תגליות - סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגי - 2021 תגליות מן העבר
   



 
 
      

"תגליות מן העבר"
סדרת הרצאות לשנת תשפ"ב


 


אתם מוזמנים להשתתף בתכנית הרצאות מרתקת אותה הכנו עבורכם לשנה הבאה,
אשר תכלול את הנושאים הבאים: 
  • ארכיאולוגיה מעבר לקווי האויב
  • הולך בתל
  • מוזיאונים ארכיאולוגיים חשובים בעולם
  • התקופות המוסלמיות
  • חיי מלכים בתקופת הברזל
  • נשים בעת העתיקה

כל נושא יכלול 4 הרצאות

סדרת ההרצאות "תגליות מן העבר" תתקיים כקורס שנתי באולם שטרית במוזיאון תל-אביב לאמנות, שד' שאול המלך 27 בתל אביב, בימי רביעי בשבוע, בתאריכים המפורטים לעיל ליד כל הרצאה, בשעות 20:30-19:00. 

 
טופס להרשמה להרצאות נמצא בתחתית העמוד

 
לתכנית המלאה בקובץ PDF להדפסה לחצו כאן
 

סמסטר א'

20.10.21 – 12.01.22, ימי רביעי ב-20:30-19:00


 
ארכיאולוגיה מעבר לקווי האויב
בחודש פברואר 2020 קיימנו כנס מרתק, שכותרתו הייתה ככותרת סדרת הרצאות זו. נוכחנו שקיימת בקרב קהל תגליות סקרנות רבה להכיר אתרים במדינות בהן לא מקובל לבקר עם דרכון ישראלי. בסדרת ההרצאות נבקר באתרים בלוב, בלבנון, בסוריה ובאלג'יריה.

20.10.21 לפטיס-מגנה: עיר נמל בחופה של צפון-אפריקה הרומית
פרופ' ארתור סג''ל - בעבר ראש המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת חיפה
ראשיתה של לפטיס-מגנה (Magna Leptis) כמעגן ותחנת מסחר (אֶ מפוריוּם) פניקית-פוּנית. עם הריסתה של קרתגו והשתלטותה של רומי על חופה של צפון אפריקה, עוברים על נופה העירוני של לפטיס-מגנה שינויים מרחיקי לכת. נראה, כי אין עוד עיר ברחבי האימפריוּם הרומי בה תהליך המונוּמנטליזציה בא לידי ביטוי מובהק ומרשים יותר. בהרצאה נסקור את מכלולי הבנייה העיקריים בעיר עצמה ובנמל.


27.10.21 מלכי חסות במזרח סוריה: בית הורדוס וממלכת אמסה
ד"ר אורית פלג ברקת - המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית

המלך הורדוס, שמלך על יהודה בחסות הרפובליקה ולימים האימפריה הרומית בשלהי המאה הא' לפסה"נ, ידוע כבנאי גדול אשר מפעלי הבנייה הרבים והמגוונים שלו, בתחומי ממלכתו ומחוצה לה, מוכרים היטב. פחות מוכרים הם מפעלי הבנייה של צאצאיו ובייחוד של נינו, אגריפס השני, בטרכון ובהר הלבנון. ממלכת חסות אחרת התבססה במקביל לבית הורדוס, צפונה משם, בסוריה, ובירתה אמסה, היא חומס של ימינו, נתנה את שמה לממלכה כולה. בהרצאה נכיר מקרוב את מפעלי הבנייה של אגריפס השני ושל מלכי אמסה ובהם מתחמים פולחניים, ארמונות מבוצרים וקברים מלכותיים.


03.11.21 על המחנה נדלק ירח: מסע ללמבאסיס, אלג'יריה
ד"ר גיא שטיבל - החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, אוניברסיטת תל-אביב
בצפון מזרחה של אלג'יריה מצוי אחד המחנות השמורים ביותר ברחבי האימפריה הרומית – המחנה של הלגיון השלישי אוגוסטה. במחנה שהוקם בלמבאסיס, במהלך המאה השנייה לסה"נ, נמצאה כתובת לטינית חסרת תקדים ובה תוכן נאומו של הקיסר הדריאנוס בפני החיילים. שחזורה של הכתובת מאפשר להציץ לחיי היומיום ולשגרת האימונים של החיילים. בנוסף, הכתובת מאירה את האירוע המשמעותי של ביקור הקיסר ואת מערכת היחסים בינו לבין הכוח שהיווה את עמוד השדרה של האימפריה. במהלך ההרצאה נכיר את השרידים המרשימים של האתר, אך במיוחד נרד אל השוחות, בין שורות החיילים, ונכיר את שגרת יומם ואת אופי האימונים שלהם שהפך אותם, לצד המשמעת הצבאית, לאגרוף הברזל של האימפריה ובמידה לא מבוטלת לכוח שרק כמה שנים לאחר מכן דיכא את המרד השני של היהודים ברומאים.                


10.11.21 מיוגורתה ועד יובה השני: ממלכות הנומידים במערב צפון-אפריקה
ד"ר אורית פלג ברקת - המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית
ממלכת נומידיה (צפון אלג'יריה של ימינו) השתרעה בתקופות שונות על חלקים ניכרים מצפון-מערב אפריקה, מהחלקים המערביים של לוב ועד למרוקו, והיוותה גורם חשוב במאבק בין קרתגו לבין הרפובליקה הרומית. פרשים נומידים שימשו בצבאו של חניבעל, אולם בהמשך הפך מסיניסה, מלכה הראשון של נומידיה, לבן ברית של רומא. בין יורשיו של מסיניסה מוכרים במיוחד יוגורתה, אשר מרד ברומא, ויובה השני, ששימש כמלך קליינט נאמן במאוריטניה השכנה, תחת אוגוסטוס. בהרצאה נתחקה אחר ההיסטוריה המרתקת של הממלכה הברברית ונלמד להכיר את מפעלי הבנייה המונומנטליים של מלכיה, ביניהם מאוזוליאה אדירים וגירסה נומידית של העיר קיסריה.

 

הולך בתל
ארץ ישראל התברכה בתלים עשירים בממצאים, אשר היוו מרכזי יישוב ושלטון בתקופות הברונזה והברזל. האתרים הללו נחפרו במשך דורות על ידי משלחות שונות, וההיכרות עם ממצאיהם מאתגרת מאוד את המתעניינים כמו גם את החוקרים. בסדרה זו ביקשנו מאנשי צוות במשלחות, בכל אחד מהאתרים, להציג את האתרים לעומקם. 

17.11.21 חצור: ראש כל הממלכות האלה
ד"ר שלומית בכר – מנהלת שותפה, משלחת חפירות חצור, המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית

ההרצאה תעסוק בממצאים ובתגליות מתל חצור מתקופת הברונזה, שהקנו לחצור את מעמדה כ“ראש כל הממלכות האלה". נסקור את הממצאים מהעיר התחתית, ונתמקד בעיקר בממצאים מהעיר העליונה, אשר נחשפו על ידי המשלחת המחודשת בחצור. נקדיש זמן לחורבן האדיר שפקד את חצור במחצית המאה ה-13 לפסה"נ, ונציג את הממצאים החשובים שהתגלו בשכבת החורבן. לאחר מכן, נבחן כיצד נשמר זיכרון העיר בקרב תושבי תקופת הברזל. נתאר את העדויות ל‘פולחן חורבות‘ החל מהמאה ה-11 ועד סוף ימיה של חצור במאה ה-8 לפסה"נ. נדון גם בשאלה מה הייתה מטרת פולחן החורבות באתר וכיצד הפולחן עוזר לנו ללמוד על היחס של תושבי העיר בתקופת הברזל לזיכרון העיר מתקופת הברונזה.


24.11.21 את מי ומה משרתים מקדשי הברונזה הקדומה בתל מגידו
נעמה ולצר – ארכיאולוגית, משלחת חפירות מגידו, המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב

המקדשים מתקופת הברונזה הקדומה בתל מגידו מספרים לא רק אודות מנהגי הפולחן של התקופה, אלא גם על התהליכים של התפתחות העיור בדרום הלבנט. המקדש הממוקם בשטח החפירה BB ,כפי שכונה על ידי משלחת החפירות של אוניברסיטת שיקגו, הינו הגדול מסוגו בכל המזרח הקדום. ההרצאה תתמקד בייחוד של מקדש זה וסדרת המקדשים שנחשפו תחתיו. ננסה להציג את האלף הרביעי עד סוף האלף השלישי לפסה"נ באור חדש.

8.12.21 בחזרה לאפק – חידושים בחקר הארמונות והמצודה
ד"ר ענבל סמט – מנהלת החפירה באפק, מכון ישראלי לארכיאולוגיה והמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב
במסגרת עבודות שחזור של רשות הטבע והגנים חזרנו לחפור בשטח X בתל אפק-אנטיפטריס, אחרי כשלושה עשורים, וגילינו כמה הפתעות. כמה ארמונות כנעניים היו באפק באמת, ואלו שלדים החזיק בארונו מפקדה של 
מצודת בּינָאר בָּאשִי העות'מנית?

15.12.21 שליטיה הרבים של דור
ד''ר יפתח שלו – ארכיאולוג חוקר, רשות העתיקות
כבעלת אחד הנמלים הטבעיים היחידים לאורך חופה של ארץ ישראל הייתה דור בעלת חשיבות רבה לאזור כולו ובסיס מנהל חשוב לשליטיו השונים. מהכנענים לסִיכִּילִים ומהישראלים לפיניקים, דור עברה מיד ליד פעמים רבות, משנה את פניה שוב ושוב בהתאם לרצונות שליטיה ולאופנות. בהרצאה נסקור תקופות אחדות בתולדות דור, מתקופת הברונזה המאוחרת ועד לתקופה הרומית, ונראה כיצד השפיעו השינויים הפוליטיים על התרבות החומרית של תושבי העיר, כפי שנחשפו בכארבעים שנות החפירה באתר.


מוזיאונים ארכיאולוגיים חשובים בעולם
במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 היו המוזיאונים הגדולים באירופה ליזמים המובילים של משלחות חפירה באתרים המרכזיים ברחבי העולם העתיק. המוטיבציה העיקרית שלהם לא התמקדה במחקר אלא ברצון לחשוף את שכיות החמדה של תרבויות קדם, ולהציגן באולמות המפוארים שלהם. המוזיאונים הללו נותרו עד היום מעין תמצית מרוכזת המציגה את העושר התרבותי של העת העתיקה. ביקשנו מבכירי החוקרים בארץ להציג מוזיאונים האהובים עליהם, באקרופוליס של אתונה, באנקרה, בברלין ובנאפולי. 


22.12.21 מוזיאון האקרופוליס, אתונה
ד''ר רחל גוטסמן  - היסטוריונית של יוון העתיקה והים התיכון הקדום
אתר האקרופוליס של אתונה זכה להתעניינות רבה במאות השנים האחרונות. הגילויים המרשימים באקרופוליס, אפילו לאחר הריסתו על-ידי העות'מנים והעברת מטען פיסולי מרשים למוזיאון הבריטי בלונדון, הובילו להקמת המוזיאון הראשון (1865-1874) על ההר עצמו. אך מבנה זה לא סיפק מענה לכמות הממצאים ולדרישות השימור והחל תהליך ארוך ומייגע לתכנון ולהקמת המוזיאון החדש. אחרי אינטריגות רבות הצליחה שרת התרבות הנמרצת של יוון, השחקנית מלינה מרקורי, להביא להקמת המוזיאון בשנת 2009. המוזיאון נבנה מדרום לאקרופוליס והוא מוקדש באופן בלעדי לממצאים מהאקרופוליס ומסביבתו.

29.12.21 המוזיאון לתרבויות אנטוליה באנקרה
פרופ' אמיר גילן - החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, אוניברסיטת תל-אביב
המוזיאון לתרבויות אנטוליה הוא אחד מהמוזיאונים הארכיאולוגיים העשירים בעולם. המוזיאון נחנך בשנת 1921 ביוזמתו של 
מוסטפא כֶּמָאל אתאתוּרכּ, מייסדה של הרפובליקה התורכית, שביקש להקים מוזיאון לתרבות החיתית באנקרה, בירתה החדשה של הרפובליקה. האוספים של המוזיאון כוללים ממצאים חשובים מאין כמותם, החל מהתקופה הפליאוליתית, דרך תקופת הברונזה העתיקה, תקופת המושבות האשוריות, תקופת האימפריה החיתית, הממלכות הניאו-חיתיות, ממלכות פריגייה ואוררטו, וכלה בעולם הקלאסי. ההרצאה תוקדש להצגת מבחר מהפריטים הבולטים במוזיאון.

5.1.22 מלחמת האלים בגיגאנטים, אשר הועברה מן העולם ההלניסטי למוזיאון פרגמון בברלין
פרופ' רוני רייך – בעבר ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה
בלב העיר ברלין, על האי שבנהר השּפְרֵה החוצה אותה, מצוי ריכוז מוזיאונים יחיד במינו. המוזיאון הגדול והמפורסם שבהם הוא מוזיאון פֶּרְגָמוֹן - המכונה על שם הממצא הגדול והחשוב ביותר האצור בו: המזבח הגדול שנבנה בעיר פרגמון שבשוליים המערביים של אסיה הקטנה (תורכיה של ימינו). התבליטים המפוסלים המעטרים את המזבח סביב סביב הם שיא יצירת הפיסול של התקופה ההלניסטית (המאה הב' לפסה"נ). אבל זה לא הכל. ניתן לראות שם גם את הדרך המקודשת המובילה לשער אישתר של העיר בבל, שכל קירותיה מצופים אריחים מזוגגים; תבליטי הבזלת של העיר הניאו-חתית סנג'ירלי, וְעוד וָעוד. כולם נמצאו בחפירות שערכו ארכיאולוגים גרמניים ברחבי העולם העתיק במאה ה-19.

12.1.22 המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי בנאפולי: בין אוסף פרנזה (Farnese) לאוצרות פּומפּיי
פרופ' ארתור סג''ל - בעבר ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה
יש האומרים שהמוזיאון הארכיאולוגי הלאומי בנאפולי הוא העשיר והחשוב בין המוזיאונים המוקדשים לארכיאולוגיה של העולם היווני-רומי. גם אם המוזיאון הבריטי בלונדון או הלוּבר הפאריסאי יכולים להתחרות בו, אין עוררין, שהמוזיאון בנאפולי מצטיין בשני אוספיו הייחודיים: אוסף משפחת פַרְנֶזֶה (Farnese), שעיקרו פיסול יווני-רומי, ואוסף מגוון מאין כמוהו של ממצאים, שהועלו החל במאה ה-18 ועד היום בחפירות הערים פומפיי והרקוּלנאוּם, אשר נקברו תחת האפר הוולקני שהתפרץ מהר הוֶזּוב בשנת 79 לספירה.

 

סמסטר ב'

9.03.22 - 15.06.22, ימי רביעי ב-20:30-19:00

התקופות המוסלמיות
החוגים לארכיאולוגיה נהגו בעבר למקד את ההוראה והמחקר בתקופות שראשיתן בפרהיסטוריה וסופן בתקופה הביזנטית. יש האומרים שהם עדיין נוהגים כך, אך בשנים האחרונות אנו עדים ליותר חוקרים מומחים לתקופות המוסלמיות, וכפועל יוצא מכך הידע אודות תרבותם החומרית של תושבי הארץ נעשה עשיר ומעמיק. סדרת ההרצאות תעסוק בנקודות מבט שונות של המחקר על התקופות המוסלמיות, אשר ראשיתן עם כיבוש הארץ
בשנות ה-30 של המאה ה-7 וסופן במלחמת העולם הראשונה.


9.3.22 המעבר מהתקופה הביזנטית לתקופה האסלאמית הקדומה בראי היישוב הכפרי
ד"ר איתמר טקסל, רשות העתיקות
המעבר הגיאו-פוליטי הדרמטי משלטון ביזנטיון לשלטון האסלאם, אשר התרחש באזורנו במחצית הראשונה של המאה השביעית לסה"נ, היה בעל השפעה עמוקה וארוכת טווח על אוכלוסיית הארץ. ראשית התקופה האסלאמית הקדומה התאפיינה מחד בהמשכיות ומאידך בשינויים ברבים מתחומי החיים. שני היבטים אלה באים לידי ביטוי בממצא הארכיאולוגי העשיר ברחבי הארץ. הרצאה זו תסקור היבטים נבחרים של שינוי והמשכיות, כפי שהם משתקפים מאתרי היישוב הכפרי, בהם התגוררה מרבית אוכלוסיית הארץ.


16.3.22 אמנות ותרבות בארמונות האומיים
ד''ר אריה לב-קפייטיקין – החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל-אביב
תיאורי משתה וציד, שפחות ונערי בית מרחץ, מציגים את חיי הח׳ליפים והנסיכים האומיים במלוא הדרם. ההרצאה מציגה את אמנות הפיסול, הציור והאדריכלות ב״ארמונות המדבר״ האומיים, כראי של תקופה מכוננת בתולדות האסלאם בארץ, כל זאת תוך זיקה לשירה ולתרבות.

23.3.22 התורכים הראשונים בארץ ישראל – מהסלג'וקים עד הממלוכים
ד"ר שמעון גת
האם העות'מאנים, שכבשו את ארץ ישראל במאה ה-16 ,היו התורכים הראשונים שהשתלטו על ארץ ישראל? מסתבר שלא. כבר בשנים 1071 עד 1098 נשלטה הארץ בידי תורכים הידועים בשם "סלג'וקים". שושלת אדירה זו, שבנתה אימפריה מגבולות הודו וסין עד מצרי הבוספורוס והדרדנלים, כללה גם את ארץ ישראל. הסלג'וקים נעלמו מהארץ רגע לפני בוא הצלבנים. אחריהם באו שושלות מוסלמיות נוספות, בהן השושלת האיובית, שמוצאה היה דווקא כורדי. ומי הדיח וחיסל שושלת זו? השליטים הממלוכים של מצרים, שהיו אף הם ממקור תורכי. אותם ממלוכים חיסלו גם את השלטון הצלבני בארץ.


30.3.22 עות'מאנים – תורכים, מוסלמים ו...ביזנטים?!
פרופ' מירי שפר מוסנזון - ראשת בית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ, אוניברסיטת תל-אביב
האימפריה העות'מאנית הייתה רבת פנים וזהויות. כיצד לא תהיה כזו, כאשר בשיאה השתרעה האימפריה מהונגריה ועד הקווקז, מצפון אפריקה ועד המפרץ הפרסי? זו הייתה אימפריה מוסלמית-תורכית עם אוכלוסיה רב-לשונית, רב-אתנית ורב-דתית. כל הרבדים הללו חברו יחד ליצירה של "זהות עות'מאנית" בעבור אליטה ונתינים כאחד. בהרצאה זו נבחן כיצד בני קהילות שונות תפסו עצמם נתינים עות'מאנים נאמנים, וכיצד הזהות המורכבת השפיעה על פעולתם של מוסדות השלטון.


חיי מלכים בתקופת הברזל
תקופת הברזל ב', אשר זכתה גם לכינוי תקופת המלוכה, נחקרת באינטנסיביות חסרת תקדים בשל העניין הרב של החוקרים במקורות המקראיים. אך נראה שככל שהמחקר מקיף ומעמיק יותר, כך אנו מגלים עד כמה אנחנו רחוקים מלהבין את התקופה. בסדרת ההרצאות ננסה להציג תובנות חדשות לא רק על חיי המלכים בממלכות ישראל ויהודה, אלא גם על תרבותם החומרית של בני התקופה בכלל.

6.4.22  ארכיטקטורה מונומנטלית ביהודה - היכן וממתי?
פרופ' עודד ליפשיץ - ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב
בהרצאה זו נטען שהארכיטקטורה המונומנטלית הופיעה ביהודה רק לאחר שיעבודה של הממלכה לאשור, ולא הייתה חלק מהמאפיינים של הממלכה בשלבים קודמים. נבדוק את הממצאים, שלרוב נקשרים למלכי יהודה בימי הבית הראשון )מלכיש ועד לירושלים(, ונעמוד על השינוי החד שהתרחש החל מימי אחז, חזקיהו ומנשה ועד לחורבן הבית הראשון, עת הייתה יהודה תחת שלטון האימפריות.

13.4.22 בשם האלוהים? רפורמת הפולחן של המלך חזקיהו בראי הארכיאולוגיה ולאור המקדשים בתל מוצא
שועה קיסלביץ – מנהלת שותפה, משלחת החפירות בתל מוצא, 
המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב
מקובל לפרש את התיאור המקראי של רפורמה פולחנית שערך המלך חזקיהו בממלכת יהודה, בשלהי המאה ה-8 לפסה"נ, כסמן לאידיאולוגיה הדתית בת התקופה, שכללה ריכוז הפולחן בירושלים ואמונה באל אחד. חשיפתה בשנים האחרונות של סדרת מקדשים מימי הבית הראשון בתל מוצא, סמוך לירושלים, מאפשרת בחינה מחודשת של רפורמה זו, ומחזקת את ההשערה שהרפורמה משקפת מהלכים פוליטיים ותרבותיים ואת הקשר בין דת, הון ושלטון, ולא בהכרח שינוי בתפיסה הדתית המקומית. 

11.5.22 בין בית בעשא לבית עומרי: על כלכלה וחברה בממלכת ישראל
ד"ר עומר סרגי - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב
ממלכת ישראל הגיעה לשיאה תחת שלטונם של המלכים לבית עומרי: גבולותיה התרחבו יותר מאי פעם, היא נהנתה משגשוג כלכלי וקשרי סחר פוריים וכן ממעמד חשוב בזירה הבינלאומית. מאחר ששלטונו של בית עומרי היה קצר באופן יחסי )רק כארבעים שנה(, ברור שהמלכים לבית עומרי היו צריכים לסמוך על מערכת חברתית-כלכלית שנבנתה עוד קודם לימיהם, אל נכון בימי בית בעשא. בהרצאה זו נדון בעלייתו של בית עומרי לשלטון ובמנגנונים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים שאפשרו את עלייתו של בית עומרי ואת צמיחתה של ממלכת ישראל.

18.5.22  תרבותם של הפלשתים בתקופת הברזל ב' ויחסי הגומלין שלהם עם ממלכות ישראל ויהודה
פרופ' אהרן מאיר – ראש המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן
התיאור המקראי הדרמטי אודות הקשרים של ישראל ויהודה עם פלשת הוא שילוב של מציאות היסטורית ונרטיב אידיאולוגי. הממצאים הארכיאולוגיים מאתרי פלשת ויהודה, ובמיוחד מחפירות בעשורים האחרונים, מאפשרים הצצה על "המציאות בשטח" וניסיון להבדיל בין מה שקרה לבין מה שהסופרים המקראיים תיארו.

נשים בעת העתיקה

יוליוס קיסר טען שאת ההיסטוריה כותבים המנצחים. אך גם במקרים שהכותבים לא ניצחו, הם היו כמעט ללא יוצא מן הכלל גברים, אשר כיוונו את כתיבתם לגברים אחרים. מסיבה זו ובשל סיבות רבות אחרות, נשים כמעט לא זכו לתיעוד בין דפי ההיסטוריה. אך למרות זאת ביקשנו להאיר זרקור על כמה נשים שהטביעו את חותמן על ההיסטוריה.

25.5.22 דמותה של יעל, מן המקרא ועד לספרות היהודית מימי הבית השני, כגיבורה משופצת
פרופ' אסתי אשל – המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן
בספר שופטים, פרקים ד-ה, מובא סיפור ההתמודדות של בני ישראל, ובראשם ברק, עם יבין מלך כנען, ושר צבאו סיסרא. בסיפור פעילות שתי נשים: דבורה הנביאה, שהייתה גם שופטת, ויעל, אשת חבר הקיני. יעל התמודדה לבדה עם סיסרא, ובעורמה פיתתה אותו להיכנס לאוהלה, שם חיסלה אותו במכת מקבת בעזרת יתד האוהל. סיפור גבורה זה הכריע את המערכה עם הכנענים, וזיכה אותנו בשירת הניצחון מפי דבורה וברק, המשלימה את הפרטים החסרים בפרוזה. דמותה של יעל שימשה השראה לסיפור יהודית, אחד הספרים החיצוניים מימי הבית השני. בחיבור זה משולבים מרכיבים מדמותה של דבורה, יחד עם זו של יעל, תוך שיפוץ דמותה, השלמת פרטים ותיקון הפגמים העולים מן הסיפור המקראי. בחיבור יהודי חיצוני נוסף, המכונה 'קדמוניות המקרא', שמחברו אנונימי )החיבור יוחס בטעות לפילון, לכן מקובל לכנותו פסוודו-פילון(, מוצג סיפור גבורתה של יעל. כאן היא מתוארת כשילוב בין יעל המקראית ליהודית, וכך היא זוכה ל'שיפוץ' אחרון, בו היא יוצאת צדקת אמיתית. 


1.6.22 הגיבורה יהודית - דמות רבת פנים
ד''ר רונית פליסטרנט סחייק 
יהודית - אחת הנשים החזקות, היפות והאמיצות, גיבורה שהיא לגמרי משלנו, אלא שהסיפור עליה לא נכלל בתנ"ך, וידוע מהספרים החיצוניים. סיפורה הקסים במשך דורות קוראים ואמנים כאחד, אשר הלכו שבי אחר יופייה וגבורתה. היא מפתה את הולופרנס, שר צבא אשור, והורגת אותו, ובכך מונעת את חורבן ירושלים. בכל מקום ותקופה היא הפכה סמל למשהו אחר, עד שלבסוף גם היהדות קיבלה אותה שוב לחיקה, דומה אך קצת אחרת. אנו נעסוק בתיאוריה המגוונים תוך התכתבות עם הטקסט, ועם המשמעויות שקיבלה בכל תקופה, כולל דיון בשאלות מדוע ספר יהודית לא התקבל לתנ"ך שלנו, מתי התחבר ומה בסיפור שלה מרתק אותנו עד היום.


8.6.22 המלכה שהפכה למלך – סיפורה של חאתשפסות
אורי מאירי - אוצרת במוזיאון ארצות המקרא
יותר מעשרים שנות שלטון, מסע מתועד לארץ 
פּוּנט האקזוטית, מקדש מוות מהיפים שהשתמרו בכל מצרים ושאלות רבות שאופפות את דמותה של המלכה שהייתה פרעה, הופכים את סיפורה של חָאתְשֶפְּסוּת  לאחד המסקרנים בהיסטוריה המצרית. בהרצאה נבחן את הרקע לעלייתה לשלטון, את הדרכים בהן הציגה את עצמה באמנות ובטקסטים, את היחסים עם האחיין, המלך תחותמס השלישי, ואת ההתייחסות אליה בדורות מאוחרים יותר. כמו כן נתייחס להקשר ההיסטורי והתרבותי הרחב, ולנשים מלכותיות נוספות שהותירו את חותמן על ההיסטוריה המצרית.

15.6.22 תמר אשת ער – בין זונה לצדקת
פרופ' יאירה אמית – פרופ' אמריטה, החוג למקרא, אוניברסיטת תל-אביב
ההרצאה תעסוק בבראשית ל"ח, סיפור המשולב בתוך סיפור יוסף, ותתמקד בדמותה של תמר אשת ער, בנו של יהודה, שנסיבות מסוימות הביאו אותה לשמש כזונה, אך בסופו של דבר יהודה מצדיק את התנהגותה. מצד אחד לפנינו סיפור עלילה דרמטי, ומצד שני לסיפור יש מסר אידיאולוגי מפתיע, שעניינו התבוננות חיובית על נישואים לנשים נכריות. סוגיית הנשים הנכריות היא בעלת אופי פולמוסי בספרות המקראית. יש טקסטים מן החוק, הסיפורת והנבואה שאוסרים ומבקרים נישואים מעורבים, ויש טקסטים, כמו הסיפור שלפנינו, שבדרכו המרומזת מביע עמדה תומכת. עובדה זו מלמדת על זמן הכתיבה, שפירושו – מה היו הצרכים והנסיבות לחיבורו של טקסט מעין זה ולשילובו דווקא במקומו הנוכחי.

 
 
לתכנית המלאה בקובץ PDF להדפסה לחצו כאן
 
 
עלות והרשמה:

כללי:
 
סדרת ההרצאות "תגליות מן העבר" תתקיים כקורס שנתי באולם שטרית במוזיאון תל-אביב לאמנות, שד' שאול המלך 27 בתל אביב, בימי רביעי בשבוע, בתאריכים המפורטים לעיל ליד כל הרצאה, בשעות 20:30-19:00.

עלות לקורס השנתי - 1,440 ₪
ניתן להירשם לסמסטר יחיד בעלות של 720 ₪ (12 הרצאות בכל סמסטר)

הטבות ברישום מוקדם, לא יאוחר מה-19.09.21:
לנרשמים לשני הסמסטרים - הנחה של 10% ב-6 תשלומים ללא ריבית, והנחה של 15% בסיורים החד-יומיים במהלך הקורס.
לנרשמים לסמסטר אחד - הנחה של 5% ,ב-2 תשלומים ללא ריבית, והנחה של 10% בסיורים החד-יומיים במהלך הסמסטר.


הנרשמים לשני הסמסטרים יוזמנו לערב הגאלה לכבוד 20 שנה לעמותת מכון ישראלי לארכיאולוגיה, שייערך באולם קלצ'קין, במוזיאון ארץ ישראל, ביום חמישי ה-3.3.22
תכנית הערב תכלול קוקטייל חגיגי, הרצאה מיוחדת לאירוע מפי פרופ' ישראל פינקלשטיין, מופע אמנותי ועוד.


*הרישום לקורס לאחר ה-19.09.21 הינו על בסיס מקום פנוי וללא ההטבות לעיל.
*אין כפל הנחות.
*חיוב כרטיס האשראי מתבצע כשבועיים לפני תחילת הסדרה.

ביטולים:
עד להרצאה השלישית בסמסטר הראשון:
הנרשמים מראש לשני הסמסטרים - יחויבו ב-% 25 בלבד מדמי ההשתתפות ששולמו.
הנרשמים לסמסטר אחד בלבד - יחויבו ב-% 50 מדמי ההשתתפות ששולמו.
החל מההרצאה הרביעית בסמסטר הראשון:
הנרשמים מראש לשני הסמסטרים - יחויבו ב-% 50 מדמי ההשתתפות ששולמו.
הנרשמים לסמסטר אחד בלבד - יחויבו במלוא דמי ההשתתפות בקורס.
במקרה של ביטול:
תתאפשר החלפת משתתף ללא דמי הביטול הנ"ל ובכפוף לתשלום בפועל של יתרת התשלום ע"י המשתתף החלופי, או זכות להשתתפות חברים של המבטל להרצאות הנותרות כמתנה באמצעות כרטיסים.
*פתיחת הקורס מותנית במינימום נרשמים. במקרה של ביטול מסיבה זו לא יחויב תשלום.

 
 
 
להרשמה אנא מלאו את הטופס הבא:

 
                                                                                 
  חזרה לעמוד הקודם >>>
   
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 08-6611330 פקס: 08-9101704
שעות מענה טלפוני: ימים א-ה, 09:00-16:00
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים