תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - תגליות מן העבר תש"פ
   



 


"תגליות מן העבר"
סדרת הרצאות לשנת תש"ף

סדרת הרצאות סמסטר ב'
30.10.19 – 22.01.20, ימי רביעי ב-20:30-19:00 באולם שיטרית, מוזיאון תל-אביב לאמנות

 
לאחר שקיבלנו אישור ממוזיאון תל אביב לאמנות לחזרה הדרגתית לשגרה, בכפוף לכללי המוזיאון ומשרד הבריאות, אנו משלימים את סדרת ההרצאות תש''פ שהופסקה עקב הקורונה.

שימו לב לתאריכים החדשים בימי רביעי בין השעות 20:30-19:00
לתכנית הסמסטר עם תאריכים מעודכנים לחץ כאן
 
כל מי שרשום כבר לסדרה, אין צורך לאשר הגעה (אם לא תוכלו להגיע – פנו אלינו מראש) שמכם מופיע אצלנו ואנו מצפים לראותכם. מצטרפים חדשים מתבקשים ליצור קשר עם המשרד.
 
כללי המוזיאון ומשרד הבריאות:
האולם יהיה בתפוסה של 75%, חובה להגיע עם מסיכה, בדיקת חום עצמית בבית וחתימה על הצהרת בריאות בכניסה לאולם.

 

 
לתכנית המעודכנת לחצו כאן
 
ארכיונים בעת העתיקה
 
הספרות והקולנוע סייעו בעיצוב דימוי לפיו משאת נפשו של הארכיאולוג הינה לחשוף מטמונים יקרי ערך, ארמונות פאר שחרבו על תכולתם וקברי מלכים עתירי מנחות יקרות. אך האמת היא שמרבית החוקרים, החופרים בערים עתיקות, חולמים יותר מכל למצוא ארכיון. המכתבים של העת העתיקה, בכתב חרטומים, בכתב יתדות או בכתב האלפא-ביתי, הינם נקודת החיבור האופטימאלית בין הממצא החומרי למקור ההיסטורי. הם אלה שמאפשרים לנו שחזור רב-ממדי של החיים בעת העתיקה לצד אימות הפרשנות שלנו אודות החפצים ה'אילמים'.
 
 

19.2.20 ארכיון אל-עמרנה
ד"ר עומר סרגי - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב
 

ארכיון אל עמארנה פותח בפנינו צוהר חשוב לימי השלטון המצרי בכנען בתקופת הברונזה המאוחרת (1550 - 1150 לפסה"נ לערך). הארכיון כולל מכתבים שנשלחו למלך מצרים ממלכים של מעצמות אזוריות שוות כוח למצרים (למשל, הממלכה החיתית, בבל) ומכתבים שנשלחו למלך מצרים ממלכי כנען המקומיים - מלך שכם, מלך ירושלים, מלך מגידו ועוד. מכתבים אלה כוללים מידע רב, לא רק על ההיסטוריה הפוליטית של כנען ומצרים, אלא גם על חיי היום-יום בכנען, על מבנה החברה והשלטון ועל דרכי התקשורת בעולם הקדום. המכתבים מאירים לנו את העולם הכנעני, ובכך מאפשרים לנו להבין תהליכים חברתיים ופוליטיים שהביאו, בסופו של דבר, לעיצובו של העולם המתואר במקרא, בתקופה שלאחר נסיגת השלטון המצרי. 
 

26.2.20 ארכיון מארי
פרופ' נתן ווסרמן - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית

 
מארי, תל חרירי, בסמוך ל'דר-אז-זור' במזרח סוריה דהיום, החלה להיחפר על ידי הצרפתים בשנות ה-30 של המאה הקודמת. תוך זמן קצר התברר כי בתל שטוח זה מצוי ארמון ענק ובו ארכיון מלכותי. עד היום נתגלו במארי כ-20,000 טקסטים, רובם מתוך הארמון. זהו הארכיון המלכותי המרכזי המוכר לנו ממסופוטמיה של האלף הב׳ לפסה״נ ולא ניתן להגזים בתרומתו להבנת ההיסטוריה והחברה של התקופה. בהרצאה יוצג תוכנו של הארכיון, אופן סידורו וניהולו, ותובהר חשיבותו העליונה להיסטוריה של האזור.
 

4.3.20 ארכיון חתושה – בירת הממלכה החיתית
ד"ר אמיר גילן  - החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, אוניברסיטת תל-אביב

 
ההרצאה תציג את בירתה של ממלכת החיתים, חתושה, השוכנת כ-160 ק״מ ממזרח לאנקרה, ובמיוחד את הארכיונים המלכותיים שבתחומה. אלו נחשפו במבנים במצודת הארמון (בויוקלה) ובמקדש הגדול, הממוקם בעיר התחתונה. בהרצאה נכיר את מאפייניה של האוריינות החיתית, את הסוגות הטקסטואליות האופייניות לה, את השפות השונות בהן כתבו באנטוליה החיתית, ואת שני הכתבים ששימשו את סופרי הממלכה, כתב היתדות והכתב ההירוגליפי-לווי.

 

11.3.20 ארכיונים בממלכות ישראל ויהודה
ד"ר עומר סרגי - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב

 
שאלת האוריינות בחברות קדומות הינה מרכזית להבנת האופן בו עוצב בחברות אלה הזיכרון ההיסטורי באמצעות כתיבה ספרותית. בכל האמור לממלכת ישראל ולממלכת יהודה, שאלת האוריינות והיכולת לחבר טקסטים ספרותיים מורכבים קשורה לא רק לאופן התפתחות הממלכות האלה, אלא גם לאופן בו אנו מבינים את ראשית חיבורו של המקרא ואת מקורותיו. הרצאה זו תתמקד בממצא הכתוב מישראל ומיהודה, ובמיוחד באופן בו הוא מאיר את התפתחותן של הממלכות האלה, ובמשמעותו להבנת חיבור המקרא. 
 
מחווה לאבות המחקר הארכיאולוגי
 
בשנה שעברה, במלאת שבעים שנה למדינה, הצגנו ארבעה מחלוצי המחקר הארכיאולוגי של ישראל, מקרב החוקרים העבריים. השנה אנו מבקשים להציג ארבעה מבכירי החוקרים הזרים, שהלכו לפני המחנה כמניחי אבני היסוד של המחקר הארכיאולוגי בארץ.
 

18.3.20 נדחה למועד חדש 01.07.20
סיר ויליאם פלינדרס פיטרי: אבי הארכיאולוגיה המדעית בארץ-ישראל

ד"ר דוד אילן – ראש מכון נלסון גליק לארכיאולוגיה בהיברו יוניון קולג' בירושלים
 
דמותו הייחודית של ויליאם פלינדרס פיטרי ומחקריו במצרים ובדרום מערב ארץ ישראל חתמו את ימיה הראשונים של הארכיאולוגיה בארץ במאה התשע עשרה, וייצגו את שלב המעבר למחקר מדעי. דמותו האקסצנטרית חסרת הפשרות, בצד החידושים הטכנולוגיים וגישתו הסיסטמטית לממצא, הותירו חותם בל ימחה על תולדות המחשבה הארכיאולוגית בארץ והיוו את הבסיס להתפתחותה של הארכיאולוגיה כמדע. בהרצאה זאת נתוודע אל חקר הארכיאולוגיה בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, ונתחקה אחר דמותו הייחודית של פיטרי ומחקריו השונים, תוך ניסיון להאיר את תרומתו להתפתחותה של הארכיאולוגיה כענף מדעי.

 
25.3.20  
נדחה למועד חדש 08.07.20
בעקבות גוטליב שומכר
ד"ר שלי אן-פלג

 
גוטליב שומאכר היה אחד מן האנשים המוכשרים שפעלו בארץ-ישראל בתחומי ההנדסה, המדידה, התכנון, המחקר הארכיאולוגי והטופוגרפי בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. עיקר תרומתו הייתה בפיתוח ארץ-ישראל ותחומי המדע בה, בתקופה רבת התמורות של שלהי השלטון העות'מאני. תוארו הרשמי, 'יועץ בנייה מטעם מלך וירטמברג', מרמז על מגוון הכישורים שבהם ניחן. בהרצאה נציג את האיש, את פועלו, את מגוריו, חייו וקבורתו בחיפה, את פעילותו כמתכנן הרכבת החיג'אזית, כמתכנן העיר עכו וכארכיאולוג תל מגידו. 


1.4.20 
נדחה למועד חדש 19.08.20
קתלין מרי קניון (1978-1906)
ד"ר גבריאל ברקאי


פרופ' קניון הייתה אחת הדמויות המרכזיות בארכיאולוגיה במאה ה-20. בארץ היא חפרה בשומרון, ביריחו ובירושלים. מלבד עבודתה בארץ ישראל היא חפרה גם בזימבבואה שבאפריקה, בלוב, באנגליה ובהודו. חפירותיה בירושלים, בשנים 1967-1961, בישרו את ראשית ארכיאולוגיה המדעית בעיר. בהרצאה נבחן עד כמה נותרו על כנם מסקנותיה של פרופ' קניון, לאור המחקרים שפורסמו לאחר מותה.
 

22.4.20  
נדחה למועד חדש 26.08.20
רב, ארכיאולוג וסוכן חשאי בעקבות ספני המלך שלמה: סיפורו של נלסון גליק
ד"ר גבריאל ברקאי

 
מבין הארכיאולוגים הזרים שעבדו בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי מתבלטת דמותו של נלסון גליק - יהודי ממוצא אמריקאי, רב רפורמי וסוכן חשאי מבית מדרשו של ויליאם פוקסוול אולברייט, אבי הארכיאולוגיה המקראית. גליק היה הראשון לבצע סקרים וחפירות נרחבות בנגב, בערבה ובאדום, מתוך רצון לגלות מחדש את נופי המקרא ואת הרקע לצמיחת ספר הספרים. הרצאה זאת תוקדש לאופן שבו הביוגרפיה הייחודית של גליק השפיעה על תפיסת עולמו המקראית והכתיבה את פרשנותו הארכיאולוגית.
 
 
אתרי עתיקות כמקומות קדושים
 
בשנים האחרונות עלתה והתעצמה תשומת הלב הציבורית בכל הקשור בניהול המקומות הקדושים, בפיתוחם ובפרקטיקה הפולחנית בתחומם. רבים מהמקומות הקדושים המרכזיים בארצנו הם אתרי עתיקות, ולא אחת ערכי שימור העתיקות נדחקים לקרן זווית תחת עוצמות המתח הדתי-חברתי בדיון על אותם אתרים. פרופ' כהן-הטב חקר תופעה מיוחדת זאת, וביקשנו ממנו להציג עבורנו כמה אתרים מייצגים.

6.5.20 
נדחה למועד חדש 15.07.20
הכותל של כולנו? המאבק לעיצוב רחבת הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים
פרופ' קובי כהן-הטב - המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), אוניברסיטת בר-אילן


הכותל המערבי הפך לאחר מלחמת ששת הימים, לראשונה בתולדותיו, לאתר בשליטה יהודית ובריבונות ישראלית. ניתוח תהליך עיצוב פניה של רחבת הכותל וסביבותיה הקרובות בעשורים שלאחר המלחמה מלמד שהכותל הפך לבמה, למיקרוקוסמוס של עימותים דתיים ומאבקי כוח פוליטיים במדינה, ובאמצעותו ניסו קבוצות שונות להיאבק על מקומן בשיח היהודי והישראלי במדינת ישראל.
 
13.5.20 
נדחה למועד חדש 22.07.20
מקום קדוש כאתר לאומי: קבר רחל בתקופת השלטון הבריטי
פרופ' קובי כהן-הטב - המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), אוניברסיטת בר-אילן


בתקופת השלטון הבריטי בארץ היה קבר רחל למקום קדוש ובעל משמעות מיוחדת בתודעת היישוב היהודי, אליו נהרו אלפים. המקום הפך לאתר בעל חשיבות לאומית רחבה לכלל היישוב, מציאות שלא התקיימה בו בדורות עבר. המקום עבר מייצוג סמלי של אובדן ואבל על החורבן מימי הבית הראשון והשני, לייצוגי נחמה וגאולה, שיבה לארץ-ישראל והתחדשות בתוכה. המציאות החדשה במקום הקנתה לו מעמד חדש, שניתן לכנותו 'אתר עלייה לרגל לאומי'. 
 

20.5.20 
נדחה למועד חדש 05.08.20
מקום קדוש בצבת דתית ומדינית: פרויקט 'נצרת 2000'
פרופ' קובי כהן-הטב - המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), אוניברסיטת בר-אילן

 
במסגרת ההכנות לקראת שנת המילניום קיבלה ממשלת ישראל בשנת 1993 החלטה על פרויקט "נצרת 2000". תוצאותיה של החלטה זו היו שיקום פיזי של חלקים מהגלעין ההיסטורי של העיר, בנייתם של מאות חדרי מלון חדשים, שיפורים בתשתית התחבורה של העיר וחשיפה חיובית של נצרת בתקשורת המקומית והעולמית. ואולם, האם כל אלה שינו באופן מהותי את חייה של נצרת?
 

27.5.20 
נדחה למועד חדש 12.08.20
הערצת קדושים, עליות לקברים והילולות בישראל
פרופ' קובי כהן-הטב - המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), אוניברסיטת בר-אילן

 
בעשורים האחרונים עדה החברה הישראלית לפעילות מוגברת במקומות הקדושים, ולפריחה חסרת תקדים של פולחנים עממיים סביב קברים המיוחסים לדמויות ממסורות יהודיות עתיקות וחדשות, הנתפסות כבעלות דרגה יתרה של קדושה וצדיקות. מיליוני ישראלים פוקדים מדי שנה את קבר רבי שמעון בר-יוחאי במירון, קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה וקבר רבי ישראל אבוחצירא בנתיבות, פעילות שהפכה לאחת התופעות התרבותיות הבולטות בחברה הישראלית בת ימינו.


לתכנית המעודכנת לחצו כאן
 
כללי:

סדרת ההרצאות "תגליות מן העבר" תתקיים כקורס שנתי באולם שיטרית במוזיאון תל-אביב לאמנות, שד' שאול המלך 27 בתל אביב, בימי רביעי בשבוע, בתאריכים המפורטים לעיל ליד כל הרצאה, בשעות 20:30-19:00.
מחירים והטבות ברישום מוקדם:
 
דמי הרישום לקורס - 720 ₪ לסמסטר אחד (12 הרצאות בכל סמסטר)
דמי הרישום לקורס השנתי - 1,440 ₪
הטבות ברישום מוקדם, לא יאוחר מה- 26.9.19:
לנרשמים לשני הסמסטרים - הנחה של 10%, ב-6 תשלומים ללא ריבית, והנחה של 15% בסיורים החד-יומיים במהלך הקורס.                      
לנרשמים לסמסטר אחד - הנחה של 5%, ב-2 תשלומים ללא ריבית, והנחה של 10% בסיורים החד-יומיים במהלך הסמסטר.
 
הרישום לקורס לאחר ה-26.9.19 הינו על בסיס מקום פנוי וללא ההטבות לעיל. אין כפל הנחות.
 
                                                                                             
ביטולים:
עד להרצאה השלישית בסמסטר הראשון:
הנרשמים מראש לשני הסמסטרים - יחויבו ב-25% בלבד מדמי ההשתתפות ששולמו.
הנרשמים לסמסטר אחד בלבד -  יחויבו ב-50% מדמי ההשתתפות ששולמו.
החל מההרצאה הרביעית בסמסטר הראשון:                                                                      הנרשמים מראש לשני הסמסטרים - יחויבו ב-50% מדמי ההשתתפות ששולמו.                                    
הנרשמים לסמסטר אחד בלבד -  יחויבו במלוא דמי ההשתתפות בקורס.
במקרה של ביטול:                                                                                                           
תתאפשר החלפת משתתף ללא דמי הביטול הנ"ל ובכפוף לתשלום בפועל של יתרת התשלום ע"י המשתתף החלופי, או זכות להשתתפות חברים של המבטל להרצאות הנותרות כמתנה באמצעות כרטיסים.
פתיחת הקורס מותנית במינימום נרשמים. במקרה של ביטול מסיבה זו התשלום לא יחויב.


ההרשמה במשרדי תגליות
08-6611330
או מלאו טופס ונחזור אליכם בהקדם:



 
  חזרה לעמוד הקודם >>>
   
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים