרפיים נבחרים ובממצא הארכיאולוגי. בין הנושאים בהם נדון: ארוטיקה, תשוקה ופיתוי בסיפורי המיתולוגיה החיתית ובספרות מסופוטמיה, אלות תשוקה ופריון, זנות ופולחן, איסורים ותועבות בחוק החיתי, ריטואלים מאגיים לריפוי אין-אונות, טיהור של גבר שחטא במשכב בהמה, או מניפולציות מאגיות של חילופי מגדר בטקסי השבעת חיילים.

19.5.21 סקס ומיניות באמנות הרנסנס והבארוק
ד"ר אפי זיו

בני אדם גילו, מאז ומתמיד, עניין רב במין ובארוטיקה. בעת הקדומה לא היו מגבלות דת ומוסר והנושא היה חופשי כמעט ללא סייגים. בתקופת הרנסנס והבארוק מצאו האמנים והפטרונים דרכים יצירתיות להתענג על מין וארוטיקה כדי ליהנות, מבלי להכעיס את הכנסייה. תיאורי מין בתנ"ך, במיתולוגיה ואפילו בנצרות עצמה (ראה מריה מגדלנה) יצרו עושר של יצירות אמנות נפלאות, בהן נושא המין הוא המרכזי. בהרצאה נטייל בין יצירות אלה ונלמד להבין אותן.

26.5.21  סקס וארוטיקה בעולם הרומי
אדריכלית וארכיאולוגית רונה אביסף - הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון

פעמים רבות, כשאנו מדמיינים את העולם הרומי, עולות בראשינו תמונות של משתאות מפוארים ואורגיות פרועות. בהרצאה נלמד מה הייתה גישתם של הרומאים לסקס, לארוטיקה ולאהבה, והאם אכן היו כה "מושחתים" כפי שאנו מדמיינים? נבדוק מדוע פארו אברי מין גבריים את רחובותיה של פומפיי ואת חזיתות הבתים? מה עשו הקיסרים הרומיים (ונשותיהם) בחדרי חדרים ומחוצה להם... מה היה בחדר הסודי של המוזיאון בנאפולי? ועוד.

פיסול ותבליט בתרבויות קדם
הפיסול היווה במהלך ההיסטוריה כולה אחד מהביטויים המובהקים לאיכותה של תרבות חומרית. הסדרה המוגשת לכם סוקרת את אמנות הפיסול והתבליט בעת העתיקה במצרים, בעולם החיתי, ביוון וברומא. במבט על המשך הארוך (longue durée), נוכל להתחקות אחר האבולוציה המרתקת בביטוי האמנותי של אמני קדם ובהשפעתם של אלה על אמנות הפיסול עד ימינו.

2.6.21 פני השלטון - פסלי מלכים ממצרים העתיקה
הגב' אורי מאירי – מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים

במשך אלפי שנותיה של הממלכה המצרית, מהשושלות הראשונות ועד גוויעתה בתקופה הרומית, הנציחו מלכיה את עצמם בפסלים רבי הדר ורושם, שהלמו את עוצמתם הבלתי מעורערת. הפסלים המלכותיים שהוצבו במקדשים, בקברים ובארמונות, מילאו תפקידים דתיים ומאגיים וכן שימשו לתעמולה. בהציגם את דמות המלך ואת תפקידיו, הפסלים משקפים את האידיאולוגיה המלכותית ומהדהדים אירועים היסטוריים והתפתחויות תרבותיות בתולדות מצרים העתיקה.

9.6.21 פיסול ותבליט בעולם החיתי ובממלכות הניאו-חיתיות
ד"ר אמיר גילן - החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, אוניברסיטת תל-אביב

ההרצאה תוקדש לסקירה נרחבת של האמנות המונומנטלית בעולם החיתי ובעיקר בממלכות הניאו-חיתיות באלף הראשון לפסה"נ. הפריחה העירונית, שאפיינה רבות מהממלכות האלה לפני כיבושן בידי האימפריה האשורית במאה השמינית לפנה״ס, באה לידי ביטוי בעיקר באמנות המונומנטלית העשירה במרחב הציבורי שלהן. חקר האמנות המונומנטלית בממלכות הניאו-חיתיות הוא כיום אחד מתחומי המחקר המרתקים, החדשניים והדינמיים ביותר בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של המזרח הקדום בכלל.

16.6.21 מפוליקליטוס לליסיפוס - פיסול ותבליט ביוון הקלאסית ובעולם ההלניסטי
פרופ' משה פישר - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב

ראשיתם של הפיסול והתבליט היווני טמונה בקשרי הגומלין בין המזרח והעולם הים תיכוני, אך יוון פיתחה במהרה אמנות ייחודית, שהציבה את דמות האדם - בני תמותה ובני אל-מוות (אלים) - במרכזה. השילוב בין הרקע המיתולוגי למודעות ההיסטורית, ומקומו של האדם במסגרת הזאת, הוביל ליצירות מופת שבהן ההרמוניה והסימטריה באות לידי ביטוי בגוף האדם, המשרה רוגע ואיזון, אפילו ברגעים דרמטיים. זו תמציתה של הקלאסיקה היוונית של המאות 4-5 לפסה"נ. בהרצאה נסקור את המורשת הקלאסית בתקופה ההלניסטית (מאות 1-3 לפסה"נ) ונעמוד על ההמשכיות לצד הייחודיות.

23.6.21 פיסול ותבליט בעולם הרומי
פרופ' משה פישר - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב

האמנות הרומית בכלל והפיסול בפרט צמחו מתוך שילוב בין תרבויות מקומיות באיטליה (בעיקר האטרוסקית) לנוכחות היוונית המאסיבית, בעיקר במושבות היווניות שבדרום איטליה ובסיציליה. אמנות הפיסול והתבליט הרומי ינקה מהקלאסיקה היוונית וסיגלה לעצמה סגנונות שמחקים את אבות-הטיפוס היווניים, בעיקר בכל מה שקשור לסימטריה ולהרמוניה. מאידך, במהרה התפתח בפיסול הרומי סגנון ריאליסטי, המתאר את הגיבורים כפי שהם, כמובן עם נטייה לאידיאליזציה, בעיקר בכל הקשור לקיסרים. הפיסול הרומי המציא את אמנות הדיוקנאות. גם התבליט הרומי ממשיך את המקור היווני, אך בתוספת תיאור מאורעות היסטוריים בצורה ריאליסטית ועם מסר ברור - עליונותה של הציוויליזציה הרומית.

 
 
לתכנית המלאה לחצו כאן
 
 
עלות והרשמה:
כללי:
סדרת ההרצאות "זום על תגליות מן העבר" תתקיים כקורס שנתי באמצעות תוכנת הזום, בימי רביעי בשבוע, בתאריכים המפורטים לעיל ליד כל הרצאה, בשעות 20:30-19:00.

תמיכה טכנית תוגש לכל דורש!!!
 
מחירים והטבות ברישום מוקדם*:
דמי הרישום לקורס - 300 ₪ לסמסטר אחד (12 הרצאות בכל סמסטר)
דמי הרישום לקורס השנתי - 480 ₪

הטבות ברישום מוקדם, לא יאוחר מה- 17.9.20:
לנרשמים לשני הסמסטרים - הנחה של 10%, ב-6 תשלומים ללא ריבית                                              
לנרשמים לסמסטר אחד - הנחה של 5%, ב-2 תשלומים ללא ריבית

הרישום להרצאות לאחר ה-17.9.20 ללא ההטבות לעיל. אין כפל הנחות.

 

ביטולים:
עד להרצאה השלישית בסמסטר הראשון:
הנרשמים מראש לשני הסמסטרים - יחויבו ב-25% בלבד מדמי ההשתתפות ששולמו.
הנרשמים לסמסטר אחד בלבד -  יחויבו ב-50% מדמי ההשתתפות ששולמו.

החל מההרצאה הרביעית בסמסטר הראשון:                                                       

הנרשמים מראש לשני הסמסטרים - יחויבו ב-50% מדמי ההשתתפות ששולמו.                   
הנרשמים לסמסטר אחד בלבד -  יחויבו במלוא דמי ההשתתפות בקורס.

במקרה של ביטול:     
תתאפשר החלפת משתתף ללא דמי הביטול הנ"ל ובכפוף לתשלום בפועל של יתרת התשלום ע"י המשתתף החלופי, או זכות להשתתפות חברים של המבטל להרצאות הנותרות.

פתיחת הקורס מותנית במינימום נרשמים. במקרה של ביטול מסיבה זו הנרשמים לא יחויבו בתשלום.
 
*משתתפי ההרצאות לשנת תש''פ שלזכותם עומד זיכוי כספי, מחיר ההרצאות יקוזז מהזכות שעומדת לרשותכם.

לתכנית המלאה לחצו כאן
 
 
להרשמה אנא מלאו את הטופס הבא:

 
                                                                                      לתרומה עצמאית למורי הדרך לחצו כאן
 
  חזרה לעמוד הקודם >>>
   
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים