תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - עשרת התגליות הארכיאולוגיות החשובות לשנת 2020
   



 
 

עשרת התגליות הארכיאולוגיות החשובות לשנת 2020

כתב העת Biblical Archaeological Review הינו כתב העת הנפוץ ביותר בעולם בתחום הארכיאולוגיה של ארצות המקרא. כתב העת עוסק לא רק בתקופות המקראיות אלה גם בתקופות הקשורות לברית החדשה. ה-BAR נוהג לפרסם בסוף כל שנה את עשרת התגליות החשובות ביותר, ובגיליון של דצמבר 2020 הוא הכריז על התגליות להלן 1:

10. תבליטי אלים אשוריים
ארכיאולוגים איטלקיים וכורדים חשפו תבליטי סלע, המשתרעים לאורך כ-5 מטרים, המתארים את מלך אשור ושבעה אלים אשוריים הניצבים על גבם של בעלי חיים קדושים. היצירה נחצבה בסלע, לאורך תעלת השקיה מהתקופה האשורית, באזור צפון כורדיסטן בעיראק. ההערכה היא כי המלך המוצג בתבליט הינו סרגון השני, ששלט בין השנים 722 עד 705 לפסה"נ. המלך סרגון כבש את ממלכת ישראל הצפונית (מלכים ב ', ו) והגלה רבים מתושביה למרחבי השליטה האשורית. עורך הרשימה מציע אפשרות שהתעלה שבה נמצא התבליט נחפרה על ידי בני ישראל אשר שועבדו על ידי סרגון השני.

 

 
קטע מתבליט סרגון השני
 

9. כנסייה בנויה על מצוק
חפירה ארכיאולוגית בבניאס חשפה שרידי כנסייה מהמאה הרביעית שנבנתה, כפי שהיה מקובל במקרים רבים, באתרו של מקדש פגאני. בניאס הייתה מרכז פולחן לאל פאן, ומכאן שמו היווני – פאניאס. המקדש הוקם לכבוד האלוהות היוונית הקשורה למין ולאביב.
הנוצרים במאה הרביעית, לעומת זאת, כינו את המקום קיסריה פיליפי. במקום פטרוס אמר לישו, "אתה המשיח" וישו השיב, "על הסלע הזה אבנה את הכנסייה שלי" (מתי 16: 13–19). על אבן בין שרידי האתר נותרו תחריטי צלב שהשאירו עולי רגל שביקרו בכנסייה זמן קצר לאחר שהנצרות הפכה לדת הרשמית של האימפריה הרומית.

8. מבצר של בעל ברית של דוד המלך
ארכיאולוגים ברשות העתיקות חשפו בניין מבוצר ברמת הגולן המתוארך לתקופת שלטונו של דוד, בשנת 1,000 לפסה"נ לערך. על אבן בזלת גדולה באתר חקוקות שתי דמויות בעלות קרניים וזרועות מושטות.
ארכיאולוגים מעריכים שהמכלול אותו חשפו היה מצודה שהשתייכה לממלכת גשור, בעלת ברית של דוד המלך. אשתו של דוד מעכה, אמו של אבשלום, הייתה בתו של מלך גשור.

7. שאריות עשן קדוש
בבדיקה חדשה של שרידים אורגניים, מתוך חומר שרוף על פני מזבח מן המאה השמינית לפני הספירה, התגלו שאריות של מריחואנה. זוהי הראיה הראשונה שקנאביס היה קשור לפולחן ביהודה. זו גם העדות הקדומה ביותר לשימוש פולחני במריחואנה עד כה. 
מרכז הפולחן במצודה המדברית בערד נחפר לראשונה בשנות השישים. בדיקות שנעשו לפני כחצי מאה לא הניבו תשובה ברורה באשר למהות החומר השרוף. בדיקות חדשות בוצעו באמצעות ציוד וטכניקות משופרות. על המזבח השני שנחשף במקדש בערד נמצאו עקבות של לבונה (על הממצא הייחודי ראו מאמרו של ד"ר ערן אריה, מי שביצע את המחקר, מאמר אשר פורסם על ידי תגליות). 

 


המזבחות מתל ערד ולמעלה כתמי העפר שנבדקו במחקר

 


6.  מקדש המתחרה בירושלים

פרופ' עודד ליפשיץ, ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-א
ביב ותלמידתו לתואר שלישי, הגב' שועה קיסילביץ', מעריכים שמקדש שהתגלה במהלך הקמת גשר מוצא בתוואי כביש 1, ליד ירושלים, נבנה בסביבות 900 לפני הספירה. על פי הערכות, 

מקדש מוצא דומה בגודלו למקדש שבנה שלמה חצי מאה קודם לכן שמונה קילומטרים מזרחה. המקדש במוצא שימש ככל הנראה לפולחן לאלוהי ישראל - וגם לאלים אחרים (על פסלי האלוהויות שנחשפו באתר ראו במאמר בתגליות).

                                                                                                              צלמית מהמקדש במוצא

הגילוי היה מפתיע אך הוא משתלב היטב עם הנרטיב המקראי המציג מחלוקות לאומיות על היכן, כיצד, ואת מי יש לסגוד. החוקרים חושבים שחלק מהטקסטים המקראיים העיקריים נכתבו במטרה להגן על מרכז הפולחן הירושלמי. במלכים א' מסופר כיצד במהלך אותה המאה הקימה ממלכת ישראל הצפונית מרכזי פולחן בדן ובבית אל.
 

5. האלים של כנען
הארכיאולוג הישראלי יוסף גרפינקל, ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, חשף

 את המקדש הכנעני מהמאה ה-12 לפני הספירה בתל לכיש, אחת הערים החשובות ביותר בתקופת המקרא. בחפירה נחשפו שפע חפצים אשר שימשו לפולחן הכנעני, כולל תכשיטים, פגיונות ושתי צלמיות ברונזה בגובה ארבעה סנטימטרים של אלים.
נראה שהגילוי המשמעותי ביותר במקדש היה שרביט ברונזה מצופה כסף. גרפינקל מאמין שהשרביט הוחזק בידו של פסל בגודל אנושי של האל הכנעני בעל. הפסל עצמו לא נמצא, אך אין להתפלא על כך מכיוון שפסלים גדולים של אלים כנענים קדומים נדירים מאוד בממצא הארכיאולוגי.

 

                                                                                                                                                                                              צלמיות מהמקדש בלכיש

 

4. ארמון שמור היטב
הארכיאולוגים ד"ר עומר סרגי וגב' רייצ'ל לינדמן, ביצעו חפירת הצלה בתוואי כביש עוקף צפוני לעיר עפולה. החפירה נוהלה על ידי מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר), בחסות המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. בחפירה נחשף מתחם מלכותי ששירת מלכים ישראלים כמו עמרי ואחאב. המתחם ממוקם רק כעשרה קילומטרים מתל יזרעאל, אתר ארמון נוסף של המלך אחאב. בניין עמודים גדול שנחשף באתר תואר על ידי החוקרים כ"בניין השמור ביותר מימי בית עומרי שנמצא אי פעם בישראל". קנקני אחסון שנמצאו באתר חושפים מה שנראה כמערכת ריכוזית של חלוקת מזון.

 


תצלום אויר של מבנה השרד בחורבת טבת

 

3. כנסייה בבית לאודיקיה
הארכיאולוג הטורקי ג'לאל שימשק גילה פריטים קדושים ששימשו את הפולחן הנוצרי בעת חפירת בית בלאודיקיה. הבית הפריסטילי – שבליבו הייתה גינה או חצר מרכזית המוקפת בעמודים (מכאן המונח פריסטיל) - היה ממוקם ליד תיאטרון וכנראה היה בבעלותם של אנשים אמידים. העיר לאודיקיה והכנסייה שלה הוזכרו בברית החדשה.

2. "הזיוף" הוא אמיתי והממצאים מזויפים
אחת הבעיות של הארכיאולוגים היא קביעת האותנטיות של חפצים שמקורם אינו בחפירה ארכיאולוגית המתועדת כראוי. הכוונה לפריטים שנמכרים בשוק העתיקות. השנה נראו כמה דוגמאות מרכזיות לאופן בו טכנולוגיה חדישה יכולה לעזור בפענוח מידת האותנטיות של ממצאים: טביעת חותם על חרס, שבעבר האמינו שהייתה מזויפת, הוכחה כאותנטית, בעוד שקטעים ממגילות ים המלח, שפעם האמינו כי הם עתיקים, נחשפו כמזויפים.
פרופסור יובל גורן מאוניברסיטת בן גוריון וצוותו קבעו כי "בולה", חותם על חרס, המתארת אריה שואג, מתוארכת לשלטונו של ירבעם השני, ששלט בין השנים 748-788 לפני הספירה. הבולה נרכשה בשוק בדואי בסכום קטן לפני כמה עשורים.
במקביל, מומחים לאיתור זיופי אמנות גילו ש-16 קטעים ממגילות ים המלח, באוסף מוזיאון התנ"ך, היו זיופים מודרניים. המוזיאון זכה לשבחים על החקירה המעמיקה שלו והוא מציג כעת את הזיופים בתערוכה המתמקדת בבעיית הזיוף. ישנם יותר מ-70 קטעים מזויפים נוספים המוצעים לאספנים מאז שנת 2002.

1 .שרידי שלטונו של מנשה
גילוי שרידי ארמון שאולי שייכים למלך מנשה, השליט אשר ההיסטוריה המקראית לא הציגה אותו באור חיובי (מלכים ב' 21) מרחיב באופן דרמטי את הבנתם של ארכיאולוגים את שלהי ימי מלכות יהודה. השרידים נחפרו על ידי יעקב ביליג, מרשות העתיקות, בטיילת ארמון הנציב (ראו מאמר באתר תגליות). האתר בו התקיימה החפירה משקיף מדרום על הר הבית ועל העיר העתיקה בירושלים. מקובל להניח שכותרות האבן "הפרוטו-איאוליות", אשר כמה מהן נמצאו באתר, קשורות למבני מלוכה מתקופת בית המקדש הראשון. המבנה תוארך לשלטונו של מנשה אשר נמשך 55 שנים, בראשית המאה ה-7 לפסה"נ. מנשה ירש את השלטון ביהודה מאביו חזקיהו המלך.
מרחק קצר דרומה משם, ליד בניין השגרירות האמריקאית שהוקמה לאחרונה, מצאו הארכיאולוגים נריה ספיר ונתן בן-ארי מרשות העתיקות, שרידים של מחסן גדול. האתר תוארך לתקופה בה נבנה הארמון שתואר לעיל. לדעתם, היה זה מתקן מרכזי להפצת מזון ואולי היה במקום גם מחסן לעודפי תוצרת חקלאית.
לפני עשור חשפה משלחת בראשה עמדו הארכיאולוגים פרופ' עודד ליפשיץ, פרופ' יובל גדות ופרופ' מנפרד אומינג, שרידי ארמון ומרכז אדמיניסטרטיבי ברמת רחל. בשנת 2020 פורסם דו"ח החפירה, וממנו ניתן ללמוד שהאזור הסמוך לרמת רחל, מדרום לירושלים ובואך בית לחם, שימש את השליטים המאוחרים בממלכת יהודה כמרכז שלטוני.


הדמיית המכלול בארמון הנציב באדיבות עיר דוד



1 התיאורים של כותב הכתבה אינם בהכרח על דעת החוקרים. מערכת כתב העת פונה בעיקר לציבור הנוצרי בצפון אמריקה ולפיכך עורך הכתבה נוטה לכרוך את הממצאים עם המקורות של התנ"ך והברית החדשה, גם במקרים בהם הקשר אינו חד-משמעי. סקירה זו איננה תרגום של המאמר ומערכת תגליות מצאה לנכון להוסיף או לגרוע מהטקסט המקורי.
 


 

 
  חזרה לעמוד הקודם >>>
 
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
שעות מענה טלפוני: ימים א-ה, 09:00-16:00
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים