תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - מאמרים
   



 
 
רשימת מאמרים:
 
פסל ניקה מסמותרקי 

ניקה מסמותרקי ביוונית:(Νίκη της Σαμοθράκης) הוא פסל עשוי שיש מן התקופה ההלניסטית. הפסל מתאר את האלה ניקה כדמות בעלת כנפיים הפרוסות אל מול הרוח. הפסל נחשב לאחד מאוצרות האמנות הגדולים של המוזיאון הפופולארי ביותר בעולם, אף על פי שידיו וראשו אבדו במרוצת השנים.
עקרות בית, אורגות ונשות עסקים: נשים אשוריות מאשור ומכאנש – ססיל מישל

באחד מבתי העיר העתיקה כאנש מצאו הארכיאולוגים יותר מאלף לוחות חרס עליהם טקסטים בכתב יתדות. מדובר בארכיון של סוחרים אשורים המייצג כמה דורות. המסמכים כוללים חוזים משפחתיים ומסחריים, מסמכים חוקיים או הודעות בנוגע לחשבונות מסחריים ומכתבים - בהם כאלה שנשלחו על ידי נשים באשור.
הקירקוס בעולם הרומי

הקירקוס הינו מתקן השעשועים הגדול ביותר שמוכר מהעולם הקלאסי-הרומי. הוא שימש למרוצי סוסים רתומים למרכבות.  הקירקוס הגדול ביותר המוכר לנו הינו ה'קִירְקוּס מַכְּסִימוּס' אשר הוקם בעמק פאלאטינוס, למרגלות גבעת הפלטין ברומא. מתקן זה הגיע לשיא גודלו בימי קונסטנטינוס הגדול ואורכו היה 600 מ'. 
האמפיתיאטרון בעולם הרומי

אף ששמו של המתקן יווני: אָמְפִי – כפול, תִיאָ – מראה או מבט, טְרוֹן – סיומת מקובלת לשם מתקן, הרי שהמתקן הזה רומי הן בתכנון האדריכלי שלו והן בהווייתו. הבלבול בשימוש במינוח אמפיתיאטרון החל כבר בעת העתיקה, אולי בשל שמו הכל כך יווני של מתקן השעשועים הרומי המובהק. ראשיתו של האמפיתיאטרון במאה הראשונה לפסה"נ ולא ידוע על מתקן קדום יותר. באמפיתיאטרון נערכו שני סוגי אירועים: קרבות הלודרים, שהיו לוחמים אשר אומנו והוכשרו להילחם בינם לבין עצמם בזירה ומחזות הוֶנֶטְיוֹנֶס – שהיו מחזות צייד של חיות בר או אף חיות טרף, בהם לא אחת, ה'צייד' נטרף בטרם הצליח להרוג את חיית הטרף.
פטרה והנבטים

פטרה התפתחה בתקופה הפוסט-סלווקית כנקודת קצה במרחב הלניסטי אדיר שכלל את הנגב, צפון סיני, ירדן, ערב הסעודית ואפילו חלק מסוריה כולל דמשק. תחת החסות הרומית התפתחה פטרה כמטרופוליס חשוב. אמנם עיקר פרסומה בקברים החצובים המפוארים שבתחומה, אך המקורות ההיסטוריים מעידים על עצמתה הכלכלית והמסחרית כעיר גדולה.
התיאטרון בעולם הקלאסי

משחקי הבאקכנליה שהוקדשו לאל התיאטרון דיוניסוס-באקכוס, נערכו באביב ויש האומרים שבמקורו היה זה חג חקלאי שנחוג בסמוך לשבועות. בקהילות יהודיות רבות התפתחה מסורת להתיז מים האחד על השני בחג שבועות. עדויות לכך קיימות במקורות ממרוקו כבר לפני למעלה מ-400 שנה. מנגד אנו עדים להתנגדות מקיפה של רבנים כנגד הנוהג הזה. האם ייתכן שאחת מהסיבות להתנגדות הרבנים נבעה מהחשש שלהם מניסיון לאמץ נוהגים שהיו מקובלים על ידי הרומים, עובדי האלילים, בזמן חגיגות הבאקכנליה?
ייצוגן של נשים, מיניות וארוטיקה במזרח הקדום
מאת בועז גרוס


במאמר זה מוצגים טקסטים אחדים וממצאים קדומים ממסופוטמיה המתארים דמויות נשים, זאת לצד תיאורי נשים במקרא. ניתוח התיאורים יאפשר ליצור פרופיל ראשוני של תיאור הנשים, אשר קרוב לוודאי נמסרו על ידי גברים והוצגו בפני גברים בעיקר.
פרשת מיזם מפעל השמנים של חסונה בלוד 
מאת ד"ר אלון שביט


הפרשה המתוארת במאמר עשויה אולי להישמע מייגעת לחלק מהקוראים. לא ניתן ללמוד ממנה על עברה המפואר של לוד ועל המורשת הרב-תרבותית של העיר. אך סיפור המעשה מלמד עד כמה קשה ומייגעת מלאכת שימור המורשת. במשך דורות סיפרו לנו שרצון טוב יש בשפע, והבעיה היחידה במלאכת השימור היא המחסור במשאבים. אך אנו מבקשים להציג סיפור על יוזמה לשקם אתר מורשת בעל חשיבות ארצית, אשר מגובּה במשאבים תקציביים אדירים, ולמרות זאת היוזמה אינה מתממשת.
ארמון 'הנציב' של ממלכת יהודה או אולי גן עוזא?

לפני חודשים אחדים חשף ארכיאולוג רשות העתיקות, יעקב ביליג, את אחד מהמבנים המרשימים ששרדו משלהי ימי ממלכת יהודה במרחב ירושלים. על פי ממצאי החפירה, בסמוך לטיילת ארמון הנציב, קשה לקבוע מה היה אופיו של המכלול שנבנה במקום. המבנה החפור נחרב, ככל הנראה בחורבן הבבלי של ירושלים, בשנת 586 לפני הספירה, או בסמוך למועד זה. שרידי המבנה נהרסו ואבני הבניה פורקו לטובת שימוש משני בפריטי האבן האיכותיים והיקרים. 
חפירות בזבל - זו ההוכחה שיהודים בימי הביניים אכלו כשר

ארכיאולוגים שחפרו באתר בו נהרסו חנויות שנבנו על גבי הרובע היהודי העתיק באוקספורד נדהמו לגלות עדויות ברורות לכך שיהודים בימי הביניים אכן הקפידו על חוקי הכשרות. ד"ר ג'ולי דאן (Dunne), ארכיאולוגית - ביו-מולקולארית, מאוניברסיטת בריסטול ליקטה בשנת 2016 את הדגימות מהשירותים הציבוריים ומבור האשפה העתיקים והיא פרסמה את ממצאי המחקר.
 
בית הכנסת העתיק בברעם

בית הכנסת העתיק בברעם מוזכר כבר בימי הביניים, על ידי עולי רגל ונוסעים יהודים, כאחד מעשרים וארבעה בתי הכנסת שנבנו על ידי רבי שמעון בר יוחאי. בית הכנסת נסקר במאה ה-19 על ידי רנאן,  וילסון, קוֹנְדֶר וקִיצְ'נֶר ואחרים, ובראשית המאה ה- 20 נחפר על ידי קוֹהְל ווָצִינְגֶר. בשנות ה- 60' של המאה ה-20 נוקה אתר בית הכנסת, בפיקוחו של נ' אביגד, בעת הקמת הגן הלאומי באתר. בשנת 1998 נערכה בבית הכנסת חפירה מדעית ראשונה מטעם אוניברסיטת רוצ'סטר ורשות העתיקות, בהנהלת מוטי אביעם. 
מצדה לא תיפול שנית
מאת ד"ר גיא שטיבל ובועז גרוס, מנהלי משלחת החפירות במצדה


מכלול תת-קרקעי, שמתארו נראה מטושטש בצילומי אוויר מראשית המאה ה-20 הדליק את הניצוץ הראשוני להשקתה של משלחת חפירות חדשה במצדה. לפני מספר שנים זכה ד"ר גיא שטיבל לעיין באוסף צילומי אוויר הייחודי בספריית המכון לארכיאולוגיה של ה-University College בלונדון ולהבחין במכלול תת-קרקעי הממוקם בסמוך לכנסייה הביזנטית על ראש המצדה. 
משפט שלמה בפומפיי
יצירת האמנות המקראית הקדומה בעולם


האם ייתכן שהתמונה המוקדמת ביותר של סצנה מהתנ"ך מתארת גם את הפילוסופים היווניים סוקרטס ואריסטו כצופים? התיאור הקדום ביותר של סצנה תנ"כית מגיע מפומפיי הידועה יותר בזכות האמנות הארוטית שנחשפה בחפירותיה ולא ביצירות אמנות דתית. פומפיי נקברה באפר וולקני בשנת 79 לספירה בעקבות התפרצות הר הוֶוזוּב. זו הייתה טרגדיה עבור תושבי פומפיי, יש המאמינים שזה היה עונש אלוהי לרומים על כיבוש ירושלים וחורבן המקדש, תשע שנים קודם לכן, אך לחוקרים מודרניים בהם חוקרי אמנות עתיקה, הייתה ברכה רבה בעקבות האירוע.
תעשיית שמן הזית בעת העתיקה

שמן הזית ידוע כאחד ממוצרי הייסוד בתפריט של ארצות הים התיכון במהלך ההיסטוריה ועד ימינו.  הדגנים, הגפנים והזיתים היוו מרכיב עיקרי בכל משק חקלאי בארץ ישראל בעת העתיקה. בנוסף למזון שימש שמן הזית בימי קדם למאור ולקוסמטיקה (דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, תהילים כג, ה). משיחה בשמן הייתה חלק חשוב בטקסי המלכת מלכים ובמשיחת המשיח. מקור המילה  Christ - במשיחה, בלטינית וביוונית χριστός (chrīstós). השימוש בנרות שמן היה שכיח מאוד בכל בית בעת העתיקה ושימוש לא זהיר בנרות אלה הביא לא אחד לנפילת נר בוער ולשריפה שכילתה בתים ואף ערים שלמות.
ספריית קלסוס בעיר אפסוס באסיה הקטנה 

ספריית קלסוס (Celsus) באפסוס העתיקה, הממוקמת במערב תורכיה, הכילה מאגר של מעל ל-12,000 ספרים אשר נכתבו על גבי מגילות. הספריה הינה אחד הבניינים המרשימים ביותר שהיו באימפריה הרומית. היא נבנתה במאה השנייה לספירה ונקראה על שמו של המושל הרומי לשעבר של העיר. מהבניין המפואר של הספרייה נותרה רק החזית המשוחזרת המרשימה המהווה עדות אילמת לעושרה התרבותי של העיר ולמקומה כמרכז לימודי וכאחד המרכזים הקדומים של ההגות הנוצרית בתקופה הרומית.
מסיפורי חפצים ארכיאולוגיים
גורל בפוליטיקה
מאת: פרופ' משה פישר


בימים אלה, כשמתקרבים למערכת בחירות רביעית במדינתנו, ועולות שאלות על אופיין של הבחירות ותכליתן, טוב לגלוש במנהרת הזמן ולראות מקרוב כיצד ניסו אבות הדמוקרטיה, היוונים, לפתור את הבעיות. לצורך העניין, הבה נקפוץ לביקור במוזיאון האגורה של אתונה, השוכן במבנה המרשים של הסטואה של אטלוס1, לצדה של הפלאקה האתונאית המפורסמת. חלקו הגדול של המוזיאון מוקדש לארכיאולוגיה של החיים הפוליטיים של אתונה העתיקה. באחת הוויטרינות המוקדשות לריאליה של הדמוקרטיה היוונית מוצג לוח אבן בעל שורות וטורים סימטריים של חריצים.
מסיפורי חפצים ארכיאולוגיים
פסל אישה וילד - מהו פשר העניין?
מאת: פרופ' משה פישר


במוזיאון הפיסול (הגליפטוטק, Glyptothek) של מינכן (גרמניה), מוצב במקום כבוד פסל מרשים משיש המתאר אישה שאוחזת בזרועותיה תינוק.
על פניו, אין זה מקום להתרגשות יתרה, הרי טבעי הוא הדבר שאם תחזיק בזרועותיה את תינוקה, ושפסל יתרשם מהמראה הזה וינציח אותו. אך טבעם של חוקרי האמנות, מאז תקופת הרנסנס, להתחקות אחרי מקורותיהם המיתולוגיים וההיסטוריים של חפצי האמנות, ולהציג שאלות אודות תקופתם ופירושם של הפסלים.
מסיפורי חפצים ארכיאולוגיים - מנגנת הנבל מיבנה-ים
מה עושה מנגנת נבל במוזיאון בית מרים בקיבוץ פלמחים?
מאת: פרופ' משה פישר


כל מבקר במוזיאון הנפלא "בית מרים" שבקיבוץ פלמחים נתקל באחד האולמות בויטרינה ובה צלמית אמנותית, עשויה באיכות מרשימה, של מנגנת נבל משולש ("טריגונוס"). הפריט המיוחד הזה הינו חלק מאוסף הממצאים מהחפירות הארכיאולוגיות שבוצעו ביבנה-ים, האתר ששוכן כקילומטר מדרום לקיבוץ. אך טבעי, שממצאים מיוחדים מהאתר הארכיאולוגי הזה ימצאו את מקומם במוזיאון המקומי בקיבוץ השכן.
קברי ירושלים בימי בית שני - חלק ה' 
מאת: עמוס קלונר ז"ל ובועז זיסו


הקבורה הראשונה היא הנחת גופת המת במערה, באחד ממתקני הקבורה, בשכבו פרקדן על גבו. מתברר שבכוכים שנתגלו חתומים בלוחות סגירה נמצאו השלדים מונחים על גבי הרצפה, ללא כיסוי עפר. דומה כי כך נהגו בקבורה ראשונה בסרקופגים או גם בארונות עץ, במקום שאלה היו בשימוש, למשל בעין גדי וביריחו, בתקופה הקדם-הרודיאנית.
כנסיית האיה סופיה באיסטנבול - קונסטנטינופוליס

בחודש יולי 2020 הודיע נשיא תורכיה רג'פ טאיפ ארדואן שארצו תכריז על מבנה האיה סופיה כמסגד פעיל. הצהרתו זכתה לאהדה רבה מאוד בקרב הציבור בתורכיה ולביקורת קשה, בעיקר מהעולם הנוצרי.
כנסיית איה סופיה עמדה בלב הסערה של האירועים ההיסטוריים העולמיים במהלך 1500 השנים האחרונות.
קברי ירושלים בימי בית שני - חלק ד' 
מאת: עמוס קלונר ז"ל ובועז זיסו


בכ-120 מערות בנקרופוליס של ירושלים מצויים משכבי קבורה בצורת ארקוסוליה. בלמעלה ממחציתן הותקנו בדפנותיהן גם כוכים. שתי צורות אלו של משכבי קבורה מתקיימות אפוא זו לצד זו. הארקוסול הוא שקע חצוב במקביל לקיר החדר: תחתיתו אצטבה אופקית המשמשת משכב קבורה, דופנו האחורית אנכית ותקרתו קמורה דמוית קשת. הארקוסול הותקן לרוב במחציתו העליונה של הקיר. לעתים דופנות הארקוסול ישרות וניצבות לקרקעית. צורה זו מכונה קוודרוסול, ואין היא נבדלת מהארקוסול הטיפוסי בתפקיד או בתיארוך.
קברי ירושלים בימי בית שני - חלק ג' 
מאת: עמוס קלונר ז"ל ובועז זיסו


למכלול האדריכלי ששימש לקבורה שני חלקים השונים זה מזה בתִפְקוּדָם:
א. האגף שמחוץ לפתח הכניסה למערה הכולל חצר ,חדר מבוא ,או שניהם יחדיו. לעתים יש מצבה מעל או סמוך למערה (מצבה המשמשת כ'נפש').
ב. האגף המשתרע מפתח הכניסה פנימה, ששימש לקבורה.
מגדל הגולגלות האצטקי במקסיקו-סיטי

לפני ימים אחדים פרסם המכון הלאומי של מקסיקו לאנתרופולוגיה ולהיסטוריה (INAH), את דבר החשיפה של קטע נוסף ממגדל הגולגלות אשר נחפר מתחת לפני הקרקע בתחומה של העיר מקסיקו-סיטי. הארכיאולוגים שחפרו ב"מגדל הגולגולות" האצטקי המפורסם במקסיקו סיטי חשפו קטע חדש ובו 119 גולגלות אדם. הממצא מביא את המספר הכולל של הגולגלות שנחשפו במבנה, המתוארך לסוף המאה ה-15, המכונה Huey Tzompantli, ליותר מ-600.
הרשויות המקסיקניות תיארו את ממצא "כאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות במדינה מזה שנים".
קברי ירושלים בימי בית שני - חלק ב' 
מאת: עמוס קלונר ז"ל ובועז זיסו


הלכות איסור קבורה בירושלים והממצא הארכיאולוגי
הלכות איסור הקבורה נידונו במקורות בהרחבה: "אין מלינין בה [בירושלים] את המת ואין מעמידין בתוכה עצמות אדם [...] ואין מקימים בה קברות חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה, שהיו שם מימות הנביאים הראשונים' (תוספתא, נגעים ו, ב'). כל הקברות מתפנין חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא. ר' עקיבא אומר אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין. אמרו לו: והלא קבר בית דוד וקבר חולדה הנביאה היו בירושלים ולא נגע בהם אדם מעולם. אמר להם :משם ראיה? מחילה הייתה להן והייתה מוציאה טומאה לנחל קדרון" (תוספתא בבא בתרא א ,ז).
גילוי שתי מערות קבורה ליד החומה המערבית של העיר העתיקה, שפונו מן העצמות והחפצים שהיו בהן, כנראה בימי בית שני, מעיד כי הלכות אלה קוימו.
קברי ירושלים בימי בית שני - חלק א' 
מאת: עמוס קלונר ז"ל ובועז זיסו


מחקר הנקרופוליס של ירושלים בימי בית השני, מהתקופות ההלניסטית המאוחרת (החשמונאית) והרומית הקדומה (הרודיאנית) נשען על חפירות וסקרים ארכיאולוגיים שנעשו בעיר ובסביבתה מאז המאה התשע עשרה. תוצאותיו מאפשרות סרטוט מפה המציגה את תפרוסת הקבורה סביב חומות העיר. מתברר כי סביב העיר יש כ-900 מערות קבורה מאותה עת המוכרות לנו לפי שעה, והן יוצרות טבעת צפופה של קברים.
 
מבט קצר (מאד) על התמר במקורות המוסלמיים
מאת: ד"ר ירון עובדיה


עץ התמר אופייני לנאות המדבר של מדבריות המזרח התיכון וכמובן של חצי האי ערב, שם נולד האסלאם. לאחר מכן, כאשר התפשט האסלאם למזרח התיכון ובירת האימפריה האסלאמית עברה לדמשק ולבגדאד, המשיך התמר ללוות את המוסלמים, ועל כן שפע של מקורות מוסלמיים מדברים על התמר בצורה זו או אחרת.
 
על מקסימליסטים ומינימליסטים
או על פונדמנטליסטים ופוסט-מודרניסטים


הארכיאולוגיה המקראית זכתה במשך דורות להתנהל תחת המתח והדיון בין אסכולות מחקר שיוצגו על ידי ענקי מחקר, ללא מירכאות. במאה ה-19 חלוצי המחקר: ארכיאולוגים, היסטוריונים וחוקרי המקרא, היו מונעים מדחף דתי ורומנטי שהנחה אותם לאתר טביעות אצבע של פרקי התנ"ך בנופי המזרח הקדום בכלל ובארץ-ישראל בפרט.
 
לטרינה (בלטינית lavatrina)
בתי שימוש ציבוריים ברחבי האימפריה הרומית


בעת העתיקה מרבית האנשים חיו בכפרים או בעיירות קטנות והדרך הנפוצה ביותר להתפנות הייתה בטבע. בבתים הפרטיים ובמרחב הציבורי לא היו כלל שירותים. התקופה הרומית בישרה מהפכה בתחומים רבים מאוד בחיי האזרחים תושבי הערים. הרומים היו הראשונים בתולדות האנושות אשר הציבו יעד לספק מים זורמים כמעט לכל בית בעיר ולפנות ביוב מהבתים בהתאם. מהפכה זו אפשרה לרומים לספק לכל תושבי העיר, ולא רק לאליטה, מגוון שירותים שהיו זמינים ונגישים לכל דורש במרחב הציבורי. בין המתקנים הללו היו גם בתי המרחץ, ובחלקם נבנו לטרינות לנוחותם של המבקרים במרחץ. 
 
ההרפוקראטס מיבנה-ים - סיפורי חפצים ארכיאולוגיים
מאת: פרופ' משה פישר


בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו ביבנה-ים (גן לאומי חוף פלמחים) נתגלתה בין שלל הממצאים צלמית-תליון מזכוכית יצוקה, שגובהה רק 3 ס"מ. הצלמית מתארת ילד עם אצבע ידו על שפתיו. החפץ נתגלה בשכבת חורבן שנגרם על ידי החשמונאים כשכבשו את ערי החוף הארץ-ישראלי בשלהי המאה השנייה לפני הספירה. החפץ היה חלק מפרטי אמנות ופולחן של המתייוונים באתר. הדמות הזאת מוכרת בעולם הארכיאולוגי ובתולדות האמנות כהרפוקראטס.
 
חדשות מסוסיתא - 2020
מאת: מיכאל איזנברג וארלטה קובלבסקה
המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת חיפה


במהלך שנת 2020, בצל מגפת הקורונה ואיסור כניסת תיירים וחופרים לארץ מחו"ל, לא התקיימה עונת חפירות כסדרה. הצוות המקומי ומתנדבים בודדים מהאזור מנו סה"כ כתריסר משתתפים, והתרכזו בשטח חפירה בודד בנקרופוליס אוכף סוסיתא בו נערכה חפירה במשך 20 ימים. פעילות השימור התקיימה כסדרה כאשר יאנה ויטקלוב, מרשות העתיקות, ניהלה פעולות שימור בסיוע משתתפים אחדים במהלך כל העונה בשטח 'הכנסייה השרופה' שנחפרה בשנה שעברה ובשטח החדש באוכף.
 
פני העובדות – באשר לפניו של 'יהוה'
מאמר תגובה לפרסום של פרופ' גרפינקל
הכותבים: שועה קיסילביץ', עידו קוך, עודד ליפשיץ ודוד ונדרהופט

תורגם לא במלואו ונערך על ידי תגליות
מתוך מהדורת חורף 2020 של כתב העת Biblical Archaeological Review
הטֶטְרָפִּילָה באדריכלות העירונית הרומית

התרבות הרומית פיתחה את האדריכלות העירונית לרמות המשלבות פרקטיות לצד אסתטיקה אשר לדעת רבים היו חסרי תקדים בתולדות האנושות, כולל בעת החדשה. בעוד שבעידן המודרני חלק משמעותי מפיתוח הנוי העירוני מבוצע בצמחיה, הרומים טיפחו את עריהם בתפאורה בנויה באבן ובשיש ובגופי מים אשר שיקפו את מבני האבן המרהיבים.
הטֶטְרָפִּילוֹן הינו מבנה אשר היה בנוי ארבע אומנות רבועות שנבנו בעיצוב זהה ובמרחקים זהים על מישור רבוע, לרוב בצמתי רחובות. מקור השם טטרפילון ביוונית, ומשמעו ארבעה עמודים או אומנות. ברבים נקראים מבנים אלה - טטרפילה.
 
טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס נֵירוֹן קֵיסָר: קיסר או מפלצת?

טיבריוס (נולד ב-16 בנובמבר 42 לפני הספירה ומת
ב-16 במרץ 37 לספירה) היה הקיסר הרומי השני, בן השושלת היוליו-קלאודית, ואחד הגדולים בין קיסרי רומא. הוא גם היה מצביא מבריק. עם זאת, הוא נותר בזיכרון ההיסטורי כרודן קודר ואכזר. טיבריוס היה אדם מורכב מאוד ועד היום דמותו מהווה חידה.
 
קלירוהי
מאת: ד"ר נחום שגיב


במרחק של קילומטרים ספורים מדרום לערוץ וואדי זרקא, הנשפך לים המלח, נמצאת נאת המדבר קלירוהי.  שרידי קלירוהי נמצאים בשני מרכזים עיקריים, צפוני ודרומי, כשלמעשה מרחק של יותר משני ק"מ מפריד ביניהם, המרחצאות מן התקופה הרומית הקדומה נמצאים בחלק הצפוני.  פירוש המילה קלירוהי  הוא "זרם נאה" או "מעיין טוב" או "מעיינות יפים". באגן הים התיכון מוכרים מספר מעיינות חמים אשר שמשו למרפא המכונים אף הם בשם קלירוהי.
שערי הניצחון באדריכלות העירונית הרומית

שערי הניצחון מוכרים לנו גם כ'קשת ניצחון' והם כוללים סוגים שונים של שערים אשר כונו גם Memorial Arch ו- Monumental Arch.
 
אילן צומח - אפרים אילין וראשית התעשייה באשקלון
כתבו: גד סובול וד"ר אבי ששון

"לרגל צמצומים דרסטיים בתוכנית הייצור, הננו נאלצים להודיעך על פיטוריך ממקום עבודתך במפעל" - זו לשון ההודעה שקבלו 146 הפועלים במפעל 'א. אילין - תעשיות אשקלון' באמצע מאי 1966. הם היו האחרונים בסדרת הפיטורין שצמצמה את מספר פועלי המפעל מ-450 ל-150. כאן הסתיימה תקופה והחלה חדשה - מפעל "עשות אשקלון".
המשכיות ושינוי במרחב הכפרי ביהודה – חורבת מדרס כמקרה מבחן
מאת: ד"ר אורית פלג-ברקת, המכון לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום, האוניברסיטה העברית

המחקר הנוכחי, שזכה למימון מהקרן הלאומית למדע, נועד לגשר על פער זה ובוחן באמצעות סקר וחפירה ארכיאולוגית את היישוב בחורבת מדרס כמקרה מבחן לאפיון השינויים הדמוגרפיים שחלו בשפלת יהודה בתקופות אלו.
 

 
צלמיות שבי ציון: מטען ספינה טבוע או אתר פולחני?
מאת: מאיר אדרעי, המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, אוניברסיטת חיפה


בשנת 1971 דייג צולל, בשם רובי סושמוס, מצא במהלך צלילה מספר עצמים חלולים מחרס. הוא העביר אותם למנהל המוזיאון הימי דאז, י' רינגלר, וזה האחרון זיהה מיד שמדובר בצלמיות חרס. רינגלר יצר קשר עם אלישע לינדר, מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה שהוקם לא מכבר, והשניים הצליחו לשכנע את שוסמוס לחשוף את מיקום אתר הצלמיות שכבר החל להישדד. 
 
זיהוי קנאביס ולבונה על מזבחות הקטורת מהמקדש בערד מן המאה ה-8 לפני הספירה
מאת: ד"ר ערן אריה, מוזיאון ישראל, ירושלים


לאחר גילויים של המזבחות בתל ערד בשנות השישים, נערך ניסיון ראשון לבחון את הרכב הקטורת שעל המזבח הקטן באוניברסיטה העברית, אבל הטכנולוגיה של אותם הימים לא סיפקה תוצאות טובות, ובמשך השנים, נשכח החומר האורגני שעל המזבחות, וכמעט שלא זכה להתייחסות.
בחודשים האחרונים הוביל ד"ר ערן אריה יחד עם ד"ר דבורי נמדר, כימאית וחוקרת בכירה במכון וולקני, מחקר שבחן את מרכיבי הקטורת משני המזבחות. התברר, שעל המזבח הגדול הוקטרה לבונה, שנשרפה על שומן מן החי. ואולם, ההפתעה הגדולה של המחקר הייתה זיהוי של קנאביס שנשרף על המזבח הקטן באמצעות הבערת גללים של בעלי-חיים. 
 

הנימפיאון באדריכלות העירונית הרומית

מקורו של הנימפאון בפולחן מעיינות ומקורות מים בתקופה ההלניסטית. מקור השם באמונה היוונית שהנימפות שמרו על מקורות המים הטבעיים.
 
העיר גרש בעבר הירדן
מאת: נחום שגיב


גרש נמצאת כ-30 ק"מ מצפון לבירה עמאן. ראשיתה ככל הנראה בתקופה הסלווקית אז היה שמה אנטיוכיה. היא נמצאת קצת ממזרח לגבולות הפראיה וממוקמת בתוך בקעה פוריה אותה חוצה נחל כריסורואס או נחל גרש. 
 
וסמנכ"ל מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר)

רשות העתיקות דרשה לבצע באתר תל בית שמש חפירת הצלה בשטח של כ-24 דונמים כתנאי לאישור הרחבת כביש 38. החלק הצפוני של חפירה זו, אשר התאפיין בעצמה רבה של שרידים, נחפר על ידי משלחת מכון ישראלי לארכיאולוגיה. החפירה בתל בית שמש הינה אחת מחפירות ההצלה הגדולות ביותר במדינת ישראל, ולמעשה גם בעולם כולו. 
 

נושא העגל וההריסות הפרסיות

נושא העגל נחשף ב"פֶּרְסֶרְשוּט" - מונח גרמני שפירושו "הריסות פרסיות", והוא מתייחס לרוב הפסלים האדריכליים שנפגעו על ידי הצבא הפרסי הפולש של כורש הראשון באקרופוליס של אתונה, במהלך הפלישה הפרסית השנייה ליוון בשנת 480 לפני הספירה. 
 
פָאלֶרִיִי נוֹבִי (Falerii Novi)
חקר עיר עתיקה ללא קרדום הארכיאולוג


קבוצה של חוקרים בלגים, מאוניברסיטת גנט ובריטים, מאוניברסיטת קמברידג' מִפְּתָה לאחרונה את כל העיר העתיקה Falerii Novi, כ-50 ק"מ מצפון לרומא, בטכנולוגיית מכ"ם חודר קרקע.
 
מפעל השמנים של חסונה בלוד - מבט מחודש
מאת: ד"ר איתן איילון


טעימה ממאמרי הכרך השישי של כתב העת "לוד דיוספוליס, עיר האלוהים"

ד"ר איילון מציג בפנינו מאמר רחב יריעה, מפורט ומעודכן, ובו מידע על תולדות מפעל השמנים ואופן פעולתו.

המעוניינים לרכוש את הכרך החדש מוזמנים לפנות לטלפון 08-9101712 או לשלוח מייל.
לרוכשים כרכים נוספים מבין חמשת הכרכים שכבר יצאו לאור תינתן הנחה.
יצחק ורחל ינאית בן צבי באשקלון - משפחת בן-צבי בעיר הדרומית
מאת: ד"ר אבי ששון וגד סובול


עיון בקורותיה של אשקלון בראשית ימי המדינה חושף פרשה קטנה ומעניינת, הקושרת את הנשיא יצחק בן-צבי ומשפחתו לעיר החוף הדרומית
המונומנטים החשובים בהרודיון לאור החפירות החדשות במדרונות ההר ובראשו
מאת: רועי פורת, יעקב קלמן ורחל צ'אצ'י - משלחת חפירות הרודיון ע"ש אהוד נצר, האוניברסיטה העברית ומכון ישראלי לארכיאולוגיה ע"ר


בהמשך לסקירה קודמת שפרסמנו על תולדות אתר הרודיון, מוגשת בזאת סקירה המתמקדת במונומנטים החשובים שנחשפו בשנים האחרונות בהרודיון.
 
הרודיון לאור החפירות החדשות במדרונות ההר ובראשו
מאת: רועי פורת, יעקוב קלמן ורחל צ'אצ'י
משלחת חפירות הרודיון ע"ש אהוד נצר
האוניברסיטה העברית ומכון ישראלי לארכיאולוגיה ע"ר


בעשור האחרון זכה ארמונו הייחודי של המלך הורדוס בהרודיון למפעל נרחב של חפירות ומחקר שהובילו אהוד נצר ומשלחתו, ששפך אור על מבנהו ושלבי הקמתו של ההרודיון כמכלול, וכן על אגפים משמעותיים שלא היו מוכרים קודם לכן. 
 
"הציון הלז ומי בתוכו?" 
בית הקברות העתיק בצפת
מאת: יוסי סטפנסקי, ארכיאולוג ומורה דרך צפתי


בראשית 'ימי הקורונה' החלטתי שהגיע הזמן לעשות מעשה – דבר שתכננתי לעשות כבר לפני כמה וכמה חודשים אך מסיבות שונות העניין נדחה: לתעד ולמפות, סוף סוף, את עשרות המצבות העתיקות בני 500 ו- 400 שנה שנתגלו בשנים האחרונות בבית הקברות העתיק של צפת. 
פירמידות - לא מה שחשבתם:
על פירמידות עתיקות וגדולות מחוץ למצרים


הפירמידות הן תופעה עולמית. מסיבות שאיננו בטוחים לחלוטין, לפני כ -5,000 שנה, האנושות החלה לבנות פירמידות, זמן קצר לאחר שהחלה לבנות מבני אבן. מבנים מלכותיים אלה נמצאים כמעט בכל יבשת בכדור הארץ. יש פירמידות באפריקה, באירופה, באסיה ובכל רחבי היבשת האמריקאית. למרות שהפירמידות המפורסמות ביותר הן אלה שבגיזה במצרים, ישנן פירמידות רבות אחרות שהן לא פחות מרתקות.
 
ירושלים התת-קרקעית בציוריו של ויליאם סימפסון
מאת: פרופ' רוני רייך


ויליאם סימפסון היה צייר ממוצא סקוטי. הוא פיתח לעצמו קריירה של צייר צבאי, מומחיות שהיה לה ביקוש רב על-ידי הירחון הלונדוני המאוייר הנפוץ Illustrated London News . איוריו הצטיינו בפירוט רב ובדיוק רב. לפי הזמנת הירחון ב-1868 ערך סימפסון סיור קצר לפלשתינה. כאן חבר לצ'רלס וורן שערך באותה עת את חפירותיו בירושלים. אחדים מן האיורים מירושלים (כמו קשת וורן וקשת וילסון) בוצעו כתחריטים עבור העיתון ופורסמו שם.
 
היישוב היהודי בעבר הירדן- (הפראיה) בימי הבית השני
מאת: ד"ר נחום שגיב


סקירה זו מבוססת על עבודת הדוקטורט: 'היישוב היהודי בפראיה (עבר הירדן בתקופות ההלניסטית והרומית: הנתונים  ההיסטוריים  והממצא  הארכיאולוגי', אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, תשס"ד
חפירות ארכיאולוגיות במחנה ההשמדה סוביבור 2017-2007
מאת: יורם חימי


החפירות הארכיאולוגיות בסוביבור בוצעו על ידי צוות פולני-ישראלי: וויטק מזורק ויורם חימי מאוניברסיטת תל אביב. במהלך החפירות לאורך השנים נחשפו שרידי מבנים, גדרות, בורות אשפה, תעלת מילוט, משרפות פתוחות וקברים המוניים.
סבילים והשקיית עוברי דרכים בארץ-ישראל – הממד הגאוגרפי-היסטורי
מאת: ד"ר אבי ששון


אספקת המים לעוברי דרכים,  על-ידי חפירת בארות, בורות ומאגרים בצדי דרכים היה מנהג שרווח כבר בתקופות הקדומות והדים לו אנו מוצאים בספרות המקרא ובתלמוד.  
 
על התנ"ך, אגדת פסח וטקסטים מצריים

האם ניתן להתבסס על מגילות הפפירוסים ממצרים העתיקה לחקירת סיפור יציאת מצרים?
 

המקדש העתיק ביותר בעולם - 7,300 שנה לפני הפירמידות במצרים


המונומנט העתיק שנבנה על ידי תרבות לא ידועה שאולי הייתה עדה ואף שרדה, אירוע קוסמי בסביבות 10,000 שנים לפני הספירה.



 

האם נמצאו חללים נוספים בקברו של המלך המצרי תוּת עַנְח-אַמוֹן
 

מכ"ם חודר קרקע חשף מעבר סודי שהוחבא מאחורי הקיר הצפוני של תא הקבורה של המלך תות ענח-אמון. הידיעה המרעישה הגיעה ממצרים בשנת 2015, ושלחה גלי התרגשות ברחבי העולם. לאחר שכבר ניסו פעמים אחדות בעבר לסתור את ההשארה הסנסציונית, שוב ישנה תקווה כי קברו המפורסם של המלך תות ענח-אמון מסתיר חדרים סודיים.
גביע הליקורגוס (Lycurgus Cup), המוצג במוזיאון הבריטי, הוא אחד הממצאים המרתקים מימי קדם. ישנם הרבה מבנים וממצאים שונים מהעולם העתיק שמשאירים אנשים מודרניים נדהמים מהתחכום שלהם. מרתקת ומסתורית התובנה איך בני אדם בעת העתיקה, שלא החזיקו בכלים מדעיים מודרניים, יצרו מבנים כמו הפירמידות או מקדשי הזיגורט במסופוטמיה.
האמנה הבינלאומית לשימור ולשחזור מונומנטים ואתרים (אמנת ונציה 1964)
הקונגרס הבינלאומי השני לאדריכלים ומשמרים של מונומנטים היסטוריים, ונציה, 1964.
האמנה אומצה על ידי ICOMOS בשנת 1965.
המונומנטים ההיסטוריים נותרו עד ימינו כעדות חיה למסורות העתיקות של הדורות הקודמים. אנשים מודעים יותר כיום לערכים הכלל אנושיים המיוצגים במונומנטים היסטוריים. על כולנו מוטלת האחריות לשמור על האתרים הללו לדורות הבאים. חובתנו לשמר עבור הדורות הבאים את העושר המלא והאותנטי של האתרים.


 
ממש בימים אלה,  ב-6.1.2020, פורסמה הצהרה על ידי המועצה הבינ"ל למוזיאונים (ICOM) והמועצה הבינ"ל למונומנטים ואתרי מורשת (ICOMOS), שני ארגוני שימור המורשת החשובים בעולם. ההצהרה פורסמה בעקבות חילופי המהלומות האחרונים בין ארה"ב לאירן, להלן נוסח ההצהרה:

הצהרה בנוגע לאיומים על המורשת התרבותית במקרה של סכסוכים מזוינים
 


 

פלמירה תדמור והמדינה האיסלאמית

תדמור נמצאת במדבר הסורי בסמוך לנהר הפרת. המקורות ההיסטוריים אודות העיר, אשר ראשיתם כבר מלפני כ-4,000 שנים, מעידים על עושרה של העיר בהיותה תחנת דרכים חשובה על הדרך המדברית בין מסופוטמיה לסוריה. בספר מלכים, תמר (תדמור) מוזכרת כעיר שפותחה על ידי המלך שלמה (מל"א ט': יח). יתכן שה'תמר' היה מקור שמה היווני - פלמירה. מיקומה של תדמור בין הממלכה הפארתית לאימפריה הרומית הפך ליתרון כלכלי אדיר לעיר החל בימי אוגוסטוס קיסר, אז החלו לשרור יחסי שלום בין המעצמות.
 
 
האַקרוֹפּוֹלִיס באתונה
 
האקרופוליס של אתונה הוא ללא ספק אחד מאתרי העתיקות החשובים והמרתקים בעולם. זהו אתר חובה לכל המבקר באתונה. אקרו - גבוה ופוליס - עיר מתארים ביוונית את המונח העיר הגבוהה, אף שצוק האקרופוליס לא היה מעולם עיר העומדת בפני 
 


 

ציורי קיר עתיקים בוצעו במגוון טכניקות, בהן: פרסקו, סקו וסטוקו. הם נחשפים לעיתים רחוקות בחפירות ארכיאולוגיות והם זוכים לתשומת לב רבה של החוקרים ושל האנשים האמונים לפיתוח אתרי העתיקות.
 


 
חפירת הצלה בתוואי כביש 38 בתל בית שמש
 
תל בית שמש נחפר מזה למעלה מ-100 שנה. החוקר הבריטי מקנזי, אשר החל לחפור באתר בשנת 1911, זיהה כי במקום הייתה עיר כנענית מוקפת חומה ומאוחר יותר העיר הייתה מיושבת גם בתקופת המלוכה. משלחת מטעם אוניברסיטת תל-אביב חופרת באתר ב-30 השנים האחרונות. 
 


 
חופש העיסוק בתחום הארכיאולוגיה

המדיניות הציבורית בתחום הארכיאולוגיה בישראל עוצבה בראשית שנותיה של המדינה, בימים בהם הארכיאולוגיה נתפסה כנכס אסטרטגי בתהליכי התגבשות הלאומיות הישראלית. במשך שנים רבות התבצעה כל הפעילות הארכיאולוגית שאינה אקדמאית על ידי עובדי אגף העתיקות.
 


 

פסל זיאוס או פוסיידון

פסל ברונזה של זאוס או פוסידון,
נמצא בשנת 1926, בתחתית הים בכף ארטמיסיון, בצפון אֶוּבּוֹיָה (Euboea), צפונית-מזרחית לאתונה.
460 לפנה"ס לערך
גובה 2,09 מ '
מוצג במוזיאון הלאומי של יוון באתונה

© הצילום מתוך אתר האינטרנט של המוזיאון הלאומי של יוון
 

פסל אפרודיטה, ארוס ופאן מהאי דלוס
 
תיארוך: 100 לפנה"ס לערך
גובה (כולל בסיס) 155 ס"מ
נחשף באי דלוס
 
מוצג במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי באתונה.
 
אפרודיטה: אלת היופי והאהבה העירומה מוצגת עם שיער מסורק היטב וקשור באמצעות צעיף מעל המצח שלה. האופן שבו היא מכופפת את רגלה השמאלית מעניקה חינניות לעמידתה.
 
תל גזר נמצא בצפון שפלת יהודה, סמוך לעמק איילון. זהו גן לאומי הפתוח לקהל הרחב בכול שעות היממה. הגישה לאתר בדרכי עפר נוחות לכול רכב. אפשרות אחת להגיע לאתר דרך היישוב כרמי יוסף ואפשרות שנייה להיכנס לאתר בדרך משולטת מקיבוץ גזר. בסקירה זו נציג חלק ממסלול סיור שעורכת תגליות באתר ונעלה מחשבות על תכנית לשימור ולפיתוח האתר וסביבתו.
 

מדיניות ארכיאולוגית בעולם

מדיניות הארכיאולוגיה הציבורית בישראל התגבשה במהלך השנים על בסיס החוק לצד פרקטיקה שהונחתה בעיקר על ידי רשות העתיקות. רשות העתיקות מבצעת למעלה מ-90% מהפעילות בתחום תוך שהיא אחראית על כול שרשרת קבלת ההחלטות מבלי שיהיה גוף מבקר או מאזן את החלטותיה. מה קורה מעבר לים?
 

מטמון מטבעות זהב בקיסריה

בשנת 2015 דווחו אזרחים טובים, חובבי צלילה, על זיהוי מטמון מטבעות זהב בקרקעית הים בקיסריה. המטמון שקע במצולות במאה ה-11 ועל פי טיפוסי המטבעות שנמצאו בו, ניתן לקבוע שהיה זה בימי השלטון הפאטימי. המטבע העתיק ביותר שנחשף באוצר הוא של רבע דינר והוא הוטבע במטבעת פלרמו שבסיציליה, במחצית השנייה של המאה
ה- 9 לספירה. 
 
מדיניות שימור

התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה מוכרת היטב לעוסקים בשימור אך להפתעתנו רבים לא מודעים לקיומה ובעיקר לתכנה. התוספת מגדירה את מעמדה של תכנית השימור כתכנית מתאר לכול דבר.
סעיף 10 במסמך קובע שכול רשות מקומית צריכה להקים ועדת שימור בראשה יעמוד ראש הרשות או סגנו. הרכב הועדה מוגדר מפורשות בחוק. 


 
רמלה - אתר מפתח על מפת התיירות של הארץ 
 
הוותיקים בינינו אשר הזדמנו לביקור ביפו העתיקה, לפני שנות דור, נתקלו בעיר חרבה, עזובה ומוזנחת.  בתיה העתיקים שמשו בעיקר כמשכן לסוחרי סמים ועבריינים. מעטים המבקרים אשר האמינו באותם הימים כי העיר העתיקה של יפו תהפוך לאחת מנקודות הציון במפת התיירות של ישראל.


 
גן לאומי סוסיתא

תגליות ממליצה על ביקור בגן הלאומי סוסיתא שנמצא מזרחית לעין גב, כ-350 מ' מעל הכנרת. החפירות באתר החלו בשנת 2000 בניהולם של פרופ' ארתור סגל וד"ר מיכאל אייזנברג מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה.


 
 
פרויקט כביש חוצה ישראל:

בשנת 1993 הזמינה חברת כביש חוצה ישראל סקר ארכיאולוגי, קדם תכנון בתוואי המוצע של הכביש וכך החל אחד הפרויקטים הארכיאולוגים המורכבים ביותר בתולדות המדינה, פרויקט אשר בפועל מתנהל עד עצם היום הזה לצד התפתחותו של הכביש.  ד"ר אלון שביט, מנכ"ל מכון ישראלי לארכיאולוגיה, עמד באותם ימים בראש הסקר הארכיאולוגי ומיד עם השלמתו מונה לנהל את הפרויקט הארכיאולוגי המורכב.
 
עיר דוד – טבורו של העולם גם מבחינה ארכיאולוגית

עיר דוד משתרעת על שטח כולל של כחמישים דונמים בלבד אבל היא לא מפסיקה לספק חדשות ארכיאולוגיות. בשטח הקטן הזה פועלות בשנים האחרונות כמעט ללא הפסקה כ-5-3 משלחות ארכיאולוגיות המייצגות את רשות העתיקות לצד האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל-אביב.
על ארכיאולוגיה ופוליטיקה 
על חפירות בעיר דוד


לפני שנים אחדות חשפה רשות העתיקות מאגר מים גדול שתוארך לימי הבית הראשון. פתח המאגר נחשף בהפתעה בעת חפירת תעלת הניקוז אשר הוקמה בימי הבית השני. התעלה מאפשר הליכה חווייתית, תחת פני השטח, מאזור הכותל המערבי ועד לבריכת השילוח.


 

זיוף עתיקות 

סוגיית זיוף העתיקות מטלטלת מעת לעת את ציבור שוחרי העתיקות. הפרשה שזכתה לתהודה הרבה ביותר מיוחסת ליהודי המומר, מוזס וילהלם שפירא, אשר חי בירושלים במאה ה-19 והתפרנס ממכר עתיקות. בשנת 1883 טען שפירא שהוא רכש בסכום צנוע 15 אגרות אשר נמצאו במדבר יהודה ובהן טקסטים מקראיים שתוארכו על ידי מומחים לשלהי ימי בית ראשון. 
 
מפעלי המים לירושלים

לדעת חוקרים רבים, את מיקומה המרכזי של ירושלים בהר יהודה חייבת העיר למעין
הגיחון אשר סיפק לעיר שפע של מים מאז היווסדה ועד לימי מלכי ישראל ויהודה.

 

בשנים האחרונות אנו עדים למהפכה דרמטית בפיתוח טכנולוגיות שמטרתן לשפר את חוויית הביקור של התייר באתרים ארכיאולוגים ואת היכולת להמחיש למבקר את שחזור האתר כפי שהיה בימי קדם.
המוזיאון הבריטי  -  בריחה לחו"ל וחזרה לישראל

אנחנו מבקשים להמליץ לכם על ביקור במוזיאון הבריטי בלונדון. מדובר באחד המוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם. במהלך המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20, נצלו הבריטים היטב את שליטתם ברחבי האימפריה חובקת העולם.

האמנה להגנה וניהול עתיקות


אמנה זו הוכנה בשנת 1990 על ידי ועדה בינלאומית לניהול המורשת הארכיאולוגית. מאז פרסומה מקובלת האמנה כמסמך מנחה לניהול הארכיאולוגיה ברחבי העולם. האמנה מגדירה את חשיבות השרידים הארכיאולוגים לתרבות האנושית.
 
 

ארגון אונסקו ועמדתו בנוגע להר הבית

ב-28.10.2016, שלח נשיא איקומוס, גוסטבו אראאוז, מכתב קצר וחד-משמעי לגברת אירינה בוקובה, מנכ"לית אונסקו. במכתבו קובע בין השאר נשיא איקומוס...


 

אתר המגילות הגנוזות

רשות העתיקות וחברת Google השיקו את האתר של המגילות הגנוזות ממדבר יהודה www.deadseascrolls.org.il המגילות הגנוזות מוכרות כאחד הממצאים העתיקים החשובים ביותר בעולם כולו. מדובר במאות מגילות עליהן נכתבו בעברית, בארמית וביוונית טקסטים הכוללים קטעים מהתנ"ך וספרות דתית חוץ מקראית אשר שימשה כנראה כיתות יהודיות בימי בית המקדש השני. 

 

תעלת הניקוז של ירושלים מימי בית שני


הגן הלאומי עיר דוד לא מפסיק לספק לנו תגליות וחידושים. בשלוחת עיר דוד פועלות במהלך מרבית חודשי השנה משלחות ארכיאולוגיות שונות אשר שוקדות על חקר אחד האתרים המסקרנים ביותר בעולם.
 
 
האם נמצאה החקרא?

תגלית מרתקת שנחשפה בחפירות הארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד.
האם נפתרה אחת החידות הגדולות בארכיאולוגיה של ירושלים: שאלת מקומה של החקרא היוונית  )הסלאוקית). המבצר הנודע שהקים המלך אנטיוכוס הרביעי במטרה לשלוט על העיר ולפקח על הפעילות במקדש, ואשר הוכנע לבסוף ע"י החשמונאים.           
חרבת קייאפה

חרבת קייאפה הינה אתר המשתרע על כ-30 דונמים בראש שלוחה התוחמת מצפון את עמק האלה. האתר נסקר ודווח רבות במשך למעלה ממאה שנה אבל רק בשנים האחרונות החלו פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית בירושלים וסער גנור מרשות העתיקות לנהל חפירה ארכיאולוגית סדורה באתר.


 
סחר בעתיקות

לפני שבועות אחדים נמכר במכירה פומבית מטבע פרוטה מימי מתיתיהו אנטיגונוס (37-40 לפנה"ס). מטבע הברונזה הקטן שוקל 1.7 גרם בלבד ומוכרים רק 30 פרטים כדוגמתו בעולם. איש עשיר, אשר מפאת צנעתו לא נציין את שמו, רכש את המטבע בכ-60,000$


 
אתר ארגמן ותיאורית ה'רגלים'
של פרופ' אדם זרטל ז"ל


שנים אחדות לפני מותו פרסם הארכיאולוג אדם זרטל מקבץ של אתרים, אשר ברובם נסקרו על ידו בבקעת הירדן. האתרים הינם מתחמים פתוחים מוקפים גדרת אבן ולהם מתאר של כף רגל אנושית. המתחמים משתרעים על כ-10 דונמים. 
שמש בגבעון דום:
הפסוק "שֶׁמֶׁש בְּגִבְּעוֹן דּוֹם וְּיָרֵחַ בְּעֵמֶׁק אַ ילוֹן" (יהושע, פרק י', פס' 12)

מלווה את מרביתנו מגיל ילדות. 
        "היין והשיכר בעולם הקדום" 
לקראת כנס תגליות השנתי,  אנו שמחים להציג בפניכם מאמר זה :

שיכר במקרא מאת - ד"ר אברהם אופיר שמש, שהוא אחד מהמרצים בכנס תגליות השנתי-"יין והשיכר בעולם הקדום" (*לקוח מכתב העת מגדים)
המאבק בשוד העתיקות בישראל: 
בתחילת חודש יוני נגזר עונש מאסר בפועל של שנה וחצי וקנס כספי בסך 12,000 שקלים על שישה שודדי עתיקות שנתפסו בעת ביזת מערה במדבר יהודה. מדובר בשישה תושבי כפר באזור חברון, אשר פעלו כחוליה מקצועית ומאורגנת. חברי החוליה לא הגיעו במקרה למערה, המכונה מערת הגולגלות, אלא הגיעו לאתר לאחר איסוף מידע מודיעיני ותכנון מדוקדק, כשברשותם ציוד חפירה וחבלים שנועדו לסייע להם בגישה המורכבת והמסוכנת אל תוך המערה, הממוקמת בדופן המצוק

צילום: היחידה למניעת שוד, רשות העתיקות
סיור ערב בתל גזר – סיור נעים לסוף יום קיץ חם
תל גזר נמצא בצפון שפלת יהודה, סמוך לעמק איילון. זהו גן לאומי הפתוח לקהל הרחב בכול שעות היממה. הגישה לאתר בדרכי עפר נוחות לכול רכב. אפשרות אחת להגיע לאתר דרך היישוב כרמי יוסף ואפשרות שנייה להיכנס לאתר בדרך משולטת מקיבוץ גזר. החפירות בתל גזר החלו בשנת 1902 בידי הארכיאולוג הבריטי ר.א.ס. מקאליסטר, מי שלימים היה למנהל מחלקת העתיקות של המנדט הבריטי בארץ ישראל.
הארכיאולוגיה הקהילתית. 

הארכיאולוגיה הקהילתית הינה תחום חדשני יחסית בעולם הרחב. ראשיתה לפני כ-40 שנה במחקרים שבוצעו בארה"ב ובהמשך באוסטרליה. לאחר כ-150 שנות מחקר ארכיאולוגי אשר התמקד בחוקר, שהיה כמעט ללא יוצא מן הכלל נוצרי או יהודי ממוצא אירופאי, קבעה הארכיאולוגיה הקהילתית שיש להציב את הקהילה במוקד התהליך. 


 
קיץ לדוד המלך בשפלת יהודה
מאת עמרי עבאדי


שפלת יהודה היא אחד האזורים הנחקרים ביותר מבחינה ארכיאולוגית בארץ ישראל. קרבתה לשדרת ההר ולירושלים, לב לבה של ממלכת יהודה המקראית, הפכה אותה לאבן שואבת למשלחות מחקר רבות שפקדו אותה כבר מראשית המחקר הארכיאולוגי ועד ימינו.
 

חפירות בנבכי הנפש - 

"אם לא היית פסיכיאטר, מה היית רוצה להיות?"
"ללא כל ספק, ארכאולוג".
ריאיון דמיוני עם זיגמונד פרויד


 

קו התפר המקראי 


גדר ההפרדה ההולכת ונבנית לאורך קו התפר שבין ההר במזרח למישור החוף והשרון במערב, מעוררת רגשות עזים בקרב כל תושבי הארץ. אולי צריך לראות בה ביטוי פיזי וגאוגרפי לחיץ פוליטי ותרבותי הקיים בין תושבי ההר הערבים לתושבי המישור היהודים. הגדר הגבוהה מצהירה בצורה חדה את האמרה הכל כך שגורה "הם שם ואנחנו כאן". 
פומפיי – קמפניה, איטליה

אתר העתיקות בפומפי הוא ללא ספק חלומו של כול ארכיאולוג פעיל על פני הגלובוס. ב-24 באוגוסט, בשנת 79 לספירה, התפרץ הר הגעש ווזוב הסמוך וקבר את העיר תוך שהוא "מקפיא" את מארג החיים שלה. פומפי מספקת למבקרים בה ביקור מוחשי בעולמם של בני רומא, לפני כאלפיים שנה. 


 
  חזרה לדף הבית >>>
   
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
שעות מענה טלפוני: ימים א-ה, 09:00-16:00
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים