תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - - הפתעות בסדרת ההרצאות "תגליות מן העבר" לשנת תש"פ ההרשמה החלה
   



- סיור חדש לחו"ל - ספטמבר 2019 מסע לאפירוס עם פרופ' ארתור סג"ל!  
 
- הפתעות בסדרת ההרצאות "תגליות מן העבר" לשנת תש"פ ההרשמה החלה  
 
- אל תחמיצו את הערב הזה 26.5 יום ראשון ,18.30-21.15 ,השקת הקתדרה למורשת יון - טעימות אוכל בסגנון יווני, הרצאה מפרופ' מלכין, חתן פרס ישראל, ומוסיקה מלהקת אנסמבל יוונית  
 
- סדרת יון לשנת תש"פ כבר נמצאת באתר, הקתדרה הישראלית למורשת יוון 2019-2020  
 
24.05.19 - סיור בתל ערד ותל שבע  
 
28.05.19 - סיור רמדאן ראפה ואבו גוש  
 
30.05.19 - כנס לוד  
 
 


"תגליות מן העבר"
סדרת הרצאות לשנת תש"פ

סדרת הרצאות סמסטר א'
30.10.19 – 22.01.20, ימי רביעי ב-20:30-19:00 באולם שיטרית, מוזיאון תל-אביב לאמנות

 

 
לתכנית המלאה לחצו כאן
 
מערכות המסתור
 
בחבלי ארץ רבים בעולם נהגו התושבים לחצוב חללים בסלע מתחת ליישובים בהם גרו, לצורך אחסון ביום-יום ולצורך מילוט בעת סכנה. תופעת מערכות המסתור בישראל נחקרת מזה כ-50 שנה והיא נוכחת במאות אתרים ברחבי הארץ בעוצמה חסרת תקדים. נראה ששיאו של תהליך חציבת מערכות המסתור היה בימי מלחמת בר-כוכבא ברומאים, אז היוו מערכות המסתור זירת מערכה שאיפשרה לכוח מוגבל מאוד ביהודה לגרום נזק משמעותי לצבא האימפריה הרומית.
 

30.10.19 מסתור ומפלט במערות בזמן מרד בר-כוכבא - מבט ארכיאולוגי
פרופ' בועז זיסו - המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן


מלחמת בר-כוכבא התרחשה בשנים 136-132 לספירה. במהלכה התחוללה התקוממות היהודים נגד השלטון הרומי וכוננו מוסדות ואמצעי שלטון עצמאיים למשך כארבע שנים. חוקרי מלחמת בר-כוכבא זיהו שתי תופעות עיקריות של ניצול מערות וחללים תת-קרקעיים בעת המלחמה: מערות מפלט ומערכות מסתור. המערות הטבעיות (קארסטיות) הקשות לגישה הן מערות המפלט. רובן המוחלט מצויות במצוקי מדבר יהודה, ומיעוטן מצויות בהרי יהודה ובהרי בית-אל. הממצאים העשירים במערות המפלט, ובכלל זה מסמכים כתובים, מורים במובהק, כי יהודים נמלטו אליהן בסוף המלחמה. מערכות מסתור הן תוצאה של חציבה ביד אדם של מערכות תת-קרקעיות, לרוב מתחת למבנים ביישובים קיימים על פני השטח. התגליות הארכיאולוגיות, במחצית השנייה של המאה העשרים, הביאו לתנופה גדולה במחקר ולגיבוש הבנתנו את המלחמה ותוצאותיה.
 

6.11.19 חידושים בתפוצת מערכות המסתור (2018-2008) והמשמעויות ההיסטוריות
ד"ר דביר רביב - אוניברסיטת בר-אילן

 
בין השנים 2018-2008 נערכו סקרים ארכיאולוגיים וסיורי שטח רבים באזורי יהודה ושומרון, במהלכם התגלו ותועדו כ-70 מערכות מסתור שלא היו מוכרות קודם לכן במחקר. מערכות אלו וממצאיהן שופכים אור רב על שאלות היסטוריות, ובמרכזן היקף היישוב היהודי והיערכותו הצבאית אל מול האויב הרומי במלחמת בר-כוכבא.


13.11.19 מערכות המסתור בין יהודה לגליל – בין ארכיאולוגיה לטיפולוגיה
ד"ר ינון שבטיאל - חוקר מערכות המסתור בגליל

 
סיפורן של מערכות המסתור, בארץ יהודה ובגליל, חושף טפח משיטות ההגנה של היהודים במרידות נגד הרומאים. מטבע הדברים הייתה ארץ יהודה זירת ההתגוששות העיקרית במרידות האלה, וחלקו של הגליל כמעט לא הוכר דרך הפריזמה של מערכות המסתור. מחקרן של מערכות המסתור בגליל מגלה ש"יד אחת" חצבה את מערכות המסתור, והטיפולוגיה שלהן זהה כמעט לחלוטין. בהרצאה נציג את מערכות המסתור הגליליות ואת תיפקודן, שהיה ככל הנראה משמעותי כמקום מסתור.  נערוך השוואה בין מערכות המסתור בארץ יהודה לאלה שבגליל.                  
 

20.11.19 תובנות חדשות בחקר מערכות המסתור - הממצא וגלגוליו ההיסטוריים
ד"ר ינון שבטיאל - חוקר מערכות המסתור בגליל

 
אחת הבעיות הסבוכות העומדות בפני חוקרי מערכות המסתור הינה התיארוך של מועד חציבתן, ומאימתי הפכו להיות לשיטת ההגנה האולטימטיבית של יהודי ארץ ישראל בזמני מצוקה. המקורות ההיסטוריים לא נתנו תשובות חד משמעיות לשאלות אלה. היעדרם של מקורות היסטוריים מספקים אודות מרד בר-כוכבא העמיק את התעלומה. האם מערכות המסתור שימשו רק בתקופה זו, או לפניה ואולי גם לאחריה. דומה שמערכות המסתור, מיקומן והממצאים שהתגלו בתוכן, העניקו בשנים האחרונות תובנות חדשות בנדון, וניתוחם של מקורות היסטוריים בעין בוחנת ובגישה חדשה, מאפשר העלאת פתרונות יצירתיים ותורם לקידומו של פתרון לשאלות אלה.

הרנסנס בצפון איטליה

תקופת הרנסנס היא תקופה ייחודית ומרתקת בתולדות האנושות. בתקופה זו נוצרו תנאים יוצאים מן הכלל, שהיוו כר למדענים, לציירים, לאדריכלים ולפסלים לבטא את יצירתם באופן חסר תקדים. תקופת הרנסנס היוותה גשר חשוב בין התרבויות הקלאסיות, שכמעט נשכחו בימי הביניים, ובין העת החדשה. לב היצירה של ימי הרנסנס היה בצפון איטליה, ולחבל ארץ עתיר תרבות זה תוקדש סדרת ההרצאות.
 

27.11.19 ההיסטוריה של איטליה בתקופת הרנסנס
ד"ר חגית טורגה - רשות העתיקות
 

הרנסנס החל באיטליה בשלהי המאה ה-14. בתקופה זו הייתה איטליה מפוצלת למדינות עצמאיות. בהרצאה נסקור את דמותה של איטליה דרך ארבע ערי ממלכה חשובות - ורונה, מילנו, פרארה ומנטובה, לצד ערי רפובליקה - ונציה ופירנצה. ננסה להבין מדוע צמח הרנסנס דווקא באיטליה וכיצד השפיע על מהלך ההיסטוריה של איטליה.
 

4.12.19 הסרת לוט מכמה מיצירות הרנסנס המרהיבות
ד"ר אפי זיו - מרצה לתולדות האומנות


אמני צפון איטליה לא זכו לחסדם של אנשי יחסי הציבור של ההיסטוריה. אמני הרנסנס ויצירות המופת שיצרו, בפיסול ובציור, לא ידועים מספיק. בהרצאה ייחודית זו נסיר את הלוט ונחשוף יצירות מרהיבות ומפתיעות, תוך כדי סיפור פועלם וחייהם של האמנים. נבקר בכמה מהערים הציוריות, כמו מנטובה, פרארה, מודנה ועוד.
 

11.12.19 התבליטים של יאקופו דלה קוורצ'ה בחזית כנסיית סן פטרוניו בבולוניה
גב' אלה שופמן - מרצה על תקופת הרנסנס

 
הפסל יאקופו דלה קוורצ'ה הוא אחד מסמלי הרנסנס המוקדם באיטליה של המאה ה-15. הוא היה לגשר בין התרבות הקלאסית לפיסול הרנסנס המתהווה. בהרצאה נגלה את יצירתו הייחודית בתבליטי חזית כנסיית סן פטרוניו בבולוניה, כל זאת על רקע תקופתו.
 

18.12.19 אמנות וחיי היום-יום בתקופת הרנסנס
ד"ר חגית טורגה - רשות העתיקות


כששומעים את המילה רנסנס, כולם חושבים באופן כמעט אוטומטי על הדמויות הידועות, הציירים, הפסלים וההתפתחות של האמנות והאדריכלות בכללה. אבל, המציאות באיטליה של תקופת הרנסנס שונה מאד מהתמונה שעולה בראש. בהרצאה זו נסקור את חיי היום-יום של האצולה, האמנים הנודעים והאנשים הפשוטים.

תגליות חדשות בחפירות ברחבי הארץ

כיאה לשמה של 'תגליות', אנו מקפידים להציג בפניכם מחקרים בולטים שמתקיימים לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי הארץ. בחרנו במגוון חפירות המייצג חבלים שונים בארץ, תקופות שונות בתולדות ארץ ישראל, פירות מחקר של מכונים שונים לארכיאולוגיה ובנוסף - חשיפה של חפירת תל בית שמש מזרח, אחת מחפירות ההצלה שזכו לכינוי "מגה חפירות" - חפירות בהיקף חסר תקדים בעולם, המתנהלות בימים אלה בארץ.

1.1.20 חידת המתחם הפולחני בקריית יערים
פרופ' ישראל פינקלשטיין – המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב

 
ההרצאה תעסוק בתוצאות החפירות הארכיאולוגיות בקריית יערים שממערב לירושלים. קריית יערים מופיעה במקומות שונים במקרא, כולל בהקשרים פולחניים, בראש ובראשונה בסיפור נדודי ארון הברית, בספר שמואל. אחת ממטרות העבודה באתר הינה להאיר את הרקע לסיפור זה. החפירות מצביעות על כך שבראשית המאה ה-8 לפסה"נ הוקם בפסגת האתר מתחם מוגבה, שנראה למרחקים ושלט על סביבתו. השאלות שדורשות מענה: מי בנה אותו (ישראל? יהודה? אשור?) ולשם מה.


8.1.20 עז וגם מתוק - חפירות ההצלה בתל בית שמש מזרח
בועז גרוס - סמנכ"ל מכון ישראלי לארכיאולוגיה ומנהל החפירה 

 
חפירות ההצלה בתל בית שמש מזרח, אשר נערכו מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר), מהוות אחד מה"מגה-פרויקטים", אשר נערכים בשנים האחרונות ברחבי הארץ בתלים ובאתרים ארכיאולוגיים מרכזיים. בחפירה נתגלה אתר רב-שכבתי, שראשיתו בשלהי ימי ממלכת יהודה, במאה ה-7 לפסה"נ. ממצאי החפירה מעשירים ואף משנים את הבנתנו את תל בית שמש, אתר בו נערכו חפירות ארכיאולוגיות רבות במהלך מאה השנים האחרונות. ההרצאה תציג את עיקרי הממצאים, החידושים וההפתעות, וגם תעסוק ביתרונות ובחסרונות של ביצוע חפירות הצלה ארכיאולוגיות בקנה מידה נרחב.
 

15.1.20 החפירות החדשות בבית שערים
פרופ' עדי ארליך ורונה אביסף -  המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן, אוניברסיטת חיפה

 
בשנת 2014 חודשו החפירות בעיר העתיקה של בית שערים, בניהולה של פרופ' ארליך. החפירה החדשה מתמקדת בשרידי העיר, על גבעת שייח' אבריק, בניגוד לחפירותיהם של מזר ואביגד, שהתרכזו בבית הקברות. בהרצאה יוצגו הממצאים משש העונות החדשות: מבני המגורים, מבני ציבור, שער עיר שלא היה מוכר, כבשן יוצרים, מערכות מים ותשתיות עירוניות. כל אלה לצד ממצאים קטנים, שחלקם ייחודי וכולל אוצר מוחבא, מטבעות רבים ועוד. נבחן מה ניתן ללמוד כיום על היישוב בית שערים, בו חי ונקבר רבי יהודה הנשיא חותם המשנה. נציג את הסוגיות העומדות מאחורי חידוש החפירות, כמה מהן קיבלו תשובה, ונפרט את התכניות לעתיד. 
 

22.1.20 פגישה עם מלך מתל אבל בית מעכה
ד"ר נאוה פניץ-כהן - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית 

 
שבע עונות חפירה בתל אבל בית מעכה, אתר גדול הנמצא על הגבול בין ישראל, לבנון וסוריה, הניבו ממצאים עשירים מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופת הברזל, כולל ביצורים, מבני ציבור מרשימים ותרבות חומרית שזורעת אור על המיקום של העיר בגבול בין ממלכות עתיקות - ישראל, ארם דמשק ופיניקיה. 
 
"תגליות מן העבר"
 סדרת הרצאות סמסטר ב'

 
19.02.20 - 27.05.20, ימי רביעי ב-20:30-19:00 באולם שיטרית, מוזיאון תל-אביב לאמנות

ארכיונים בעת העתיקה

 
הספרות והקולנוע סייעו בעיצוב דימוי לפיו משאת נפשו של הארכיאולוג הינה לחשוף מטמונים יקרי ערך, ארמונות פאר שחרבו על תכולתם וקברי מלכים עתירי מנחות יקרות. אך האמת היא שמרבית החוקרים, החופרים בערים עתיקות, חולמים יותר מכל למצוא ארכיון. המכתבים של העת העתיקה, בכתב חרטומים, בכתב יתדות או בכתב האלפא-ביתי, הינם נקודת החיבור האופטימאלית בין הממצא החומרי למקור ההיסטורי. הם אלה שמאפשרים לנו שחזור רב-ממדי של החיים בעת העתיקה לצד אימות הפרשנות שלנו אודות החפצים ה'אילמים'.
 
 

19.2.20 ארכיון אל-עמרנה
ד"ר עומר סרגי - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב
 

ארכיון אל עמארנה פותח בפנינו צוהר חשוב לימי השלטון המצרי בכנען בתקופת הברונזה המאוחרת (1550 - 1150 לפסה"נ לערך). הארכיון כולל מכתבים שנשלחו למלך מצרים ממלכים של מעצמות אזוריות שוות כוח למצרים (למשל, הממלכה החיתית, בבל) ומכתבים שנשלחו למלך מצרים ממלכי כנען המקומיים - מלך שכם, מלך ירושלים, מלך מגידו ועוד. מכתבים אלה כוללים מידע רב, לא רק על ההיסטוריה הפוליטית של כנען ומצרים, אלא גם על חיי היום-יום בכנען, על מבנה החברה והשלטון ועל דרכי התקשורת בעולם הקדום. המכתבים מאירים לנו את העולם הכנעני, ובכך מאפשרים לנו להבין תהליכים חברתיים ופוליטיים שהביאו, בסופו של דבר, לעיצובו של העולם המתואר במקרא, בתקופה שלאחר נסיגת השלטון המצרי. 
 

26.2.20 ארכיון מארי
פרופ' נתן ווסרמן - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית

 
מארי, תל חרירי, בסמוך ל'דר-אז-זור' במזרח סוריה דהיום, החלה להיחפר על ידי הצרפתים בשנות ה-30 של המאה הקודמת. תוך זמן קצר התברר כי בתל שטוח זה מצוי ארמון ענק ובו ארכיון מלכותי. עד היום נתגלו במארי כ-20,000 טקסטים, רובם מתוך הארמון. זהו הארכיון המלכותי המרכזי המוכר לנו ממסופוטמיה של האלף הב׳ לפסה״נ ולא ניתן להגזים בתרומתו להבנת ההיסטוריה והחברה של התקופה. בהרצאה יוצג תוכנו של הארכיון, אופן סידורו וניהולו, ותובהר חשיבותו העליונה להיסטוריה של האזור.
 

4.3.20 ארכיון חתושה – בירת הממלכה החיתית
ד"ר אמיר גילן  - החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, אוניברסיטת תל-אביב

 
ההרצאה תציג את בירתה של ממלכת החיתים, חתושה, השוכנת כ-160 ק״מ ממזרח לאנקרה, ובמיוחד את הארכיונים המלכותיים שבתחומה. אלו נחשפו במבנים במצודת הארמון (בויוקלה) ובמקדש הגדול, הממוקם בעיר התחתונה. בהרצאה נכיר את מאפייניה של האוריינות החיתית, את הסוגות הטקסטואליות האופייניות לה, את השפות השונות בהן כתבו באנטוליה החיתית, ואת שני הכתבים ששימשו את סופרי הממלכה, כתב היתדות והכתב ההירוגליפי-לווי.

 

11.3.20 ארכיונים בממלכות ישראל ויהודה
ד"ר עומר סרגי - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב

 
שאלת האוריינות בחברות קדומות הינה מרכזית להבנת האופן בו עוצב בחברות אלה הזיכרון ההיסטורי באמצעות כתיבה ספרותית. בכל האמור לממלכת ישראל ולממלכת יהודה, שאלת האוריינות והיכולת לחבר טקסטים ספרותיים מורכבים קשורה לא רק לאופן התפתחות הממלכות האלה, אלא גם לאופן בו אנו מבינים את ראשית חיבורו של המקרא ואת מקורותיו. הרצאה זו תתמקד בממצא הכתוב מישראל ומיהודה, ובמיוחד באופן בו הוא מאיר את התפתחותן של הממלכות האלה, ובמשמעותו להבנת חיבור המקרא. 
 
מחווה לאבות המחקר הארכיאולוגי
 
בשנה שעברה, במלאת שבעים שנה למדינה, הצגנו ארבעה מחלוצי המחקר הארכיאולוגי של ישראל, מקרב החוקרים העבריים. השנה אנו מבקשים להציג ארבעה מבכירי החוקרים הזרים, שהלכו לפני המחנה כמניחי אבני היסוד של המחקר הארכיאולוגי בארץ.
 

18.3.20 סיר ויליאם פלינדרס פיטרי: אבי הארכיאולוגיה המדעית בארץ-ישראל
ד"ר יפעת טהרני - ביה"ס למקרא ע"ש נלסון גליק בהיברו יוניון קולג'

 
דמותו הייחודית של ויליאם פלינדרס פיטרי ומחקריו במצרים ובדרום מערב ארץ ישראל חתמו את ימיה הראשונים של הארכיאולוגיה בארץ במאה התשע עשרה, וייצגו את שלב המעבר למחקר מדעי. דמותו האקסצנטרית חסרת הפשרות, בצד החידושים הטכנולוגיים וגישתו הסיסטמטית לממצא, הותירו חותם בל ימחה על תולדות המחשבה הארכיאולוגית בארץ והיוו את הבסיס להתפתחותה של הארכיאולוגיה כמדע. בהרצאה זאת נתוודע אל חקר הארכיאולוגיה בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, ונתחקה אחר דמותו הייחודית של פיטרי ומחקריו השונים, תוך ניסיון להאיר את תרומתו להתפתחותה של הארכיאולוגיה כענף מדעי.

 
25.3.20  בעקבות גוטליב שומכר
ד"ר שלי אן-פלג

 
גוטליב שומאכר היה אחד מן האנשים המוכשרים שפעלו בארץ-ישראל בתחומי ההנדסה, המדידה, התכנון, המחקר הארכיאולוגי והטופוגרפי בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. עיקר תרומתו הייתה בפיתוח ארץ-ישראל ותחומי המדע בה, בתקופה רבת התמורות של שלהי השלטון העות'מאני. תוארו הרשמי, 'יועץ בנייה מטעם מלך וירטמברג', מרמז על מגוון הכישורים שבהם ניחן. בהרצאה נציג את האיש, את פועלו, את מגוריו, חייו וקבורתו בחיפה, את פעילותו כמתכנן הרכבת החיג'אזית, כמתכנן העיר עכו וכארכיאולוג תל מגידו. 


1.4.20 קתלין מרי קניון (1978-1906)
ד"ר גבריאל ברקאי


פרופ' קניון הייתה אחת הדמויות המרכזיות בארכיאולוגיה במאה ה-20. בארץ היא חפרה בשומרון, ביריחו ובירושלים. מלבד עבודתה בארץ ישראל היא חפרה גם בזימבבואה שבאפריקה, בלוב, באנגליה ובהודו. חפירותיה בירושלים, בשנים 1967-1961, בישרו את ראשית ארכיאולוגיה המדעית בעיר. בהרצאה נבחן עד כמה נותרו על כנם מסקנותיה של פרופ' קניון, לאור המחקרים שפורסמו לאחר מותה.
 

22.4.20  רב, ארכיאולוג וסוכן חשאי בעקבות ספני המלך שלמה: סיפורו של נלסון גליק
ד"ר יפעת טהרני - ביה"ס למקרא ע"ש נלסון גליק בהיברו יוניון קולג'

 
מבין הארכיאולוגים הזרים שעבדו בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי מתבלטת דמותו של נלסון גליק - יהודי ממוצא אמריקאי, רב רפורמי וסוכן חשאי מבית מדרשו של ויליאם פוקסוול אולברייט, אבי הארכיאולוגיה המקראית. גליק היה הראשון לבצע סקרים וחפירות נרחבות בנגב, בערבה ובאדום, מתוך רצון לגלות מחדש את נופי המקרא ואת הרקע לצמיחת ספר הספרים. הרצאה זאת תוקדש לאופן שבו הביוגרפיה הייחודית של גליק השפיעה על תפיסת עולמו המקראית והכתיבה את פרשנותו הארכיאולוגית.
 
 
אתרי עתיקות כמקומות קדושים
 
בשנים האחרונות עלתה והתעצמה תשומת הלב הציבורית בכל הקשור בניהול המקומות הקדושים, בפיתוחם ובפרקטיקה הפולחנית בתחומם. רבים מהמקומות הקדושים המרכזיים בארצנו הם אתרי עתיקות, ולא אחת ערכי שימור העתיקות נדחקים לקרן זווית תחת עוצמות המתח הדתי-חברתי בדיון על אותם אתרים. פרופ' כהן-הטב חקר תופעה מיוחדת זאת, וביקשנו ממנו להציג עבורנו כמה אתרים מייצגים.

6.5.20 הכותל של כולנו? המאבק לעיצוב רחבת הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים
פרופ' קובי כהן-הטב - המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), אוניברסיטת בר-אילן


הכותל המערבי הפך לאחר מלחמת ששת הימים, לראשונה בתולדותיו, לאתר בשליטה יהודית ובריבונות ישראלית. ניתוח תהליך עיצוב פניה של רחבת הכותל וסביבותיה הקרובות בעשורים שלאחר המלחמה מלמד שהכותל הפך לבמה, למיקרוקוסמוס של עימותים דתיים ומאבקי כוח פוליטיים במדינה, ובאמצעותו ניסו קבוצות שונות להיאבק על מקומן בשיח היהודי והישראלי במדינת ישראל.
 
13.5.20 מקום קדוש כאתר לאומי: קבר רחל בתקופת השלטון הבריטי
פרופ' קובי כהן-הטב - המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), אוניברסיטת בר-אילן


בתקופת השלטון הבריטי בארץ היה קבר רחל למקום קדוש ובעל משמעות מיוחדת בתודעת היישוב היהודי, אליו נהרו אלפים. המקום הפך לאתר בעל חשיבות לאומית רחבה לכלל היישוב, מציאות שלא התקיימה בו בדורות עבר. המקום עבר מייצוג סמלי של אובדן ואבל על החורבן מימי הבית הראשון והשני, לייצוגי נחמה וגאולה, שיבה לארץ-ישראל והתחדשות בתוכה. המציאות החדשה במקום הקנתה לו מעמד חדש, שניתן לכנותו 'אתר עלייה לרגל לאומי'. 
 

20.5.20 מקום קדוש בצבת דתית ומדינית: פרויקט 'נצרת 2000'
פרופ' קובי כהן-הטב - המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), אוניברסיטת בר-אילן

 
במסגרת ההכנות לקראת שנת המילניום קיבלה ממשלת ישראל בשנת 1993 החלטה על פרויקט "נצרת 2000". תוצאותיה של החלטה זו היו שיקום פיזי של חלקים מהגלעין ההיסטורי של העיר, בנייתם של מאות חדרי מלון חדשים, שיפורים בתשתית התחבורה של העיר וחשיפה חיובית של נצרת בתקשורת המקומית והעולמית. ואולם, האם כל אלה שינו באופן מהותי את חייה של נצרת?
 

27.5.20 הערצת קדושים, עליות לקברים והילולות בישראל
פרופ' קובי כהן-הטב - המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), אוניברסיטת בר-אילן

 
בעשורים האחרונים עדה החברה הישראלית לפעילות מוגברת במקומות הקדושים, ולפריחה חסרת תקדים של פולחנים עממיים סביב קברים המיוחסים לדמויות ממסורות יהודיות עתיקות וחדשות, הנתפסות כבעלות דרגה יתרה של קדושה וצדיקות. מיליוני ישראלים פוקדים מדי שנה את קבר רבי שמעון בר-יוחאי במירון, קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה וקבר רבי ישראל אבוחצירא בנתיבות, פעילות שהפכה לאחת התופעות התרבותיות הבולטות בחברה הישראלית בת ימינו.

לתכנית המלאה לחצו כאן
 
כללי:

סדרת ההרצאות "תגליות מן העבר" תתקיים כקורס שנתי באולם שיטרית במוזיאון תל-אביב לאמנות, שד' שאול המלך 27 בתל אביב, בימי רביעי בשבוע, בתאריכים המפורטים לעיל ליד כל הרצאה, בשעות 20:30-19:00.
מחירים והטבות ברישום מוקדם:
 
דמי הרישום לקורס - 720 ₪ לסמסטר אחד (12 הרצאות בכל סמסטר)
דמי הרישום לקורס השנתי - 1,440 ₪
הטבות ברישום מוקדם, לא יאוחר מה- 26.9.19:
לנרשמים לשני הסמסטרים - הנחה של 10%, ב-6 תשלומים ללא ריבית, והנחה של 15% בסיורים החד-יומיים במהלך הקורס.                      
לנרשמים לסמסטר אחד - הנחה של 5%, ב-2 תשלומים ללא ריבית, והנחה של 10% בסיורים החד-יומיים במהלך הסמסטר.
 
הרישום לקורס לאחר ה-26.9.19 הינו על בסיס מקום פנוי וללא ההטבות לעיל. אין כפל הנחות.
 
                                                                                             
ביטולים:
עד להרצאה השלישית בסמסטר הראשון:
הנרשמים מראש לשני הסמסטרים - יחויבו ב-25% בלבד מדמי ההשתתפות ששולמו.
הנרשמים לסמסטר אחד בלבד -  יחויבו ב-50% מדמי ההשתתפות ששולמו.
החל מההרצאה הרביעית בסמסטר הראשון:                                                                      הנרשמים מראש לשני הסמסטרים - יחויבו ב-50% מדמי ההשתתפות ששולמו.                                    
הנרשמים לסמסטר אחד בלבד -  יחויבו במלוא דמי ההשתתפות בקורס.
במקרה של ביטול:                                                                                                           
תתאפשר החלפת משתתף ללא דמי הביטול הנ"ל ובכפוף לתשלום בפועל של יתרת התשלום ע"י המשתתף החלופי, או זכות להשתתפות חברים של המבטל להרצאות הנותרות כמתנה באמצעות כרטיסים.
פתיחת הקורס מותנית במינימום נרשמים. במקרה של ביטול מסיבה זו התשלום לא יחויב.

 
  חזרה לעמוד הקודם >>>
   
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים