תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - שערי הניצחון באדריכלות העירונית הרומית
   



 
 
שערי הניצחון באדריכלות העירונית הרומית
 

שערי הניצחון מוכרים לנו גם כ'קשת ניצחון' והם כוללים סוגים שונים של שערים אשר כונו גם (Memorial Arch ו- Monumental Arch), בהם:
קשת הניצחון (Triumphal Arch) - הינה מבנה דמוי שער שהוצב מעל רחובה של עיר, מעל דרך בין עירונית או ברחבה עירונית. חלק מהקשתות הללו נועדו להנציח אירוע היסטורי או אישיות שקשורה באירוע, לדוגמא ביקור של קיסר רומא בעיר, אירוע במהלכו ביקשו תושבי העיר לבטא נאמנות לרומי ולקיסר. במקרים רבים הוקמו הקשתות האלה בהוראה ישירה של הקיסר או בהוראת מקורביו תוך שהמבנה האדריכלי המפואר, התבליטים המפארים את השער ומנציחים את מעשיהם של השליטים והכתובת שהתנוססה בראשו שימשו כלי תעמולה רב-עוצמה. השערים מוקמו במרכזי הערים לאורך צירים בהם הלכו תושבי העיר ואורחיה פעמים אין ספור. שערי הניצחון הוקמו לעיתים ביוזמת הערים תוך שהם מאפשרים לפרנסי העיר להביע את תודתם לשליט על הענקת מעמד לעיר וזכויות לתושביה, בהן שחרור ממסים.
קשתות ההנצחה (Honorary Arch) - נועדו להנציח אישים ללא קשר לאירועים היסטוריים.
קשתות המציינות גבולה של עיר (Municipal Arch) - קשתות אלה הוצבו בכניסה לעיר על הדרך הראשית. היו שערים שסימנו מעבר בין מחוזות, פרובינקיות או טריטוריות שונות (Territorial Arch).


בתמונה: שער קונסטנטינוס ברומא
 

מרבית קשתות הניצחון ברחבי האימפריה הרומית הוקמו כתפאורת רחוב מרהיבה ולא לכבודה של אישיות מסוימת או להנצחה של אירוע. קשתות אלה (Decorative Arch) היו מבני אבן ושיש דקורטיביים שתכליתם הייתה לפאר את רחובות העיר ואת כיכרותיה ולשמש נקודת ציון מונומנטלית במרחב העירוני. מדובר במבנה אבן שתכניתו ומתארו היו פשוטים. התכנית הפשוטה יותר הינה מעבר קשות בודד הנתמך על ידי שתי אומנות דמויות מגדלים מלבניים או רבועים עליהם קמרון חבית. מעל לקמרון נבנה מבנה אופקי שטוח שכונה 'אטיקה' attic, אשר בחזיתות שלו הוצבו לרוב כתובות ועל גגו השטוח ניצבו פסלים. קשת טיטוס בפורום הרומאי הינה הקשת המפורסמת ביותר מבין הקשתות האלה. עד שלהי ימי הרפובליקה היו מרבית השערים בעלי קשת בודדה. החל מימי אוגוסטוס רוב הקשתות היו בעלות שלושה מעברים שנתמכו על ארבע אומנות. השער בעל שלושת הקשתות התאפיין לרוב בקמרון מרכזי רחב יותר וגבוה ביחס לשניים האחרים. בשל גודלו הניכר של המבנה, האטיקה שמעל לשלושת המעברים אפשרה מרחב ניכר לביטוי אומנותי באמצעות פסלים, תבליטים, עמודים ואומנות אחוזים וחופשיים וכתובות. במבנה השער שולבו גומחות מלבניות או גומחות שחלק העליון עגול למחצה ובתוכן הוצבו לא אחת הפסלים. העיטור העשיר והתלת ממדי ביטא עושר צורני ויצר משחקי אור וצל אשר הפכו את קשת הניצחון למונומנט בעל איכות ארכיטקטונית ייחודית. גג האטיקה שימש במקרים רבים להצבת פסל מרכבת הקיסר הרתומה לארבעה סוסים, פסל שזכה לכינוי Quadriga. קשת קונסטנטינוס, הסמוכה לאמפיתיאטרום פלביום (הידוע כקוליסאום), ברומא, הינה הקשת המוכרת ביותר בסגנון זה. 


בתמונה: קשת טיטוס בפורום ברומא


ראשית השימוש בקשת הניצחון הייתה בתחומה של איטליה. יתכן שהאטרוסקים היו הראשונים להקים קשתות ניצחון אך ההשראה למבנה ייחודי זה הייתה בימי ההלניסטים. עיצובה של הקשת התגבש במאתיים השנים האחרונות לפסה"נ, בעיקר בשלהי תקופת הרפובליקה הרומית ובתקופת הפרינקיפט. החל בימי אוגוסט קיסר נפוצו קשתות הניצחון ברחבי הפרובינקיות. במחקר מוכרות למעלה מ-600 קשתות ניצחון בתחומי האימפריה הרומית. השיקולים לבניית הקשתות השונות היו מגוונים: לעיתים שיקולי תקציב הובילו לבחירת קשת קטנה וצנועה ובמקרים אחרים שיקולי תכנון מרחבי חייבו התאמה של המבנה למונומנטים הסמוכים לו.


בתמונה: מרכבת ארבעת הסוסים – פסל מהמאה ה-19 בברצלונה
 

באזור ארץ-ישראל - סוריה החלו לבנות קשתות ניצחון בראשית המאה השנייה לספירה. העיר גרש, בעבר הירדן, זכתה לשתי קשתות ניצחון, האחת ניצבת מעל הדרך המובילה לעיר, 460 מטרים מחוץ לשער הדרומי. קשת זו הוקמה בשנים 130-129 והוקדשה לקיסר הדריאנוס. הקשת השנייה הוקמה בכניסה הדרומית לקרדו מקסימוס של גרש, בצמוד לכיכר הסגלגלה. קשת זו ממקדת מבחינה ארכיטקטונית את המעבר מהכיכר לרחובה הראשי של העיר. הקשת המוכרת בישראל הינה קשת אקה הומו Ecce Homo בצמוד ובתחומו של מנזר אחיות ציון בירושלים. קשת זו הייתה בעלת שלושה פתחים והיא ניצבה כנראה בכניסה לפורום מרחוב דקומנוס שהגיע ממזרח.


בתמונה: שער ניצחון בגרש, צילום: נחום שגיב
 

בשל פארן הרב, זכו קשתות הניצחון לתשומת לב חסרת תקדים במחקר הארכיאולוגי-אדריכלי-אמנותי. לא לחינם נוכל למצוא שערי ניצחון גדולים ומפוארים בערים רבות ברחבי העולם, אשר תוכננו בהשראתה של רומא ועוצבו בסגנון ניאו-קלאסי וכמובן שהמפורסם מכולם הינו שער הניצחון בפריס.

לקריאה נוספת: סג"ל, א' 1995. ארכיטקטורה מונומנטלית בארץ ישראל ובמזרח הרומי. חיפה.

לקריאת המאמר בפורמט PDF לחצו כאן

 

  חזרה לעמוד הקודם >>>
 
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים