תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - פסל זיאוס או פוסיידון
   



- אל תחמיצו את הערב הזה 26.5 יום ראשון ,18.30-21.15 ,השקת הקתדרה למורשת יון - טעימות אוכל בסגנון יווני, הרצאה מפרופ' מלכין, חתן פרס ישראל, ומוסיקה מלהקת אנסמבל יוונית  
 
לעיונכם - סדרת יון לשנת תש"פ כבר נמצאת באתר, הקתדרה הישראלית למורשת יוון 2019-2020  
 
24.05.19 - סיור בתל ערד ותל שבע  
 
28.05.19 - סיור רמדאן ראפה ואבו גוש  
 
30.05.19 - כנס לוד  
 
- הצטרפו אלינו לסמסטר ב' של הרצאות "תגליות מן העבר" תשע"ט. נושא אנדולוסיה  
 
- סיור לקרואטיה - הקבוצה מלאה, בספטמבר יוצא סיור נוסף עם פרופ' סג"ל לצפון מערב יון-אפירוס  
 
- הצטרפו לקורסי הרצאות מרתקים על מורשת יון העתיקה, בהנחית פרופ' בועז זיסו וד"ר רחל גוטסמן בימי רביעי במוזיאון תל אביב לאמנות.  
 
- סיור הכרות בקבוצה ד' בימי שבת בעלות 150 ש"ח בלבד  
 
 

  
פסל זיאוס או פוסיידון
 
פסל ברונזה של זאוס או פוסידון, 
נמצא בשנת 1926, בתחתית הים בכף ארטמיסיון, בצפון אֶוּבּוֹיָה (Euboea), צפונית-מזרחית לאתונה.
460 לפנה"ס לערך
גובה 2,09 מ '
מוצג במוזיאון הלאומי של יוון באתונה

© הצילום מתוך אתר האינטרנט של המוזיאון הלאומי של יוון
 
פסל ברונזה של אל אשר נמשה מתחתית הים. האל מושיט את זרועו השמאלית לפנים, בעודו משליך את הרעם או את הברק, שהחזיק בידו הימנית. פניו של הפסל חתומות ואינן מסגירות רגש. יש הרואים בכך ביטוי לעקבות האומנות היוונית הארכאית. מקובל לזהות את הפסל עם זאוס או עם פוסידון, אף שהזיהוי שנוי במחלוקת וסביר יותר שמדובר בזאוס. פסל הברונזה הוא אחת היצירות המקוריות השמורות המעטות משיאה של התקופה הקלאסית. יצירת אומנות זו בולטת בזכות הביטוי המושלם של התנועה והאנטומיה האנושית. אין ספק שהפֶסל נוצר על ידי פָסל גדול של התקופה הקלאסית המוקדמת, אף שזהותו לא ידועה.
 
זֶאוּס אל השמים, הוא מטיל הרעם והברק,  בכיר אלי אולימפוס ומלכם. זאוס הוא בנם של הטיטאנים קרונוס וריאה. במיתולוגיה הרומית מכונה זאוס "יופיטר".
אחיו הזכרים של זאוס חילקו ביניהם את השליטה על כדור הארץ: זאוס - אל השמים ומזג האוויר , פוסידון  - אל הים ורעידות האדמה, האדס - אל השאול, המתים, ואוצרות האדמה.
זאוס נישא לאחותו הרה, הקנאית והנקמנית, הוא היה אביהן של מספר דמויות בולטות במיתולוגיה היוונית, בהן:  אתנה, דיוניסוס, אפולו וארטמיס. הוא מתואר כישות יצרית מאוד: רודף נשים, חם מזג וחובב יין, מה שלעיתים סיבך אותו בצרות. תאוות הבשרים שלו הביאה אותו ללבוש צורות שונות כדי לפתות אלות, נימפות ובנות תמותה, למורת רוחה של הרה אשתו.
זאוס לא היה אל נקמן, ולא נהג לנטור טינה. בשל חשיבותו הרבה של זאוס בפנתיאון האלים היווני, הוקמו לכבודו מקדשים רבים ברחבי העולם היווני. הגדול מבין המקדשים היה מקדש זאוס האולימפי, אשר בנייתו החלה בתקופה הארכאית, במאה ה-6 לפסה"נ ונמשכה משך מאות שנים עד לתקופה הרומית. מקדשים מפורסמים נוספים היו באולימפיה ובאי דלוס.

 
  חזרה לעמוד הקודם >>>
   
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים