תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - קברי המקבים ב
   



 
 

היכן היו קברי המכבים? - חלק ב'1
מאת אלון שביט2


 

כפי שתיארנו בסקירה קודמת, ספר מכבים מוסר כי המלכים החשמונאים נקברו במתחם קבורה מפואר אשר עוטר בשבע פירמידות, ובתבליטים שתיארו כלי נשק ו"פיתוחי אוניות, להראות לכל יורדי הים". רבים מקרב החוקרים מפרשים את הנוסח הכתוב כפשוטו ומציעים שמונומנט הקבורה של בית חשמונאי הוקם בראש שלוחה או כיפה אשר נצפתה מקו החוף, יש להניח מנמל יפו, שהיה הנמל המרכזי של ארץ ישראל במרחק הקצר ביותר מאזור מודיעין.

במהלך ההיסטוריה מיקומה של מודיעין ומיקום קבר החשמונאים נותרו עלומים. לדעת חוקרים רבים חכמי המשנה והתלמוד ביקשו להסתיר מהדורות הבאים את פועלם של בני משפחת חשמונאי והם טיפחו את הנרטיב של נס חנוכה בניסיון להמעיט בערך מלחמותיהם של המכבים וההישג שלהם בהכניעם את צבא הממלכה הסלווקית הגדולה ובייסוד ממלכה יהודית עצמאית. לצורך כך הם טפחו נרטיב המדגיש את הניצחונות ואת טיהור המקדש כחלק מההשגחה האלוהית. ואכן, נס פך השמן הפך עד מהרה לטעם העיקרי לחג.
מי שעסק בצורה שיטתית יותר במכבים במשך ההיסטוריה היו דווקא הנוצרים. הם ראו במכבים סמל לגבורה מונותאיסטית, ומי שנלחמו בפגאנים החוטאים גם במחיר קידוש השם. הנוצרים קידשו את אתרי המפתח בהם פעלו המכבים ובכלל זה את מקום קבורתם. רבים מהאתרים הנוצריים המוקדשים למכבים מופיעים ב"מפת מידבא" המפורסמת – פסיפס ביזנטי מאמצע המאה ה-6 שנמצא בכנסייה בעיר מידבא בעבר הירדן. במפה מופיע ציון לכנסייה הניצבת על קברות המכבים, אך גם כנסייה זו לא שרדה ולא ברור היכן היא נמצאה.

לצורך בחינת מיקום קברי המקבים, עלינו להבין בשלב ראשון מה אנו מחפשים. במאה השנייה לפני הספירה ביסס שמעון את שלטונו ואת עצמאותו והתפנה להקים קבר מונומנטלי לזכר בני משפחתו. באותה תקופה התקיימו ברחבי אגן הים התיכון עשרות ממלכות קטנות אשר התקיימו במרחב ההלניסטי. חלקן היו עצמאיות וחלקן זכו לעצמאות חלקית בלבד. אך מרבית הממלכות הללו התאפיינו בהשפעות תרבותיות שמיזגו את המורשת המקומית שהושפעה בעבר בעיקר מהמזרח ואת תרבות יוון שנפוצה במרחב על ידי ההלניסטים. רבות ממשפחות המלוכה באותם ימים הקימו מונומנטים מפוארים לקבורה אשר זכו לכינוי מאוזוליאה (ביחיד: מאוזוליאום). מקור ההשראה לשם המבנה ולמראהו היה במאוזוליאום בָהלִיקַרְנָסוֹס (במקומה של עיר הנמל בּוֹדְרוּם, בתורכיה של ימינו), אשר הוקם כמונומנט הקבורה של המלך מָאוּזוֹלוֹס במאה ה-4 לפסה"נ. על המבנה המפואר שנחשב לאחד משבעת פלאי תבל של העולם העתיק תוכלו לקרוא בסקירה נפרדת.

 

המאוזוליאום ב-Belevi, תורכיה


בתקופה ההלניסטית נבנו ברחבי ארצות הים התיכון מבני מאוזוליאה נוספים. דוגמה מוכרת מהמאה ה-3 לפסה"נ הינו המאוזוליאום ב-Belevi בתורכיה, סמוך לעיירת התיירות קושאדסי. המבנה הזה היה מעין יציר מעבר בין המאוזוליאום הענק בהליקרנסוס לבין הקברים שהוקמו לאחריו. הוא נבנה על גבי פודיום שמידותיו 29X29 מטרים. בבסיסו היו 3 מדרגות ומעליהן שתי קומות בנויות לגובה שלא ניתן לשחזרו בשל היעדר ממצאים. החוקרים מתארכים את המבנה  לראשית המאה ה-3 וישנה התלבטות מי נקבר בו. רבים מסכימים שאנטיוכוס ה-II תיאוס (האלוהים) נקבר במקום בשנת 246 לפסה"נ לאחר שאשתו לאודיקיה הרעילה אותו ולאחר מכן נישאה לסלווקוס ה-II אשר שלט תחתיו.
 

המאוזוליאום בסברטה, לוב


מאוזוליאום B בסברטה, לוב, הינו מונומנט קבורה מפורסם שתוארך לאמצע המאה ה-2 לפסה"נ. המאוזוליאום שוחזר על בסיס פרטים ארכיטקטוניים רבים שנמצאו סמוך לו. בסיסו קטן יחסית ואינו עולה על 55 מטרים, אך הוא בנוי לגובה של למעלה מ-15 מטרים כשחלקו העליון מעוצב כחרוט משולש.
מונומנט דומה אשר השתמרותו פחות טובה, אך נראה שהיה מרשים מאוד בעבר, הינו המאוזוליאום באתר Beni Rhenane באלג'יריה. זהו מבנה בעל תכנית ייחודית. הוא ניצב על בסיס שכלל שלוש צלעות ישרות וביניהן שלוש צלעות מעוגלות. בסיס המבנה היה ברוחב כ-15 מטרים. גובהו התנשא לכ-30 מטרים.

 

     

          שחזור המאוזוליאום ב-Beni Rhenane                      תכנית וחתך המאוזוליאום ב-Beni Rhenane
 

מונומנט נוסף המתוארך למחצית המאה ה-2 לפסה"נ מוכר כ- Es-Soumma באתר באלג'יריה המכונה בערבית אל-חרוב. זהו כנראה מבנה הקבר של המלך הנומידי מיקפסה (Micipsa) בנו של מסיניסה. מונומנט זה ניצב על בסיס ששטחו 10.5X10.5 מטרים. יש להניח שגובהו היה כפול מאורך בסיסו. הוא משלב אלמנטים עיטוריים בהם השפעות ממצרים ומיוון.
 

המאוזוליאום ב-Es-Soumma
 

הקבר הפוני בטוגה, תוניסיה, מתנשא לגובה 21 מטר וגם הוא מתוארך למחצית השנייה של המאה השנייה לפסה"נ. באתר נמצאה כתובת אשר תועדה במאה ה-19 על ידי תומס ריד, הקונסול הבריטי. הכתובת הדו-לשונית מציינת את שמותיהם ואת עיסוקם של בעלי המקצוע שהיו מעורבים בהקמת המונומנט וניתן ללמוד ממנה שבין חומרי הבנייה היו גם כאלה שלא נראים לעין בשרידים כיום, כדוגמת נגר אומן עץ. על פי הכתובת הקבר נועד לאטבן, בנם של לפמתת ופאלו. גם במקרה זה אנו עדים לבסיס מדרגות עליו ישנה מעין קובייה רבועה הבנויה באבנים גדולות ומעליה מבנה דמוי מקדש אליו צמודים עמודים אחוזים בסגנון האיוני. הקומה הבאה בנויה כריבוע צר יחסית, מעוטר בתבליטים מרשימים ומעליו כרכוב מצרי ובראש המבנה הוצבה מעין פירמידה.
                                                                                                                   הקבר הפוני בטוגה, תוניסיה

לסיכום, אנו מתרשמים שבמאה ה-2 לפנה"ס רבים 
מהמנהיגים המקומיים בארצות הים התיכון נהגו להקים מבני קבורה מפוארים אשר נצפו מרחוק. המבנים הללו אינם זהים, אבל ניתן לקבוע שיש להם מאפיינים מאוד ברורים. הם בעלי מתאר רבוע או לעיתים בעלי תכנית הרכזית (בעלת מתאר סימטרי הסובב נקודה מרכזית). הם בנויים באבני גזית גדולות, אשר כל נדבך שלהן מתנשא לגובה של כחצי מטר ויותר והם מבנים גבוהים המתנשאים לכדי למעלה מ-20 מטרים. בכל העולם נוהגים חוקרי תרבות חומרית לבסס את מחקריהם על חקר השוואתי ואין סיבה לפיה לא נסיק שעלינו לחפש מבנה המתאים למתאר המאוזוליאה שהוצגו לעיל.
   
     שרטוט אבן של קירות המאוזוליאום בחרובה                                  תכנית המאוזוליאום בחרובה משמאל


מאוזוליאום שלא זכה עדיין לחשיפה משמעותית, נמצא ככל הנראה באתר במערב העיר מודיעין המוכר בשמו הערבי חרובה. במבנה לא התקיימה חפירה ארכיאולוגית עד כה ולכן הוא לא זכה לחשיפה משמעותית. המבנה זוהה במסגרת סקר מפת גזר3, אשר בוצע על ידי כותב שורות אלה והוא פורסם במסגרת הסקר הארכיאולוגי של ישראל באתר רשות העתיקות. המבנה נמצא בראש כיפה נישאת, ממנה ישנה תצפית לכל מרחב מודיעין ולמישור החוף. מדובר במסד אבן מסותת היטב אשר מידותיו כ-11X11 מטרים. הוא בנוי באבנים המסותתות עם סיתות שוליים בסגנון שהיה מקובל בתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס. סמוך למבנה נמצאו גם חרסים רבים המתוארכים לתקופה זו. מכל האתרים הרבים שזוהו כאתר המאוזוליאום של בית חשמונאי, נראה שאתר זה הינו המתאים ביותר, הן בשל מאפייני התקופה והן בשל העובדה שהוא צופה על קו החוף וניבט היטב לבאים מהים לכיוון חוף ארץ ישראל, בהתאם לעדות בספר מכבים א', פרק י"ג, 30-27.
 

פרופ' בועז זיסו וד"ר אלון שביט צופים בשרידי המאוזוליאום בחרובה (צילם: פטר-פן סטפנסקי)
 

 

1זו סקירה שניה מתוך שתיים. בסקירה הקודמת הצגנו את המקורות העוסקים בעיר מודיעין ובמונומנט הקבורה של בית חשמונאי וסקרנו את ההצעות הרבות במחקר לזיהוי אתרים אלה.

2הכותב ביצע בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 מאות ימי סקר ארכיאולוגי באזור העיר מודיעין. בתחילה שימש הסקר לצורך תכנון העיר מודיעין. לאחר מכן פורסמה עבודת מ"א בשנת 1992, הדנה בממצאי הסקר. אזור מודיעין נסקר על ידי שביט גם במסגרת עבודת הדוקטור שלו. בשנת 2013 פורסמה על ידי שביט מפת גזר (מפה 82) בסקר הארכיאולוגי של ישראל. מפה זו כוללת את החלק המערבי של העיר מודיעין ובו מרבית האתרים שהוזכרו במאמר זה. במסגרת מפה זו פורסמו למעלה מ-730 אתרי עתיקות בתא שטח של 100 קמ"ר וכמות כה רבה של אתרים לא אותרה באף מפה אחרת במסגרת סקר ישראל. ריבוי האתרים במפה מעיד על חשיבותו של חבל ארץ זה ועל יציבותו היישובית במשך ההיסטוריה של ארץ ישראל.
3 http://survey.antiquities.org.il/#/MapSurvey/67/site/14641
 
 

לקריאת המאמר בפורמט PDF
 

  חזרה לעמוד הקודם >>>
 
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
שעות מענה טלפוני: ימים א-ה, 09:00-16:00
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים