תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - מאמרים
   



 
 
רשימת מאמרים:

 
הרודיון לאור החפירות החדשות במדרונות ההר ובראשו
מאת: רועי פורת, יעקוב קלמן ורחל צ'אצ'י
משלחת חפירות הרודיון ע"ש אהוד נצר
האוניברסיטה העברית ומכון ישראלי לארכיאולוגיה ע"ר


בעשור האחרון זכה ארמונו הייחודי של המלך הורדוס בהרודיון למפעל נרחב של חפירות ומחקר שהובילו אהוד נצר ומשלחתו, ששפך אור על מבנהו ושלבי הקמתו של ההרודיון כמכלול, וכן על אגפים משמעותיים שלא היו מוכרים קודם לכן. 
 
"הציון הלז ומי בתוכו?" 
בית הקברות העתיק בצפת
מאת: יוסי סטפנסקי, ארכיאולוג ומורה דרך צפתי


בראשית 'ימי הקורונה' החלטתי שהגיע הזמן לעשות מעשה – דבר שתכננתי לעשות כבר לפני כמה וכמה חודשים אך מסיבות שונות העניין נדחה: לתעד ולמפות, סוף סוף, את עשרות המצבות העתיקות בני 500 ו- 400 שנה שנתגלו בשנים האחרונות בבית הקברות העתיק של צפת. 
פירמידות - לא מה שחשבתם:
על פירמידות עתיקות וגדולות מחוץ למצרים


הפירמידות הן תופעה עולמית. מסיבות שאיננו בטוחים לחלוטין, לפני כ -5,000 שנה, האנושות החלה לבנות פירמידות, זמן קצר לאחר שהחלה לבנות מבני אבן. מבנים מלכותיים אלה נמצאים כמעט בכל יבשת בכדור הארץ. יש פירמידות באפריקה, באירופה, באסיה ובכל רחבי היבשת האמריקאית. למרות שהפירמידות המפורסמות ביותר הן אלה שבגיזה במצרים, ישנן פירמידות רבות אחרות שהן לא פחות מרתקות.
 
ירושלים התת-קרקעית בציוריו של ויליאם סימפסון
מאת: פרופ' רוני רייך


ויליאם סימפסון היה צייר ממוצא סקוטי. הוא פיתח לעצמו קריירה של צייר צבאי, מומחיות שהיה לה ביקוש רב על-ידי הירחון הלונדוני המאוייר הנפוץ Illustrated London News . איוריו הצטיינו בפירוט רב ובדיוק רב. לפי הזמנת הירחון ב-1868 ערך סימפסון סיור קצר לפלשתינה. כאן חבר לצ'רלס וורן שערך באותה עת את חפירותיו בירושלים. אחדים מן האיורים מירושלים (כמו קשת וורן וקשת וילסון) בוצעו כתחריטים עבור העיתון ופורסמו שם.
 
היישוב היהודי בעבר הירדן- (הפראיה) בימי הבית השני
מאת: ד"ר נחום שגיב


סקירה זו מבוססת על עבודת הדוקטורט: 'היישוב היהודי בפראיה (עבר הירדן בתקופות ההלניסטית והרומית: הנתונים  ההיסטוריים  והממצא  הארכיאולוגי', אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, תשס"ד
חפירות ארכיאולוגיות במחנה ההשמדה סוביבור 2017-2007
מאת: יורם חימי


החפירות הארכיאולוגיות בסוביבור בוצעו על ידי צוות פולני-ישראלי: וויטק מזורק ויורם חימי מאוניברסיטת תל אביב. במהלך החפירות לאורך השנים נחשפו שרידי מבנים, גדרות, בורות אשפה, תעלת מילוט, משרפות פתוחות וקברים המוניים.
סבילים והשקיית עוברי דרכים בארץ-ישראל – הממד הגאוגרפי-היסטורי
מאת: ד"ר אבי ששון


אספקת המים לעוברי דרכים,  על-ידי חפירת בארות, בורות ומאגרים בצדי דרכים היה מנהג שרווח כבר בתקופות הקדומות והדים לו אנו מוצאים בספרות המקרא ובתלמוד.  
 
על התנ"ך, אגדת פסח וטקסטים מצריים

האם ניתן להתבסס על מגילות הפפירוסים ממצרים העתיקה לחקירת סיפור יציאת מצרים?
 

המקדש העתיק ביותר בעולם - 7,300 שנה לפני הפירמידות במצרים


המונומנט העתיק שנבנה על ידי תרבות לא ידועה שאולי הייתה עדה ואף שרדה, אירוע קוסמי בסביבות 10,000 שנים לפני הספירה.



 

האם נמצאו חללים נוספים בקברו של המלך המצרי תוּת עַנְח-אַמוֹן
 

מכ"ם חודר קרקע חשף מעבר סודי שהוחבא מאחורי הקיר הצפוני של תא הקבורה של המלך תות ענח-אמון. הידיעה המרעישה הגיעה ממצרים בשנת 2015, ושלחה גלי התרגשות ברחבי העולם. לאחר שכבר ניסו פעמים אחדות בעבר לסתור את ההשארה הסנסציונית, שוב ישנה תקווה כי קברו המפורסם של המלך תות ענח-אמון מסתיר חדרים סודיים.
 
גביע הליקורגוס (Lycurgus Cup), המוצג במוזיאון הבריטי, הוא אחד הממצאים המרתקים מימי קדם. ישנם הרבה מבנים וממצאים שונים מהעולם העתיק שמשאירים אנשים מודרניים נדהמים מהתחכום שלהם. מרתקת ומסתורית התובנה איך בני אדם בעת העתיקה, שלא החזיקו בכלים מדעיים מודרניים, יצרו מבנים כמו הפירמידות או מקדשי הזיגורט במסופוטמיה.
 

האמנה הבינלאומית לשימור ולשחזור מונומנטים ואתרים (אמנת ונציה 1964)
הקונגרס הבינלאומי השני לאדריכלים ומשמרים של מונומנטים היסטוריים, ונציה, 1964.
 
האמנה אומצה על ידי ICOMOS בשנת 1965.
המונומנטים ההיסטוריים נותרו עד ימינו כעדות חיה למסורות העתיקות של הדורות הקודמים. אנשים מודעים יותר כיום לערכים הכלל אנושיים המיוצגים במונומנטים היסטוריים. על כולנו מוטלת האחריות לשמור על האתרים הללו לדורות הבאים. חובתנו לשמר עבור הדורות הבאים את העושר המלא והאותנטי של האתרים.
 


 
ממש בימים אלה,  ב-6.1.2020, פורסמה הצהרה על ידי המועצה הבינ"ל למוזיאונים (ICOM) והמועצה הבינ"ל למונומנטים ואתרי מורשת (ICOMOS), שני ארגוני שימור המורשת החשובים בעולם. ההצהרה פורסמה בעקבות חילופי המהלומות האחרונים בין ארה"ב לאירן, להלן נוסח ההצהרה:

הצהרה בנוגע לאיומים על המורשת התרבותית במקרה של סכסוכים מזוינים
 


 

פלמירה תדמור והמדינה האיסלאמית


תדמור נמצאת במדבר הסורי בסמוך לנהר הפרת. המקורות ההיסטוריים אודות העיר, אשר ראשיתם כבר מלפני כ-4,000 שנים, מעידים על עושרה של העיר בהיותה תחנת דרכים חשובה על הדרך המדברית בין מסופוטמיה לסוריה. בספר מלכים, תמר (תדמור) מוזכרת כעיר שפותחה על ידי המלך שלמה (מל"א ט': יח). יתכן שה'תמר' היה מקור שמה היווני - פלמירה. מיקומה של תדמור בין הממלכה הפארתית לאימפריה הרומית הפך ליתרון כלכלי אדיר לעיר החל בימי אוגוסטוס קיסר, אז החלו לשרור יחסי שלום בין המעצמות.
 
 
האַקרוֹפּוֹלִיס באתונה
 
האקרופוליס של אתונה הוא ללא ספק אחד מאתרי העתיקות החשובים והמרתקים בעולם. זהו אתר חובה לכל המבקר באתונה. אקרו - גבוה ופוליס - עיר מתארים ביוונית את המונח העיר הגבוהה, אף שצוק האקרופוליס לא היה מעולם עיר העומדת בפני 
 


 

ציורי קיר עתיקים בוצעו במגוון טכניקות, בהן: פרסקו, סקו וסטוקו. הם נחשפים לעיתים רחוקות בחפירות ארכיאולוגיות והם זוכים לתשומת לב רבה של החוקרים ושל האנשים האמונים לפיתוח אתרי העתיקות.
 


 
חפירת הצלה בתוואי כביש 38 בתל בית שמש
 
תל בית שמש נחפר מזה למעלה מ-100 שנה. החוקר הבריטי מקנזי, אשר החל לחפור באתר בשנת 1911, זיהה כי במקום הייתה עיר כנענית מוקפת חומה ומאוחר יותר העיר הייתה מיושבת גם בתקופת המלוכה. משלחת מטעם אוניברסיטת תל-אביב חופרת באתר ב-30 השנים האחרונות. 
 


 
חופש העיסוק בתחום הארכיאולוגיה

המדיניות הציבורית בתחום הארכיאולוגיה בישראל עוצבה בראשית שנותיה של המדינה, בימים בהם הארכיאולוגיה נתפסה כנכס אסטרטגי בתהליכי התגבשות הלאומיות הישראלית. במשך שנים רבות התבצעה כל הפעילות הארכיאולוגית שאינה אקדמאית על ידי עובדי אגף העתיקות.
 


 

פסל זיאוס או פוסיידון

פסל ברונזה של זאוס או פוסידון,
נמצא בשנת 1926, בתחתית הים בכף ארטמיסיון, בצפון אֶוּבּוֹיָה (Euboea), צפונית-מזרחית לאתונה.
460 לפנה"ס לערך
גובה 2,09 מ '
מוצג במוזיאון הלאומי של יוון באתונה

© הצילום מתוך אתר האינטרנט של המוזיאון הלאומי של יוון
 

פסל אפרודיטה, ארוס ופאן מהאי דלוס
 
תיארוך: 100 לפנה"ס לערך
גובה (כולל בסיס) 155 ס"מ
נחשף באי דלוס
 
מוצג במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי באתונה.
 
אפרודיטה: אלת היופי והאהבה העירומה מוצגת עם שיער מסורק היטב וקשור באמצעות צעיף מעל המצח שלה. האופן שבו היא מכופפת את רגלה השמאלית מעניקה חינניות לעמידתה.
 
תל גזר נמצא בצפון שפלת יהודה, סמוך לעמק איילון. זהו גן לאומי הפתוח לקהל הרחב בכול שעות היממה. הגישה לאתר בדרכי עפר נוחות לכול רכב. אפשרות אחת להגיע לאתר דרך היישוב כרמי יוסף ואפשרות שנייה להיכנס לאתר בדרך משולטת מקיבוץ גזר. בסקירה זו נציג חלק ממסלול סיור שעורכת תגליות באתר ונעלה מחשבות על תכנית לשימור ולפיתוח האתר וסביבתו.
 

מדיניות ארכיאולוגית בעולם

מדיניות הארכיאולוגיה הציבורית בישראל התגבשה במהלך השנים על בסיס החוק לצד פרקטיקה שהונחתה בעיקר על ידי רשות העתיקות. רשות העתיקות מבצעת למעלה מ-90% מהפעילות בתחום תוך שהיא אחראית על כול שרשרת קבלת ההחלטות מבלי שיהיה גוף מבקר או מאזן את החלטותיה. מה קורה מעבר לים?
 

מטמון מטבעות זהב בקיסריה

בשנת 2015 דווחו אזרחים טובים, חובבי צלילה, על זיהוי מטמון מטבעות זהב בקרקעית הים בקיסריה. המטמון שקע במצולות במאה ה-11 ועל פי טיפוסי המטבעות שנמצאו בו, ניתן לקבוע שהיה זה בימי השלטון הפאטימי. המטבע העתיק ביותר שנחשף באוצר הוא של רבע דינר והוא הוטבע במטבעת פלרמו שבסיציליה, במחצית השנייה של המאה
ה- 9 לספירה. 
 
מדיניות שימור

התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה מוכרת היטב לעוסקים בשימור אך להפתעתנו רבים לא מודעים לקיומה ובעיקר לתכנה. התוספת מגדירה את מעמדה של תכנית השימור כתכנית מתאר לכול דבר.
סעיף 10 במסמך קובע שכול רשות מקומית צריכה להקים ועדת שימור בראשה יעמוד ראש הרשות או סגנו. הרכב הועדה מוגדר מפורשות בחוק. 


 
רמלה - אתר מפתח על מפת התיירות של הארץ 
 
הוותיקים בינינו אשר הזדמנו לביקור ביפו העתיקה, לפני שנות דור, נתקלו בעיר חרבה, עזובה ומוזנחת.  בתיה העתיקים שמשו בעיקר כמשכן לסוחרי סמים ועבריינים. מעטים המבקרים אשר האמינו באותם הימים כי העיר העתיקה של יפו תהפוך לאחת מנקודות הציון במפת התיירות של ישראל.


 
גן לאומי סוסיתא

תגליות ממליצה על ביקור בגן הלאומי סוסיתא שנמצא מזרחית לעין גב, כ-350 מ' מעל הכנרת. החפירות באתר החלו בשנת 2000 בניהולם של פרופ' ארתור סגל וד"ר מיכאל אייזנברג מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה.


 
 
פרויקט כביש חוצה ישראל:

בשנת 1993 הזמינה חברת כביש חוצה ישראל סקר ארכיאולוגי, קדם תכנון בתוואי המוצע של הכביש וכך החל אחד הפרויקטים הארכיאולוגים המורכבים ביותר בתולדות המדינה, פרויקט אשר בפועל מתנהל עד עצם היום הזה לצד התפתחותו של הכביש.  ד"ר אלון שביט, מנכ"ל מכון ישראלי לארכיאולוגיה, עמד באותם ימים בראש הסקר הארכיאולוגי ומיד עם השלמתו מונה לנהל את הפרויקט הארכיאולוגי המורכב.
 
עיר דוד – טבורו של העולם גם מבחינה ארכיאולוגית

עיר דוד משתרעת על שטח כולל של כחמישים דונמים בלבד אבל היא לא מפסיקה לספק חדשות ארכיאולוגיות. בשטח הקטן הזה פועלות בשנים האחרונות כמעט ללא הפסקה כ-5-3 משלחות ארכיאולוגיות המייצגות את רשות העתיקות לצד האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל-אביב.
על ארכיאולוגיה ופוליטיקה 
על חפירות בעיר דוד


לפני שנים אחדות חשפה רשות העתיקות מאגר מים גדול שתוארך לימי הבית הראשון. פתח המאגר נחשף בהפתעה בעת חפירת תעלת הניקוז אשר הוקמה בימי הבית השני. התעלה מאפשר הליכה חווייתית, תחת פני השטח, מאזור הכותל המערבי ועד לבריכת השילוח.


 

זיוף עתיקות 

סוגיית זיוף העתיקות מטלטלת מעת לעת את ציבור שוחרי העתיקות. הפרשה שזכתה לתהודה הרבה ביותר מיוחסת ליהודי המומר, מוזס וילהלם שפירא, אשר חי בירושלים במאה ה-19 והתפרנס ממכר עתיקות. בשנת 1883 טען שפירא שהוא רכש בסכום צנוע 15 אגרות אשר נמצאו במדבר יהודה ובהן טקסטים מקראיים שתוארכו על ידי מומחים לשלהי ימי בית ראשון. 
 
מפעלי המים לירושלים

לדעת חוקרים רבים, את מיקומה המרכזי של ירושלים בהר יהודה חייבת העיר למעין
הגיחון אשר סיפק לעיר שפע של מים מאז היווסדה ועד לימי מלכי ישראל ויהודה. אך

המאמר יוצג כקובץ PDF. לחץ תחילה על שם המאמר.אם המאמר לא נפתח יש להתקין על המחשב תוכנת Adobe reader.
להורדת התוכנה והתקנתה לחץ כאן.


המאמר יוצג כקובץ PDF. לחץ תחילה על שם המאמר.אם המאמר לא נפתח יש להתקין על המחשב תוכנת Adobe reader.
להורדת התוכנה והתקנתה לחץ כאן.

המוזיאון הבריטי  -  בריחה לחו"ל וחזרה לישראל


אנחנו מבקשים להמליץ לכם על ביקור במוזיאון הבריטי בלונדון. מדובר באחד המוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם. במהלך המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20, נצלו הבריטים היטב את שליטתם ברחבי האימפריה חובקת העולם.

 


 

האמנה להגנה וניהול עתיקות


אמנה זו הוכנה בשנת 1990 על ידי ועדה בינלאומית לניהול המורשת הארכיאולוגית. מאז פרסומה מקובלת האמנה כמסמך מנחה לניהול הארכיאולוגיה ברחבי העולם. האמנה מגדירה את חשיבות השרידים הארכיאולוגים לתרבות האנושית.
 
 

ארגון אונסקו ועמדתו בנוגע להר הבית

ב-28.10.2016, שלח נשיא איקומוס, גוסטבו אראאוז, מכתב קצר וחד-משמעי לגברת אירינה בוקובה, מנכ"לית אונסקו. במכתבו קובע בין השאר נשיא איקומוס...


 

אתר המגילות הגנוזות

רשות העתיקות וחברת Google השיקו את האתר של המגילות הגנוזות ממדבר יהודה www.deadseascrolls.org.il המגילות הגנוזות מוכרות כאחד הממצאים העתיקים החשובים ביותר בעולם כולו. מדובר במאות מגילות עליהן נכתבו בעברית, בארמית וביוונית טקסטים הכוללים קטעים מהתנ"ך וספרות דתית חוץ מקראית אשר שימשה כנראה כיתות יהודיות בימי בית המקדש השני. 

 

תעלת הניקוז של ירושלים מימי בית שני


הגן הלאומי עיר דוד לא מפסיק לספק לנו תגליות וחידושים. בשלוחת עיר דוד פועלות במהלך מרבית חודשי השנה משלחות ארכיאולוגיות שונות אשר שוקדות על חקר אחד האתרים המסקרנים ביותר בעולם.
 
 
האם נמצאה החקרא?

תגלית מרתקת שנחשפה בחפירות הארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד.
האם נפתרה אחת החידות הגדולות בארכיאולוגיה של ירושלים: שאלת מקומה של החקרא היוונית  )הסלאוקית). המבצר הנודע שהקים המלך אנטיוכוס הרביעי במטרה לשלוט על העיר ולפקח על הפעילות במקדש, ואשר הוכנע לבסוף ע"י החשמונאים.           
חרבת קייאפה

חרבת קייאפה הינה אתר המשתרע על כ-30 דונמים בראש שלוחה התוחמת מצפון את עמק האלה. האתר נסקר ודווח רבות במשך למעלה ממאה שנה אבל רק בשנים האחרונות החלו פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית בירושלים וסער גנור מרשות העתיקות לנהל חפירה ארכיאולוגית סדורה באתר.


 
סחר בעתיקות

לפני שבועות אחדים נמכר במכירה פומבית מטבע פרוטה מימי מתיתיהו אנטיגונוס (37-40 לפנה"ס). מטבע הברונזה הקטן שוקל 1.7 גרם בלבד ומוכרים רק 30 פרטים כדוגמתו בעולם. איש עשיר, אשר מפאת צנעתו לא נציין את שמו, רכש את המטבע בכ-60,000$


 
אתר ארגמן ותיאורית ה'רגלים'
של פרופ' אדם זרטל ז"ל


שנים אחדות לפני מותו פרסם הארכיאולוג אדם זרטל מקבץ של אתרים, אשר ברובם נסקרו על ידו בבקעת הירדן. האתרים הינם מתחמים פתוחים מוקפים גדרת אבן ולהם מתאר של כף רגל אנושית. המתחמים משתרעים על כ-10 דונמים. 


 
סיור קיץ בתל דן
תל דן נמצא בסמוך למקורות נחל דן מקום הנביעה השופעת ביותר בתחומה של ארץ-ישראל.


המאמר יוצג כקובץ PDF. לחץ תחילה על שם המאמר.אם המאמר לא נפתח יש להתקין על המחשב תוכנת Adobe reader.
להורדת התוכנה והתקנתה לחץ כאן.
 
שמש בגבעון דום:
הפסוק "שֶׁמֶׁש בְּגִבְּעוֹן דּוֹם וְּיָרֵחַ בְּעֵמֶׁק אַ ילוֹן" (יהושע, פרק י', פס' 12)

מלווה את מרביתנו מגיל ילדות. 


 
        "היין והשיכר בעולם הקדום" 
לקראת כנס תגליות השנתי,  אנו שמחים להציג בפניכם שני מאמרים(מדעים). יש להקליק על כל אחד מהם לקריאה.

מאמר ראשון:
שיכר במקרא מאת - ד"ר אברהם אופיר שמש, שהוא אחד מהמרצים בכנס תגליות השנתי-"יין והשיכר בעולם הקדום" (*לקוח מכתב העת מגדים)

 

המאבק בשוד העתיקות בישראל: 


בתחילת חודש יוני נגזר עונש מאסר בפועל של שנה וחצי וקנס כספי בסך 12,000 שקלים על שישה שודדי עתיקות שנתפסו בעת ביזת מערה במדבר יהודה. מדובר בשישה תושבי כפר באזור חברון, אשר פעלו כחוליה מקצועית ומאורגנת. חברי החוליה לא הגיעו במקרה למערה, המכונה מערת הגולגלות, אלא הגיעו לאתר לאחר איסוף מידע מודיעיני ותכנון מדוקדק, כשברשותם ציוד חפירה וחבלים שנועדו לסייע להם בגישה המורכבת והמסוכנת אל תוך המערה, הממוקמת בדופן המצוק

סיור ערב בתל גזר – סיור נעים לסוף יום קיץ חם


תל גזר נמצא בצפון שפלת יהודה, סמוך לעמק איילון. זהו גן לאומי הפתוח לקהל הרחב בכול שעות היממה. הגישה לאתר בדרכי עפר נוחות לכול רכב. אפשרות אחת להגיע לאתר דרך היישוב כרמי יוסף ואפשרות שנייה להיכנס לאתר בדרך משולטת מקיבוץ גזר. החפירות בתל גזר החלו בשנת 1902 בידי הארכיאולוג הבריטי ר.א.ס. מקאליסטר, מי שלימים היה למנהל מחלקת העתיקות של המנדט הבריטי בארץ ישראל.
הארכיאולוגיה הקהילתית. 

הארכיאולוגיה הקהילתית הינה תחום חדשני יחסית בעולם הרחב. ראשיתה לפני כ-40 שנה במחקרים שבוצעו בארה"ב ובהמשך באוסטרליה. לאחר כ-150 שנות מחקר ארכיאולוגי אשר התמקד בחוקר, שהיה כמעט ללא יוצא מן הכלל נוצרי או יהודי ממוצא אירופאי, קבעה הארכיאולוגיה הקהילתית שיש להציב את הקהילה במוקד התהליך. 


 
מטמון זהב נדיר שנתגלה לאחרונה לרגלי הר-הבית ובו מדליון יחיד במינו עם דגם מנורת המקדש
(הודעה לעיתונות מטעם מוזיאון ישראל)

המאמר יוצג כקובץ PDF. לחץ תחילה על שם המאמר.אם המאמר לא נפתח יש להתקין על המחשב תוכנת Adobe reader. להורדת התוכנה והתקנתה לחץ כאן.
"קבר הורדוס" ומכלול ההנצחה שלו בהרודיון - רועי פורת, יעקב קלמן ורחל צ'א'צי (האוניברסיטה העברית בירושלים)

המאמר יוצג כקובץ PDF. לחץ תחילה על שם המאמר.אם המאמר לא נפתח יש להתקין על המחשב תוכנת Adobe reader.
להורדת התוכנה והתקנתה לחץ כאן.
קיץ לדוד המלך בשפלת יהודה
מאת עמרי עבאדי


שפלת יהודה היא אחד האזורים הנחקרים ביותר מבחינה ארכיאולוגית בארץ ישראל. קרבתה לשדרת ההר ולירושלים, לב לבה של ממלכת יהודה המקראית, הפכה אותה לאבן שואבת למשלחות מחקר רבות שפקדו אותה כבר מראשית המחקר הארכיאולוגי ועד ימינו.
 


מיקומן של מודיעין החשמונאית ומודיתא הביזנטית 

המאמר יוצג כקובץ PDF. לחץ תחילה על שם המאמר.אם המאמר לא נפתח יש להתקין על המחשב תוכנת Adobe reader.
להורדת התוכנה והתקנתה לחץ כאן
.


 
חפירות בנבכי הנפש - 

"אם לא היית פסיכיאטר, מה היית רוצה להיות?"
"ללא כל ספק, ארכאולוג".
ריאיון דמיוני עם זיגמונד פרויד


 

קו התפר המקראי 


גדר ההפרדה ההולכת ונבנית לאורך קו התפר שבין ההר במזרח למישור החוף והשרון במערב, מעוררת רגשות עזים בקרב כל תושבי הארץ. אולי צריך לראות בה ביטוי פיזי וגאוגרפי לחיץ פוליטי ותרבותי הקיים בין תושבי ההר הערבים לתושבי המישור היהודים. הגדר הגבוהה מצהירה בצורה חדה את האמרה הכל כך שגורה "הם שם ואנחנו כאן". 
פומפי – קמפניה, איטליה

אתר העתיקות בפומפי הוא ללא ספק חלומו של כול ארכיאולוג פעיל על פני הגלובוס. ב-24 באוגוסט, בשנת 79 לספירה, התפרץ הר הגעש ווזוב הסמוך וקבר את העיר תוך שהוא "מקפיא" את מארג החיים שלה. פומפי מספקת למבקרים בה ביקור מוחשי בעולמם של בני רומא, לפני כאלפיים שנה. 


 
"כל מקום שבו דרכה כף רגלנו"
ראיון עם פרופ' אדם זרטל
"ישראל היום"- 24.6.11

המאמר יוצג כקובץ PDF. לחץ תחילה על שם המאמר.אם המאמר לא נפתח יש להתקין על המחשב תוכנת Adobe reader.
להורדת התוכנה והתקנתה לחץ כאן.


 
פסל נדיר של הרקולס התגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בעמק יזרעאל

בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות במסגרת פרויקט מסילת העמק המנוהל ע"י החברה הלאומית לדרכים. פסל שיש של הרקולס מהמאה ה-2 לספירה נחשף בחפירות שמנהלת רשות העתיקות בחרבת טרבנת במסגרת פרויקט מסילת העמק המנוהל ע"י החברה הלאומית לדרכים.


 
  חזרה לדף הבית >>>
   
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים